רא"ש על התורה/שמות/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אוצרות יוסף
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רא"ש על התורה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יג[עריכה]

בעליו אין עמו שלם ישלם. פי' אם בעליו של שור אינו עם השואל במלאכתו שלם ישלם ואם בעליו עמו לא ישלם היה עמו בשעת שאלה א"צ להיות עמו בשעת שבורה ומתה פירש"י לשון התלמוד ממסכת מציעא פ' השואל ועוד האריך לשם אמר רבא האי מאן דבעי למשאל מידי דחבריה וליפטר נימא ליה אשקיין מייא ואי פקחא אידך נימא ליה שאיל ברישא והדר אשקייך ולשון המשנה כך הוא שאל את הפרה ושאל בעליה עמה שכר את הפרה ושכר בעלה עמה שאל את הבעלים או שכרן ואח"כ שכר או שאל את הפרה ומתה פטור שנאמר אם בעליו עמו לא ישלם עכ"ל המשנה ולשון הברייתא שאל את הפרה ושאל בעליה עמה שכרה ושכר בעליה עמם אעפ"י שהבעלים עושים במלאכה אחרת במקום אחר ומתה פטור משמע דלא שנא שאלה ולא שנא שכירות ואפי' פשיעה בבעלים פליג בה רב אחא ורבינא ח"א חייב וח"א פטור ובכ"מ דפליגי רבינא ורב אחא רב אחא לחומרא ורבינא לקולא והלכתא כרבינא לקולא וסימניך א"ח ור"ק ואלו הם דיניהם ש"ח נשבע על הכל ופטור לבד מפשיעה. שואל משלם את הכל לבד ממתה מחמת מלאכה נושא שכר והשוכר נשבעין על השבורה והשבויה והמתה ומשלמין גניבה ואבידה פי' פטורין על האונסין:

יז[עריכה]

מכשפה לא תחיה. דבר הכתוב בהווה שדרך האשה מכשפה על כן פי' הה"ר אברהם בן עזרא ז"ל שפירושו כמו מכשף והרבה יש במקרא:

כב[עריכה]

אם ענה תענה אותו. פירש"י גיזם ולא פירש עונשו כמו לכן כל הורג קין. וא"ת איך לא פירש עונשו והא כתיב וחרה אפי והרגתי אתכם וכו' ויש לומר דר"ל דלא פירש עונשו היכא דלא צעק המעונה ואותו עונש שפירש בפסוק זהו דוקא כשצועק. א"נ ה"פ לא פירש עונשו של צועק דוקא עונש איכא לצועק היכא דאיכא דיינא בארעא כדאמרינן בפ' החובל בחבירו והמוסר דין על חבירו נענש תחלה ולכך פירש"י לא פי' עונשו של צועק מפי מורי ה"ר שמואל הכהן:

כד[עריכה]

אם כסף תלוה את עמי. רי"ש אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה וזה א' מהם. וא"ת למה נכתב בלשון אם כיון שהוא חובה ופי' ר' יהודה מפרי"ש. לפי שיש הלואה שהיא רשות כגון לווה ולא ישלם דודאי אינו מחוייב לו:

כח[עריכה]

מלאתך ודמעך לא תאחר. פירש"י איני יודע הלשון. וי"ל פירושו פרי שלם במלואו וזהו לבכורים וכ"ה בפירש"י דתמורה ולכך כתיב בכור בניך תתן לי דמעך דבר הנוטף וצלול כדמעות העין וזו היא תרומת יין ושמן:
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.