עמר נקא/שמות/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אוצרות יוסף
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ג[עריכה]

חיים שנים ישלם ולא ישלם לו מתים וכו' פירוש כדאמר שמואל אין שמין לא לגנב ולא לגזלן אלא הם יטלו השברים או הנבלה וישלמו כלים שלמים או שור חי והשברים יהיו שלו. מהר"ר:

משור עד חמור כל דבר בכלל תשלומי כפל בין יש בו רוח חיים בין אין בו רוח חיים שהרי אמ' מקרא אחר על שה על שלמה ישלם שנים צריך לישב א"כ משמע דדריש גנבה עצמה דמשלם תשלומי כפל מקרא דואם המצא הגנבה ואם כן אמאי אצטריך קרא הכא למכתב שור וחמור ושה הא כולהו כתיבא בקרא אחרינא דבשלמא קרא גופיה אצטריך לכדרבא אם המצא בעדים תמצא בדינין פרט למרשיע את עצמו אלא הני פרטי למה לי. בפ' מרובה מתרץ לה דכיון דנשנית בשביל דבר שנתחדש בה לא דרשינן להו. מהר"ר:

ד[עריכה]

כי יבער יבעיר בהמתו וכו' ויזיק לאחת משתי אלה ברגל או בשן קשה מנא לו דבשתי אלה משתעי קרא. י"ל לפי שכתוב כאן לשון בעור ולשון שלוח כדכתיב ושלח ובער ולשון בעור נופל על השן כד"א כאשר יבער הגלל עד תומו שפי' השן ולשון שלוח נופל על הרגל כד"א משלחין רגל השור והחמור הכי אתמר בגמ':

בשדה אחר שדה של איש אחר פי' לפי שנקוד בשדה בחירק שהוא סמוך למלת אחר ואינו ר"ל בשדה אחר אלא שדה של איש אחר:

מיטב שדהו שמין את הניזק וכו' עד והניזקים שמין להן בעדית כך אמרו חכמים הנזקים שמין לה בעדית בעל חוב בבינונית כתובת אשה בזיבורית וטעמא דמלתא הנזקים שמין להן בעדית לפי שרוצה אדם בקב שלו יותר מקבים של חבירו. ובעל חוב בבינונית לפי שדבר תורה בעל חוב בזיבורית שכן כתו' והאיש אשר אתה נושה בו יוציא אליך את העבוט החוצה וחזקה אין אדם מוציא מהמיטב אלא מן הזיבורית אבל אמרו חכמים בבינונית כדי שלא לנעול דלת לפני לווין וכתובת אשה בזיבורית לפי שיותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה לינשא ושמא תתן עיניה באחר כדי שתצא ותטול כתובה לכך אמרו חכמים תטול מן הזיבורית:

ו[עריכה]

וגונב מבית האיש לפי דבריו לכך פי' רש"י לפי דבריו משום דכתי' אח"כ ואם לא ימצא הגנב ודרשינן ליה בגמ' ואם לא ימצא כמו שאמ' אלא שהוא בעצמו גנבו דהך פרשתא מיירי בזה שאומר שטוען טענת נגנב ממני לכך פי' לפי דבריו. מהר"ר:

ז[עריכה]

ונקרב בעל הבית לישבע שלא שלח ידו בשלו רש"י לקח השבועה הכוללת הכתובה בהדיא שהרי ג' שבועות משביעין אותו א' שאין הפקדון ברשותו ב' שלא נשתמש בו ג' שלא פשע בשמירתו מהר"ר:

ח[עריכה]

אשר יאמר כי הוא זה לפי פשוטו אשר יאמ' העד וכו' ואם ירשיעו העדים ונמצאו זוממין ישלמו הם שנים לשומר קשה מאן דכר שמייהו העדים זוממין. י"ל לפי שכתו' אשר ירשיעון אלהים שנראה שיכולין להרשיע אחד משנים ואין אנו יכולין להרשיע את התובע דהיינו מפקיד לכך צריכים אנו לומר אם ירשיעו השומר או העדים:

ט[עריכה]

כי יתן פרשה ראשונה נאמרה בשומר חנם ופרשה זו נאמרה בשומר שכיר וכו' בפרק השואל פריך נימא איפכא דפרשה ראשונה בשומר שכר והא דפטר ליה מגנבה כדי לחייבו בכפל אם ישבע שנגנבה ומשני קרנא בלא שבועה עדיפא מכפילא בשבועה ואם כן הוי יותר חמור מה שכתוב בפרשה שניה דמחייב הקרן בגנבה ומכרה בלא שבועה מהכפל שמחייבין אותו בפר' ראשונה שאינו חייב בו רק בשבועה ולכך מוקמינן פרשה ראשונה בשומר חנם שהוא קל יותר. ועוד יש מפרשים דמוקמינן פרשה ראשונה בשומר חנם משום דכתי' ביה כסף או כלים שאין טורח בשמירתן ומנהג לשמרן שלא בשכר ופרשה שניה בשומר שכר דכתי' בה חמור או שור וכל בהמה שיש טורח בשמירתן ואין דרך לשמרן בחנם אלא בשכר. מהר"ר:

או נשבה בחזקה ע"י לסטין פי' שיש חלוק בין גנבה לשביה דגנבה משמע דבר הנקח בסתר שלא בפני בעלים כד"א ויגנוב יעקב את לב לבן ומתרגמי' וכסי יעקב ושביה דמשמע דבר שנקח בכח וביד חזקה כד"א וילחם בישראל וישב ממנו שבי לכך פי' כן:

יג[עריכה]

וכי ישאל בגמ' דריש מוי"ו דוכי ישאל וי"ו מוסף על ענין ראשון לומ' שאף שאר שומרין פטורין כשבעליו עמו רק בפשיעה דשומר חנם נחלקו בו אם הוא פטור כשבעליו עמו אם לאו. מהר"ר:

בעליו אין עמו אם בעליו של שור אינו עם השואל במלאכתו כלומ' ראובן שאל שור משמעון ושמעון אין במלאכת ראובן לא בשאלה ולא בשכירות בשום מלאכה שבעולם ואם בעליו עמו בין שהוא עמו באותה מלאכה ר"ל במלאכה שהשור עושה או במלאכה אחרת היה עמו בשעת שאלה אין צריך להיות עמו בשעת שבירה ומיתה בגמ' דריש ליה מדכתי' בעליו אין עמו שלם ישלם איני יודע שאם בעליו עמו לא ישלם מה ת"ל אם בעליו עמו לא ישלם לומ' שאם היה עמו בשעת שאלה אינו צריך להיות עמו בשעת שבירה ומיתה. מהר"ר:

יט[עריכה]

יחרם יומת פי' דחרם לשון מיתה הוא כד"א והחרמתם את כל אשר לו שפי' אח"כ ואמר והמתה מאיש ועד אשה וכו' ומה שאמ' והלא כבר נאמ' והוצאת את האיש וכו' אלא שלא פי' באי זה עבירה חייב וכו' קשה שהרי כתי' שם וילך ויעבוד אלהים אחרים וישתחו להם והרי פי' שם השתחויה שהיא באחת מעבודות שבפנים ומשם הייתי יכול לדרוש דרש זה. וי"ל שלא הייתי מתעורר לדקדק לשון וישתחו ולדרוש בו אחת מעבודות פנים וכו' שהייתי אומ' שדבר הכתוב בהווה אבל השתא דקא חזינן ייתור הכתוב דזובח לאלהים אנו דורשין אותו לדבר זה:

כח[עריכה]

בכור בניך תתן לי והלא צוה עליו במקום אחר אלא לסמוך לו וכו' מה בכור אדם פודהו לאחר ל' יום אף בכור בהמה מטפל בו ל' יום ואח"כ נותנו לכהן קשה דהא בכור בהמה גסה מטפל בו ג' יום. וי"ל דדרשינן מיניה בכור צאן ל' יום ומסברא אמרינן בכור שור טפול אחר יותר ממנו דהיינו ג' יום. מהר"ר:

כט[עריכה]

וביום השמיני תתנו לי יכול חובה לבו ביום נאמר כאן שמיני וכו' צריך לישב היאך אנו יכולין לומ' חובה לבו ביום הא אמרינן לעיל מטפל בו ל' יום. וי"ל דהיינו אומ' דהא דמטפל ל' יום היינו בבעל מום שאינו קרב אבל הבכור תם הייתי אומ' שהוא חובה לבו ביום. מהר"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.