רא"ש על התורה/שמות/כא

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רא"ש על התורה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ג[עריכה]

תינח אשתו מוכח מזו הפרשה אבל בניו מנא ליה. ויש לומר דנפקא לן מקרא אחר דכתיב בפ' בהר סיני ויצא מעמך הוא ובניו עמו מפי מורי ה"ר ברוך הצרפתי נר"ו:

ו[עריכה]

ורצע אדוניו את אזנו במרצע ועבדו לעולם וכו'. גימ' של מרצע ד' מאות רמז לשעבוד ישראל שנגזר ארבע מאות שנה:

ועבדו. פירש"י אזן ששמעה בסיני כי לי בני ישראל עבדים והלך זה וקנה אדון לעצמו תרצע. וא"ת לפי זאת הדרשה הי"ל להיות נרצע מיד שקנה אדון לעצמו דהיינו בשעת מכירה ראשונה ולא כשאמר אהבתי. וי"ל דבתחלה כשמוכר עצמו בשעת דוחקו אין לו להיות לוקה דמה יעשה אין לו מנוס והמלטה אחרת אבל לסוף שש דמסתמא כיון שראה שרבו חייב במזונותיו ובמזונות אשתו ובניו ואי איפשר שלא קמץ וכינס מעט קט ממון ואעפ"ך אמר אהבתי את אדוני וקנה לו אדון לעצמו בדין הוא שילקה על קניית האדון ולא שם מבטחו אל הזן ומחיה לכל בריה:

ועבדו לעולם. פירש"י עד היובל ומצי' שחמשי' שנה קרויים עולם שכן גבי שמואל כתיב וישב שם עד עולם ימיו היו חמשים ושתים דל משנותיו שתי שנים שינק שדי אמו נשארו חמשים שנה וזהו מנין יובל:

ח[עריכה]

והפדה מלמד שמגרע פדיונה ויוצאה כפירש"י וכו'. וא"ת איזה גירעון הוא זה ומה סיוע עושה לה האדון כיון שהיא נותנת המותר מדמי קנייתה איזה חסרון יש לו. ויש לומר דודאי אעפ"ך יש חסרון שהרי כשנשאת היתה קטנה ותשת כח ועכשיו הולכת וגדלה ויש לה כח ועוצם יד לעשות מלאכה ואעפ"ך מגרע לה לפי הדמים אשר קנאה מכל שנה ושנה והיינו סיוע שעושה לה אדון ומלשון והפדה הוכיח שמסייע לה מדלא כתיב ונפדית דהיה משמע מאיליה:

יא[עריכה]

ואם שלש אלה לא יעשה לה. פירש"י שלא ייעדנה לו או לבנו ולא השיגה ידה לפדות את עצמה ויצאה חנם לשון התלמוד ואין לטעות לו' שלש אלה שארה כסותה ועונתה כדמשמע לשון הפסוק דקאי לאותן שלש דא"א לומר כן דאיך יאמר הפסוק ויצאה חנם אין כסף גיטא בעייא אם נתן לה קידושין כמו לאחרת אשתו גמורה צריכה גט דבשום יציאה אחרת אינה יכולה לצאת כיון שקדשה ולכך אין לטעות אותו פי' מוטעה:

טו[עריכה]

ומכה אביו ואמו. וא"ת אזהרת מכה אביו ואמו מנין בשלמא מקלל אזהרתו לא תקלל נמצא מדקאמר אלהים לא תקלל דמשמע הגדול שבקרב ישראל ובפ' אחר אומר לא תקלל חרש מיניה משמע כל מה שיש בין גדול שבישראל ובין קטן שבישראל אלא אזהרת מכה מנ"ל. וי"ל דנפקא לן מפ' אמור אל הכהנים דכתיב מכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת וע"כ מיירי דמכה אביו דומייא דמכה בהמה ישלמנה ומכה אדם יומת שפירוש הכאה בלא מיתה שהרי למעלה בפ' כתיב מכה בהמה ישלמנה ופי' הכאה שיש בה מיתה אבל זה פירש בלא מיתה אלא חבורה בעלמא ולא מצינו אדם אחר שיש מיתה בחבורה בעלמא אלא אביו וזו היא אזהרתו:

טז[עריכה]

וגונב איש ומכרו. וא"ת למה כתב וגונב איש בין מכה ובין מקלל. ויש לומר לפי שמתוך כך בא לעשות הרעה הגדולה שכשגונבים הנער הקטון ומגדלים אותו בין עם אחר מתנכר אל אביו ואמו ובא להכותם ולקללן:

יז[עריכה]

ומקלל אביו ואמו. וא"ת למה החמירה תורה במקלל יותר מבמכה שהרי מיתתו בסקילה ומכה בחנק. ויש לומר דבדין הוא להחמיר עליו שהרי שייך מקלל בין אביו ב"ו ובין אביו שבשמים אבל מכה שייך בו ולכך החמיר במקלל. ועי"ל לפי שמקלל יכול לעשות הרעה הזאת בין מחיים בין לאחר מיתה אבל מכה אינו אלא מחיים ולכך יש להחמיר על המקלל:

יט[עריכה]

ורפא ירפא. שאנ"ר בלע"ז וכן תרגום ואגר אסייא ישלם פי' יתן שכר הרופא:

כ[עריכה]

נקם ינקם. פי' מיתת האדון מכהו בסייף ומכאן מוכיחים רז"ל שרוצח מיתתו בסייף דהא אשכחן נקימה שפי' סיף דכתיב חרב נוקמת נקם ברית דא"א לומר דיפטר הרוצח במיתת חנק הקל דהשתא קטל עבדא בסיף קטל בן חורין בחנק אלא ודאי מיתתו בסיף:

כד[עריכה]

עין תחת עין. פי' ממון שאם תרצה לומר עין ממש אפשר לפעמים ימות האדם בנקירת העין לבד ותהיה נפש תחת עין. שן ועין דנקט ה"ה בכל כ"ד ראשי איברים ומה שאמר שן ועין מומין שבגלוי ואינם חוזרים אף כל וכו':

מדרש שן ועין דנקט. וה"ה בכל כ"ד אלא לפי שכשקלל נח את כנען בעבדות על ידי סבת שן ועין היה כלומר שן שחירק והעין שראה ערות אביו גרמה הקללה מהעבדות ולמה קללו בעבדות יותר מקללה אחרת. וי"ל דלשון הפסוק הוא בן יכבד אב ועבד אדוניו כלומר הבן יכבד האב ואם לאו יהיה עבד לאדוניו:

לז[עריכה]

כי יגנוב איש שור או שה. וטבחו או מכרו וכו' ה' בקר וד' צאן. בזאת הפרשה מפרש תשלומי כפל ארבעה וחמשה דכתיב ישלם שנים. וא"ת מפני מה הזהירה תורה על הגנב יותר מן הגזלן דכתיב והשיב את הגזלה. וי"ל דבדין הוא להכביד על הגנב יותר מן הגזלן לפי שגנב דעת המקום ב"ה ודעת הבריות שהלך במסתרים לעשות הגניבה ההיא אבל גזלן בפרהסייא עשה מה שעשה ולכך לא החמירה עליו רק להשיב את הגזילה:
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.