רד"ק/בראשית/כח

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רד"קTriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

ויברך אתו, והברכה היה מה שאמר ואל שדי יברך אתך:

ב[עריכה]

קום, ענין זרוז, כלומר מעתה תלך:

ד[עריכה]

ויתן לך את ברכת אברהם, שברכו האל, כי עליך ועל זרעך אמר, כי אתה הזרע המיוחד לי כמו שהייתי אני לאבי אע"פ שהיה לו בנים אחרים:

ה[עריכה]

וישלח, שלחו מאתו ללכת אל אשר צוהו וכן עשה. וילך פדנה ארם, ולקח עמו כדי הוצאתו עד חרן, כי ידע אביו ואמו כי כיון שיהיה עם לבן לא יחסר כל.

אחי רבקה, לפיכך היתה לו טענה גדולה ללכת אליו למנוסה כי אחי אמו הוא. אם יעקב ועשו, הקדים יעקב לעשו בעבור כי אם יעקב היתה באמת, כי היתה אוהבת אותו יותר ממה שהיתה אוהבת עשו, ומחמלתה עליו שלחו אל אחיה, ואע"פ שהיתה אם לעשו גם כן, לא היתה אוהבת אותו כמו שהיתה אוהבת את יעקב, וזה היה ידוע בפדן ארם לקרוביה:

ו[עריכה]

וירא, לפי שהראיה גדולה משאר הרגשות נשאלות כלם עליה, וגם ראית הלב מן ההרגשות.

לקחת לו משם אשה, כי לא הוציאו קול שהיה בורח מפני עשו אלא לקחת אשה היה משלחו אביו שם:

ח[עריכה]

וירא עשו, וראה גם כן שיעקב שמע אליו בזה, ראה כי רעות בנות כנען, ואע"פ שקודם זה ידע כי באמת כשלקח עשו מבנות חת לא ישר בעיני יצחק ומחה בו, אלא שלא התחזק במו לבטלו לפי שידע כי עשו אינו זרע המיוחד לו, אך עתה כשראה עשו כי רעות כל כך בעיניו עד שצוה ליעקב שלא יקח מהם אשה והטריחו בעבור זה ללכת עד פדן ארם ידע באמת כי רעות בעיני אביו, והלך אל ישמעאל:

ט[עריכה]

אחות נביות, כי היה נביות בעל השם, וכן "אחות לבן" "אחי יפת".

על נשיו, החתיות, לקח זו למעלה וליתרון:

י[עריכה]

ויצא יעקב וגו' וילך חרנה, כן הוא מנהג הכתוב לקחת תחלת הדברים וסופם ומניח אמצעיתם וכן ויקם וילך אל ארם נהרים (כ"ד י') ולא הלך ביום אחד, וכן צמח בלי יעשה קמח (הושע ח׳:ז׳) והניח הפעולות האמצעות כי הולך הכתוב בספור אל הכונה:

יא[עריכה]

ויפגע, בדרכו פגע בערב במקום אחד שהיה בדרך יום אחד מבאר שבע, והיה ערב ולן שם כי לא יכול ללכת יותר באותו יום כי כבר בא השמש בבאו במקום, ונפתחה בי"ת במקום, לידיעת המקום שהיו שנים שם הבאים מבאר שבע.

ויקח מאבני המקום, אחת מאבני המקום, כי לא נכנס בעיר ללון בה אלא לן חוץ לעיר בשדה ושם אבן אחת מראשותיו וישכב שם:

יב[עריכה]

ויחלם, רבו הדעות בפתרון החלום הזה בדרז"ל ובדברי זולתם. יש אומרים מעמד הר סיני הראה לו ומספר אותיותיו סלם כמספר אותיות סיני,

מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, באותו מעמד היו יחד העליונים עם התחתונים ומלאכי אלהים עולים ויורדים בו, העולים הם משה ואהרן, והיורדים הם המלאכים העליונים:

יג[עריכה]

והנה ה' נצב עליו, זהו שאמר, וירד ה' על הר סני. ויש אומרים דבר הקרבנות שיעשו בניו הראה לו, והסלם הוא המזבח,

וראשו מגיע השמימה, זהו עשן המערכה שעולה לשמים לרצון ריח ניחוח לה',

ומלאכי אלהים, אלה הכהנים המקריבים הקרבנות ומקטירים קטורת, ומצאנו בדבריהם ז"ל (תנחומא) שהסלם היו בו ארבע רווקים ורחב הסולם עולם ושליש עולם, והיו ארבעה מלאכים עולים ויורדים בו, שנים עולים ושנים יוררים, וכשנתחברו ברווק אחד שנים העולים ושנים היורדים היה מלא הרווק מהם, ומלאך הוא שליש העולם, שנאמר, וגויתו כתרשיש (דניאל י' ו') וגמירי תרשיש הוי שלישו של עולם, הנה כי רוחב הסלם עולם ושליש עולם, וצריך להתבונן בפתרון הזה, כי מה נכבד הוא, והראה לנו הרב רבינו משה ז"ל (מ"נ ב' י') בזה הפתרון כי הנמצאים שלשה והשלישי הוא המלאך, והרווקים שהיו ארבע הם ארבע כדורים, והעולים והיורדים רמז על המנהיגים ברצון האל,

זהו מה שאמר, והנה ה' נצב עליו, ויהיה טעם עליו על הסלם או על יעקב, ויהיה הטעם להשכילו, וטעם עולים תחלה ואחר כך יורדים לפי התלמדות האדם שהוא ממטה למעלה, וההנהגה הוא מלמעלה למטה. סוף דבר ההנהגה הזאת שהיתה להשכיל את יעקב הנהגת העולם היאך היא ושהיא על ידי אמצעים, ולפי שהיה בורח הראה לו זה, וכי המנהיג הגדול ימשול בכל ומשנה ההנהגה כאשר ירצה לשעתו, והבטיחו לתת הארץ ההיא לו ולזרעו כי הוא הזרע המיוחד מאברהם ומיצחק,

לפיכך אמר אביך כאלו הוא אביך ולא אבי הבנים האחרים כי ירושתו לך תהיה, וקורא לאבי אב אב, וכן כבוד בית אביו שאמר (ישעיהו כ״ב:כ״ד) על אחיו, ורבים ככה.

אשר אתה שוכב עליה, שאתה שוכב במקום ממנה, וכן כי כל הארץ אשר אתה רואה. ומה שאמרו רז"ל (חולין צ"א) שקפלה כל ארץ ישראל תחתיו ר"ל כאלו קפלה כלה תחתיו, כן יחדה לו שתהיה ברשותו כולה, שתהיה למתנה מעתה ובניו ירשוה וישכנו בה:

יד[עריכה]

ונברכו בך, בעבורך ובעבור זרעך יהיו כל המשפחות נברכות, כי במה שיעשו מצות האל ויכירו כי הוא לבדו אדון העולם הוא קיום העולם ובעבורו העולם עומד:

טו[עריכה]

והנה אנכי עמך, אע"פ שאתה בורח. ושמרתיך בכל אשר תלך, בלכתך ובשובך.

כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי, אם כן לא יעזבנו לעולם, כיההבטחה לו כל ימיו לעולם ולזרעו אחריו.

אשר אם, כפל ענין לחזק הדבר, כי די לו באשר או באם:

טז[עריכה]

אכן יש ה' וגו', כי נראה המקום הזה נבחר והוא מקום קבול שכינה כי פה הראני גדולות ונפלאות במחזה הסלם.

ואנכי לא ידעתי, כי אלו ידעתי הייתי נזהר בעצמי יותר ולא הייתי שוכב במקום הזה, ואפשר כי זאת היתה תחלת נבואתו, ולזה עוד הכיר מעלת המקום כי שם נגלה אליו תחלה האל.

יז[עריכה]

ויירא ויאמר, ירא בעצמו על אשר שכב שם, אולי לא התנהג בענוה ובצניעות בשכבו שם:

ויאמר מה נורא המקום הזה, כי מראה גדולה כזאת ראיתי בו, מאד נורא המקום וצריך לירא ממנו ושיהיה בו האדם בטהרה ובצניעות, כי מקום קדוש הוא.

אין זה כי אם בית אלהים, אין זה המקום ראוי אלא שיהיה בית מקודש לאלהים להתפלל בו ולזבוח בו זבחים לאלהים, או פירושו לא ראיתי המראה הזאת אלא כדי שאעשנו בית אלהים.

וזה שער השמים, על דרך "ותבוא תפלתם למעון קדשו השמים":

יח[עריכה]

וישם אתה מצבה, הציבה על קומתה.

ויצוק שמן על ראשה, כדי להכירה בשובו דרך שם שיעשה שם מזבח ויקריב עליו, כי כתם השמן לא ימחה במי מטר, או היה יציקת השמן לעבודה כמו נסוך היין, וכן עשה בשובו במצבה אשר הקים אמר "ויסך עליה נסך ויצק עליה שמן". וכל זה היה לאות ולסימן שיירשו בניו את הארץ כמו שכתבנו באברהם ויצחק, כי שניהם עשו בארץ כרצונם, כי הנה יעקב לקח האבן ההיא ושם אותה מצבה, ואין מי שלקח אותה לצרכו, ולא אפי' בעל השדה, וכמו שהציבה כן מצאה ובנה שם מזבח בשובו, כאדם הבונה בשלו ואין מוחה בעדו. וקרא למקום ההוא בית אל שהיה שמו לוז בראשונה, והסכימו אנשי המקום וזולתם על ידו, וכן לאברהם וליצחק, כמו שכתוב בחפירת הבארות ובבנות המזבחות, כי שם האל מוראם ואהבתם בלב אנשי הארץ, כמו שאמר, אל תגעו במשיחי ולנביאי אל תרעו (תהלים ק"ה):

כ[עריכה]

וידר נדר, נדר הנדר על תנאי, ולא היה התנאי לפי שהיה לבו נוקפו בהבטחה שהבטיחו האל, כי ידע שהאל יקיים לו הבטחחו, אלא לא היה התנאי אלא מפחדו שמא יגרום החטא, ולא יהיה ההבטחה קיימת, ולא ישוב אל בית אביו ולא יוכל לעשות מה שנדר.

לחם לאכול, לא שאל יתרון אלא צרכו לבד כדי שיחיה, ומים לא היה צריך לשאל כי בכל מקום ימצא אדם מים לשתות בחנם:

כא[עריכה]

ושבתי בשלום, באשה ובבנים, כי זולתם לא יהיה שלום לו ולא לאביו ולא לאמו, כי הוא לא יוכל לקחת אשה מבנות כנען.

והיה ה' לי לאלהים, ר"ל שיהיה מתבודד לעבודת האלהים ולא יתעסק עוד בעסקי העולם כל ימיו, ועוד נדר שהמקום ההוא ששם בו האבן מצבה יהיה בית האלהים כלומר שיבנה שם בית ומזבח לבוא שם כל עובד אלהים ולהתפלל ולעבוד שם לאלהים ולא לזולתו, או פירושו יהיה בית אלהים, שיצוה לבניו, כי ברשתם הארץ יעשו שם בית האלהים ועוד נדר וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך, כלומר אתן מעשר מהרכוש ומהמקנה שתתן לי ואתננו לאנשים שיצטרכו מהיראי אלהים ועובדים אותו. ואמרו (ב"ר ע') כי גם על הבנים אמר שיעשר, וכן היה לוי המעשר שהיה מתעסק בעבודת האל יותר משאר אחיו ולמדו יעקב בהתבודדו ומסר לו סודות התורה והחכמה;

ומה שאמר עשר אעשרנו לך, כן הוא דרך הכתוב לחזר המקור עם הפועל לחזק הפעולות, כמו שמע תשמעו (דברים י"א) שמר תשמרון (שם) והדומים להם רבים. ורז"ל (כתובות נ"ה) עשו סמך בזה הפסוק ואמרו הרוצה לבזבז מנכסיו לצדקה אל יבזבז יותר מחומש, שאמר עשר אעשרנו, ושני עשיריות הוא החומש, ומנעו מזה כדי שלא יצטרך הוא לברית:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.