צרור המור/שמות/כב

צרור המור ‏ שמות כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

טו

אח"כ כתב וכי יפתה איש בתולה בדברי פתוי וחלקות ומתנות. וסמך מיד מכשפה לא תחיה לרמוז שכשאדם רואה שאינו יכול לפתותה. הולך אחר המכשפים והכשפניות שיעשו לו אהבת הנשים לפתותה. וכשרואה שאינו משיג בזה המבוקש. הולך ומבקש מין אחר של מכשף גדול מהראשון. והוא הכישוף שעושים בשכיבת הבהמה ומטמאים עצמם בזה. כמו שהוזכר בתלמוד על פסוק הלא אנכי אתונך. ולא עוד אלא שאתה עושה עמי מעשה אישות בלילה. נאמר כאן ההסכן הסכנתי וכו'. וזה היה עושה לטמא עצמו ולעשות כשפיו. לכן סמך בכאן כל שוכב עם בהמה. ולפי שרואה שגם בזה לא השיג המבוקש. הולך לבקש ולזבוח לשדים. ולשאול באנשים המשתמשים בשדים ומשביעים אותם לבקשת צרכיהם. לזה סמך מיד זובח לאלהים יחרם. הם השדים. כדכתיב יזבחו לשדים לא אלוה אלהים לא ידעום. וזהו זובח לאלהים. כמו לא אלהים. וסמך מיד וגר לא תונה ולא תלחצנו בוי"ו. להורות שהגר הוא שבא מעם אחר להדבק בישראל. וידוע כי כל האומות הם שטופים אחר הכישופים והשדים. ולכן הזהיר בכאן שזה הגר שבא מתוכם לא תונה אותם בדברים רעים. לומר שהוא מכשף ממשפחת המכשפים. וזהו וגר לא תונה ולא תלחצנו. והטעם כי גרים הייתם בארץ מצרים. שישבתם זמן רב שם והלכתם אחר הכשופים והשדים ולמדתם מדרכיהם. כדכתיב ובגלולי מצרים אל תטמאו. וכתיב ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים אשר הם זונים אחריהם. כימים הראשונים. וזהו כי גרים הייתם בארץ מצרים. ולפי שהאלמנה והיתומים הם חלשים כגרים. סמך מיד כל אלמנה ויתום לא תענון. וסמך מיד אם כסף תלוה את עמי את העני עמך להזהיר על העני. לפי שהוא בכלל גר יתום ואלמנה. כדכתיב ונתנו ללוי לגר ליתום ולאלמנה. לפי שההלואה לעני היא מצוה גדולה יותר מן הצדקה. ולכן צוה לחזור לו העבוט כאמרו השב תשיבנו לו. ואם לא תעשה כן צעוק יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני. וסמך אלהים לא תקלל. לרמוז שהשם יתברך ישמע צעקתו. אבל בעבור זה לא תקלל הדיין והנשיא לפי שאין עושין לך דין. וזה אזהרה לעני בענין שלא יהיה דל גאה. וחזר לדין העני ולמתנות כהונה. וזהו מלאתך ודמעך לא תאחר. ובזה ואנשי קדש תהיון לי. וחזר לדין הדיין ואמר לא תשא שמע שוא לקבלו. וכל שכן שלא תשית ידך עם רשע. וכן לא תהיה אחרי רבים. כל זה בענין הדין. ואולי סמך זה לפסוק ואנשי קדש תהיון לי. כי זאת היא גם כן קדושתם של ישראל שלא לקבל לשון הרע ולהיות עד שקר ולהיות אחרי רבים לרעות. כי כל אלו הדברים שמטמאים גופו של אדם ונפשו. ולזה סמך כי תפגע שור אויבך כי תראה חמור שונאך. לפי שהם מדות רחמניות בנפש. וכן לא תטה משפט אביונך. כי זה אכזריות גדולה. וכן ונקי וצדיק אל תהרוג. וכן וגר לא תלחץ. היא אכזריות לכם. אחר שאתם ידעתם את נפש הגר שהייתם גרים כהם. והשלים ענייני העני ואמר והשביעית תשמטנה ונטשתה ואכלו אביוני עמך. אלא שיש לראות למה אמר ושש שנים תזרע את ארצך. כי לא היל"ל אלא שש שנים. כי מה קישור יש בין ושש שנים עם וגר לא תלחץ. אלא שיש לומר כי כל זה מדבר בדין העניים. שהתחיל ואמר אם כסף תלוה וגומר. וכן אמר לא תטה משפט אביונך. והגר הוא בכלל העניים כמו שאמר ללוי לגר ליתום ולאלמנה. ולכן סמך אצלו ושש שנים תזרע את ארצך ואכלו אביוני עמך. הם הגרים והיתומים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.