נחל קדומים/שמות/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אוצרות יוסף
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

נחל קדומים TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כב

ז[עריכה]

אם לא ימצא הגנב ונקרב. ר"ת אליהו מכאן רמז למ"ש רז"ל יהא מונח עד שיבא אליהו. לקוטי גאוני קמאי בספר רבינו אפרים ז"ל:

כ[עריכה]

וגר לא תונה וגו'. יש מי שפירשו דקאי אדסמיך דכתיב זובח לאלהים יחרם וארז"ל דהקרבנות צריכות לשם הויה ב"ה דוקא כדכתיב קרבן לה' וכמ"ש בריש זהר חדש. ומזה האדם ישלח דברו לגנות ליתרו דכתיב ויקח יתרו עולה וזבחים לאלהים. ולז"א וגר לא תונה דיתרו בעת ההיא שבא להתגייר לא ידע מזה וכונתו לשמים. בשו"ת עדות ביהוסף ח"ב (סי' ל"ב דף ס"ח ע"ג) פי' וזה משם האר"י ז"ל. אמנם בליקוטי מצאתי משם מהרח"ו ז"ל בדרשותיו כ"י יראה כי תחילה היה מקריב ומקבל לאלוה את שם אלהים ככל חסידי או"ה אך עתה הקריב לשם הויה כי עתה קבל אלהותו והי"ל שם הויה לאלהים כמ"ש יעקב אבינו ע"ה והיה ה' לי לאלהים ואין פירושו שהקריב לשם אלהים אלא לשם הויה שקבלו לאלהים כגרים ועוד האריך:

כד[עריכה]

אם כסף תלוה את עמי את העני עמך. הראשונים פירשו במ"ש אסור להלוות מעותיו בלא עדים וידוע דהצדקה צריכה להיות בצנעה שלא יתבייש העני וזה רמז אם כסף תלוה זו ההלואה תהיה לעיני בני עמי שיהיו עדים בדבר דאי לאו גורם קללה לעצמו כמו שאמרו בש"ס פרק איזהו נשך ובזה פירש הגאון מהר"ר אהרן שמעון אב"ד דק"ק פראג (זקנו של הרב אליה רבה ז"ל) פסוק טוב איש חונן ומלוה דההלואה הוא מעולה שבצדקות אבל יכלכל דבריו במשפט שיעשה עדים ושטר וכשיעשה הדין אז לזכר עולם יהיה צדיק שכלם שבח נותנים שהוא מקיים מצות אבל אם ההלואה בינו לבינו כשיתבענו יכפור ויחשיבוהו כרשע וגורם קללה לעצמו אבל הלואה במשפט לעולם לא ימוט שלא יכפרנו וגם לזכר עולם יהיה צדיק משמועה רעה לא יירא שיקללוהו ח"ו עכ"ד. וזה רמז אם כסף תלוה יהיה את עמי. אבל את העני כשתתן צדקה יהיה בצנעא וזהו את העני עמך יהיה בצנעה אתה והעני לבד אלה דברי הראשונים ז"ל. ויען צריך עדים ושטר ומהרשד"ם כתב דבעדים לחוד אסור הגם שדבריו קשים כמ"ש אני עני במ"א נראה להוסיף נפח כי ר"ת אם כסף תלוה את גימטריא כתב שם רמז שצריך שטר וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא. ורבינו אפרים ז"ל כתב כסף גימטריא עץ זש"ה עץ חיים היא למחזיקים בה אלו העשירים. כסף במילוי כף סמך פה גימטריא שה שיקחו משל שה שמגדל צמר וגוזזים אותה כך כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים. תלוה את עמי כמה חביבים עניים לפני הקב"ה שקורא אותם עמי. את העני עמך רמז למש"ל ויהיו עניים בני ביתך השלך עליהם קצת טורח שיטרחו לך כדי שתהנה אותם מנכסיך ויראה להם כי הוא שכר טרחם והוא מעלה גדולה. תלוה גימטריא אמת שיהיה משא ומתן שלך באמונה. את העני עני במילוי עין נון יוד גימטריא נו"ר לומר נדון באש נור דולק. ואם מקבל מאהבה חשוב לפני הקב"ה כחיות הקדש אשר מרננים ברנ"ו כנפים. מילוי עני ינו"ן ו"ד גימטריא ענו כלומר איזה עני אמרתי לך אותו שהוא עניו הוא חביב לפני הקב"ה ולכך בס' תהלים עניים כתיב ענוים קרי. שבעה שמות נקראו לעני רש עני דל הלך מסכן אביון דך ר"ת רעדה מאד לא תהיה לו כנושה. כשוכח כמו פרעה ששכח כל הטובה שעשה יוסף כנשה גימטריא כפרעה. לא תשימון. אותיות אלי נשמתו כלומר אל הקב"ה כל הרגיל בזה אלי תושב נשמתו כמש"ה מי יעלה בהר ה' וגו' נקי כפים וגו' כספו לא נתן בנשך. ע"כ דברי רבינו אפרים ז"ל בקצור נמרץ. ולי הדיוט אפשר לרמוז ברמזיו שכתב הרב ז"ל באופן זה כי כסף במילוי גימטריא כפר"ה שהצדקה מכפרת אף על המזיד כמשז"ל. והוא גם כן גימטריא שה דחשובה כקרבן שה. תלוה גימטריא אמת את אפשר לרמוז דע"י הצדקה יהיה יחוד ליקבה"ו וזה רמז אמת רמז להקב"ה את לשכינה וזהו אם כסף אם תתן כסף לצדקה דע לך שיהיה יחוד אמת עם את. את העני מילוי עני ו"ד ינון שם רמז שע"י הצדקה מיחד ו"ד קבה"ו ובזכות הצדקה יבא ינון שהוא המשיח. גם רמז מש"ה אני את דכא כי מילוי עני אדני בריבוע כי העני מרכבה לשכינה ובפרט כשהוא ענ"ו. ואפשר לומר בפסוק במה שסופר כי משנה למלך היה עשיר גדול מאד והמלך יום אחד הוה בדיחא דעתיה ושאל למשנהו כמה סך עושר יש לך והשיבו העושר שלי שלשים אלף כפולות והמלך נתמלא חימה כי המפורסם בים בספינותיו היה כמה וכמה כפלים מהסך אשר דיבר ומה גם ריבוי סחורותיו ואוצרות מלאים מזהב וכסף ומרגליות. ותכף המשנה פירש שיחותיו ואמר לו. אדני שאל כמה עושר יש לי ועל זה השבתי האמת כי מה שיש לי הוא שלשים אלף כפולות כי אלו נתתי לצדקה לעניים ואלו הם שלי ודאי. אבל כל העושר נגלה ונסתר אינו שלי ומה ידעת אם יהיה לשונאי או יאבד כל העושר בענין רע ותשובה נצחת השיבו. והוא בכלל מה שאמר מונבז פ"ק דבתרא. וזה רמז אם כסף תלוה בדרך הלואה שלא יתבייש דע את העני עמך מה שנתת לעני זה דוקא הוא עמך וכל העושר אינו עמך כי מי יודע למי יהיה אבל הצדקה הוא שלך ודאי. וגם רמז בזה מה שכתבו גורי האר"י ז"ל דאין העבירה מכבה צדקה ולא תשלוט זר וז"ש את העני עמך וזר לא יערב:

כח[עריכה]

מלאתך ודמעך לא תאחר בכור וגו'. ירמוז שלא יאחר האדם מלינשא ויבא לידי ז"ל ח"ו וז"ש מלאתך שהם מי"ח שנה ואילך ודמעך ש"ז לא תאחר ועי"ז בכור בניך תתן לי שהיא הטפה ראשונה וז"ש ראשית בכורי אדמתך תביא מלשון ביאה בית ה' ולא דרך השחתה ואם עשית כן לא תבשל גדי לא ימותו בניך כשהם קטנים. לקוטים בשם רבינו מהרח"ו ז"ל:

ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו וגו'. פי' דרך הלצה הרב הגדול מהר"ש אלימאן ז"ל אב"ד בעה"ק חברון ת"ו בדורות שלפני פנינו במ"ש אל יאמר אדם שמור לי בצד ע"ז פלונית ופריך ממ"ד היכא בת מר בקלנבו ומשני דכבר הוזכרה בכתוב ולפ"ז יכול לומר שמור לי בצד ע"ז שנזכרה בכתוב וז"ש ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו כי כל ע"ז שהוזכרה בכתוב יכול לומר שמור לי בצד ע"ז שהוזכרה בתורה וזהו תשמרו לומר שמור לי בצד פלוני ושם אלהים אחרים שלא נזכרו בכתוב לא תזכירו. ואמרו לי שכן פי' הרב מהר"ם אלגאזי ז"ל:

ל[עריכה]

< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.