טעמא דקרא/בראשית/כח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

טעמא דקרא TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png כח

ו-ז-ח[עריכה]

וירא עשו כי ברך יצחק את יעקב ושלח אותו פדנה ארם לקחת לו משם אשה בברכו אותו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם וירא עשו כי רעות וגו'. תיבת בברכו אותו לכאורה מיותר דהא כבר כתיב כי ברך יצחק וגו' גם אין מובן מה הוצרך כאן לומר וישמע יעקב וגו' [ומפרש"י מחובר לענין של מעלה וירא עשו כי ברך וגו' וכי שמע וגו' והלך וגו'] שזה הרי אין נוגע להענין שהרי העיקר ר"ל שעשו שמע שרעות בנות כנען בעיני אביו ומאי נ"מ אם יעקב שמע לדבריהם אם לאו. אכן לפי הנראה מהפסוקים דלעיל היו כאן ב' ציווים וב' ברכות דבתחלה כתיב ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו ויצוהו ויאמר לו לא תקח אשה מבנות כנען וזה הי' ציווי א' שבכל אופן לא יקח מבנות כנען כמו שאמו אמרה קצתי בחיי מפני בנות חת, ואח"כ הי' ציווי אחר קום לך פדנה ארם וגו' מבנות לבן וגו' יברך אותך וגו' וע"ז הי' ברכה אחרת שראה ברוח הקודש שזו ראוי' לו, והנה עשו שמע ב' הדברים וב' הברכות וז"ש וירא עשו כי ברך וגו' לקחת לו משם אשה הוא הציווי והברכה הב', ועוד שמע בברכו אותו ויצו עליו לאמר לא תקח אשה מבנות כנען וזהו הציווי והברכה הא', והנה הציווי קום לך פדנה ארם לא יכול עשו לעשות שהרי יעקב הלך ולזה מסיים וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם ר"ל שגם זה שמע עשו וא"כ זה אינו יכול לעשות ג"כ אבל עכ"פ הציווי האחר שלא תקח אשה מבנות כנען זה חשב שהוא ג"כ יכול לקיים ולכן וילך עשו אל ישמעאל וגו'.

ועוד יש לומר דעשו לא האמין בתחלה שבאמת יעקב ילך מכאן דכיון שאביו לא יודע יום מותו והשליטו על הכל ואחיו הוא עבד שלו א"כ איך ילך מכאן שאם ילך ואביו ימות הרי עשו יטול הכל ולכן חשב שאין זה אלא ערמה להסיח דעתו ולהשקיט כעסו שיחשוב שיעקב הולך בקרוב ואין חושש כלל על הברכות אבל אחר שראה שבאמת יעקב הלך אז הבין שבאמת רעות בנות כנען בעיני אביו.

ז[עריכה]

וישמע יעקב אל אביו ואל אמו וילך פדנה ארם. הא דלא כתיב אל אביו ואמו, י"ל משום שקיים בזה ב' מצוות כיבוד אב וכיבוד אם שאביו צוה לו לילך לשם כדי ליקח אשה ואמו צותה לו לילך לשם כדי לברוח מעשו והוא כיון לב' הדברים לקיים ציווי אביו וציווי אמו.

ט[עריכה]

ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות. כבר עמדו חז"ל עמש"כ אחות נביות עי' רש"י, ועי"ל ע"פ הגמ' בב"ב ק"י א' אחות נחשון מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה שרוב בנים דומין לאחי האם והיינו שאהרן בדק באחיה ולכן נשאה, וגם כאן שעשו רצה לישאנה נתיירא כיון שהיא נכדת אברהם אולי דומה לו והבנים ידמו לה לכן בדק באחיה וכשראה שאחיה נביות הרשע אז הסכים לישאנה.

אחות נביות. וברש"י, שאחיה נביות השיאה. עמש"כ בפרשת וארא ד"ה ויקח אהרן.

הפטרת תולדות[עריכה]

הפטרת תולדות עיין תרי עשר במלאכי פ"א.


פרשת ויצא

י[עריכה]

ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ועיין ברש"י לעיל ס"פ תולדות שלאחר שקיבל הברכות נטמן בבית מדרשו של עבר ארבע עשרה שנה ואח"כ הלך לחרן, וכ"ה ברש"י בסמוך לקמן עה"פ וישכב במקום ההוא, וכמבואר כ"ז להדיא בסופ"ק דמגילה י"ז א'. וע"ש במהרש"א בח"א שמוכיח דגם בית מדרשו של עבר הי' בבאר שבע, ולפי"ז תמוה הרי בבאר שבע קיבל יעקב מיצחק את הברכות והיאך לא נתירא יעקב להטמן בבית מדרשו של עבר שהי' בבאר שבע עצמו ולא חשש שמא ימצאהו שם עשו. וכפה"נ שיעקב בטוח הי' שעשו לא ידרוך על מפתן הישיבה אפילו בשביל לחפשו שם וכפי שבאמת היה שבמשך י"ד שנים נטמן שם יעקב ועשו לא מצאו.

יח[עריכה]

ויקח את האבן אשר שם מראשותיו וישם אותה מצבה. יל"ע לר"ש דס"ל בזבחים ק"ח דבזמן היתר הבמות יכול להעלות אפי' על הסלע או על האבן א"כ למה הי' צריך לקחת את האבן ולהשימו הרי א"צ לבנות במה לשם הקטרה ויכול להקטיר אפי' כשהיא מונחת במקומה כמו סלע ואבן. וי"ל דלפמש"כ בחזו"א זבחים (סי' כ' (ב') סק"ו) דגם לר"ש צריך שיהא גבוה י"ט ואבן זו ע"כ לא היתה גבוה י"ט שהרי ישן על הקרקע ושם אותה מראשותיו וצ"ל שהיתה ארוכה וצרה ולכך הוצרך לזוקפה עתה לגובהה כדי שתהא גבוהה י"ט [ואע"ג שהיא היתה האבן שתי' ותנן ביומא נ"ג ב' דהאבן שתי' לא היתה בולטת מהקרקע אלא ג' אצבעות היינו משום ששיקעה הקב"ה בקרקע כדאי' בפדר"א פל"ה ע"ש].

כב[עריכה]

וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך. בב"ר פ"ע סי' ז' כותי א' שאל את ר"מ א"ל אין אתם אומרים יעקב אמתי דכתיב תתן אמת ליעקב א"ל הן א"ל ולא כך אמר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך א"ל הן א"ל הפריש שבטו של לוי א' מעשרה למה לא הפריש א' מי' לב' שבטים אחרים א"ל וכי י"ב הן והלא י"ד הן אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי א"ל כ"ש אוסיפתא מיא אוסיף קמחא א"ל אין את מודה לי שהן ד' אמהות א"ל הן א"ל צא מהן ד' אמהות לד' בכורות הבכור קדש ואין קדש מוציא קדש. ויל"ע למה הקדים יעקב אמתי הו"ל להקשות הא לא קיים נדרו. וי"ל דבאמת אין קושייתו כלום דמצינו במעשר בהמה שאם אין לו י' טלאים פטור ממעשר בהמה ול"ד למעשר ראשון והיינו משום דאין ראוי להפריש חצי בהמה וא"כ ה"נ א"א להפריש חצי אדם, רק עיקר קושייתו מפני שיעקב אמתי ולא יתכן שלא יקיים דבריו שאמר כל אשר תתן לי ולא נתקיים כל, וכעין דאמר בב"ר פע"ח סי' י"ד עד אשר אבא אל אדוני שעירה אפשר יעקב אמתי ומרמה בו אלא אימתי הוא בא אצלו לעת"ל הה"ד ועלו מושיעים וגו' ואע"ג שעשה כדין כמ"ש בע"ז כ"ה ב' שאלו להיכן הולך ירחיב לו את הדרך כדרך שעשה יעק"א לעשו הרשע שנא' עד אשר אבא אל אדוני שעירה מ"מ יעק"א שמדתו מדת אמת לא יתכן שיוציא מפיו דבר שאינו נכון אף שמותר וכן כאן לא יתכן שדבריו לא נתקיימו ולזה תירץ לו שבאמת נתקיימו דבריו.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)