קרית ספר/אישות/ב

קרית ספר ‏ אישות ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הבת מיום לידתה עד שיהו לה שתי שערות אחר שתים עשרה שנה גמורות היא קטנה ומשתביא שתי שערות אחר י"ב נקראת נערה עד תשלום ששה חדשים ומשם והלאה תקרא בוגרת דאין בין נערות לבוגרות אלא ששה חדשים בלבד. וכל שלא הביאה שתי שערות אפילו נראו בה סימני אילונית עד עשרים שנה עדין היא קטנה וכשתביא שתי שערות תהי' נערה ששה חדשים ואח"כ תקרא בוגרת. נראו בה סימני אילונית משלשים יום אחר השלמת י"ט שנה שלמים הרי היא אילונית ואם לאו עדין היא קטנה עד שתביא שתי שערות או שתהיה בת חמש ושלשים שנה ויום אחד שהם רוב שנותיה. הגיע לזמן הזה ולא הביאה שתי שערות נקראת אילונית אפי' לא נראו בה סימני אילונית. ואילונית דאינה אשה ראויה לילד מדאורית' ילפי' מדכתי' הבכור אשר תלד פרט לאילוני' שאינה יולדות ואין לה ימי נערות אלא מקטנות תצא לבוגרות וסימני אילונית אין לה דדין וקישוי בשעת תשמיש ואין לה שיפולי מעין כאשה וקולה עבה ושנות קטנה ונערה בוגרת ואילונית הם מדאוריתא הלכה למשה מסיני בכלל שיעורין הל"מ.

ז

וסימן העליון בבת הם ח' סמנים נראו כולן והיא אינה יותר מי"ב שנה אין משגיחין בהן והרי היא קטנה נעשית בת י"ב ויום אחד ונראה בה סימן התחתון שהיא שתי שערות אין משגיחין באחד מכל אלו דאתחתון סמכינן דכתיב איש או אשה כי יעשו מכל חטאות האדם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה מה איש בסימן אחד שהוא תחתון אף אשה בסימן אחד והוא תחתון ושאר הסימנין אינן אלא לראיה אם בא סימן התחתון ואם לא נראה התחתון ונראו קצת אלו הסימנין הרי היא ספק בין נערה לקטנה דאוריתא ודנים בה להחמיר ואם נראו בה כלם הרי היא גדולה וודאי שאי איפשר שיבאו כולן אלא שכבר בא סימן התחתון ונשר. ושתי שערות נראה שהם הל"מ גם אסמכתא מדברי קבלה שדים נכונו ושערך צמח דכיון ששדים נכונו דהיינו סימן העליון בידוע ששערך צימח דהיינו סימן התחתון. ואם ילדה אחר י"ב שנה הרי זו גדולה כאלו הביאה סימנים דבנים הרי הם כסימנים שהקטנה לא תלד כקטן שאינו מוליד דכתיב גבי גזל הגר איש לומר איש אתה צריך לחזר אחריו אם יש לו גואלים או לא קטן אי אתה צריך לחזר אחריו דבידוע שאין לו בנים דקטן לאו בר אולודי הוא וגם נודע שאינה אילונית.

י

הבן משיולד עד שיביא שתי שערות אחר י"ג שנה גמורות נקרא קטן ואפילו הביא שערות קודם הרי הם שומא. ואמרו מפני מה תינוקת בת י"ב ותינוק בן י"ג דכתיב ויבן ה' אלהים את הצלע וגו' מלמד שנתן הקב"ה בינה יתרה לשון בנין באשה מבאיש. ומי שהביא שתי שערות כשהוא בן י"ג שנה ויום אחד נקרא איש. לא הביא שתי שערות אפילו נראו בו סימני סריס הרי הוא קטן עד עשרים ואם נראה בו אחד מסימני סריס משלשים יום אחר השלמת י"ט שנה ולא היו לו שערות הרי הוא סריס ודינו דין הגדול לכל דבר. ואם הביא שתי שערות בזקן אף על פי שנראה בו אחד מסימני סריס הרי הוא בקטנותו עד שיראו לו כל סימני סריס או עד שיגיע לרוב שנותיו וכשהגיע לל"ה שנה ויום אחד הרי זה סריס בלא שום סימן. וסריס דאינו איש ראוי להוליד ילפינן מדכתיב אשר לא יקים את שם אחיו וזה אינו בר הקמת שם וכל אחד מאלו הסימנים מחזיקים אותו כסריס כשהגיע לשנת עשרים בשלשים יום ולא הביא שתי שערות למטה לבד אם הביא שתי שערות בזקן שצריך שיולדו לו כל סימני סריס לשיהיה סריס או שיגיע לרוב שנותיו כדפ' זהו סריס חמה. וכל זה ג"כ בכלל שיעורין הל"מ וכן כתב רש"י ז"ל בסוף יוצא דופן דשנת עשרים לענין שתי שערות לא כתיב בתורה אלא הלכתא היא. וסריס אדם שחתכו או נתקו או מיעכו גידיו או ביציו כשיהיה בן י"ג ויום אחד נקרא גדול שאינו מביא סימן לעולם בן שלשה עשר שנה ויום אחד ולמעלה שלא נבדק מלמטה ולא נראו בו אחד מסימני סריס אלא הוא ככל האנשים הרי זה בחזקת גדול דאזלינן בתר חזקה דיש לו שתי שערות.

טז

שתי שערות האמורות בכל מקום שיעורן כדי לכוף ראשן לעיקרן ומשיצמחו שיהיו יכולות להנטל בפי הזוג עד שיכופו ראשן לעיקרן דנין אותן להחמיר. שתי שערות אלו צריכות שיהיו במקום הערוה ובמקום אחד ושיהיה בעיקרו גומות ואפילו שתיהן בגומא אחד נמצאו שתי גומות זו בצד זו הרי אלו סימן חזקה אין גומא בלא שיער ומדאוריתא סמכינן אחזקה כדילפינן מצרעת הבית בחולין. שתי שערות שנראו קודם זמן דין שומא אפילו עמדו עד אחר זמן אבל אם לא נבדקו אלא אחר זמן אין אומרים שמא קודם זמן צמחו כדי שיהיו שומא. ובבדיקת שתי שערות סומכים אפילו על אשה אחת דאי אפשר ע"י אנשים משום דכתיב דרכיה דרכי נועם ושומעין לה אם הביאה דחזקה קטנה שהגיעה לכלל שנותיה הביאה סימנין ולומר שלא הביאה גם כן נאמנת אך נראה דכשהוא לחומרא היא דנאמנת.

כא

כל השנים האמורות כאן ובערכין וכל מקום אינן לא שני הלבנה ולא שני החמה אלא שנים של סדר העיבור על פי ב"ד כמו שהן קובעין ובאותם השנים מונים לכל דברי הדת שבבן ושבבת דהכי הוי הלכתא ושבערכים דכתיב דכי היכי דאינו נערך אלא בן חדש שלם ולא אזלינן בתר חדוש העולם כדכתיב מבן חדש ומעלה הכי נמי לכל שאר בן חמש ובן עשרים.

כב

אין סומכים במנין השנים אלא על פי שני עדים כשרים להעיד דאין דבר שבערוה בפחות משנים כדילפינן לעיל מדבר דבר ומה התם בעינן אנשים וכשרים דלא קרובים כדילפינן אנשים מועמדו שני האנשים ורחוקים מלא יומתו אבות על בנים וכשרים מאל תשית רשע עד הכי נמי הכא. האב שאמר בני זה בן י"ג שנים ויום אחד בתי זו בת ג' שנה ויום אחד נאמן לקרבן בשוגג אבל לא למכות ולא לעונשים דכתיב את בתי נתתי לאיש הזה אלמא בדידיה תלא רחמנא נתינה והימניה קרא למימר הכי אבל לא למכות ולעונשי' דבעינן שני אנשים כשרים למכות דהוי דין ולעונשים נמי דאין דבר שבערוה בפחות משנים אף על גב דכתיב בתר את בתי נתתי וסקלוה וגו' אלמא לקטלה נמי הימניה רחמנא צריך לומר דוסקלוה מיירי היכא דאיכא עדים מיהו לאיסורא הימניה רחמנא כדכתיב את בתי נתתי לאיש. בני זה בן י"ג ויום אחד בתי בת י"ב ויום אחד נאמן לנדרים ולערכים ולחרמים ולהקדשות דעד אחד נאמן באיסורין כדילפינן מאמר לו עד אחד אכלת חלב והלה אומר לא אכלתי פטור הא אישתק מהימן וכשר הקרבן שיביא דלא הוי חולין לעזרה ואין כאן משו' או הודע אליו חטאתו ולא שיודעוהו אחרים כיון שאינו מכחיש ומשום נאמנותו של עד היא דחייב קרבן ורש"י ז"ל פירש עד אחד נאמן באיסורין דכתיב ושחט את בן הבקר ואכלו הכהנים ולא הזקיקן הכתוב להעמיד עדים בדבר וכתיב וזבחת מבקרך ואם אי אתה אומר כן אין לך אדם מתאכסן אצל חברו ויש מי שפירש דאתיה מדכתי' גבי אשה וספרה לה לעצמה אלמא עד אחד נאמן באיסורין ק"ו מאשה ומינה לכל שאר איסורין ולא למכות ולעונשין כדאמרינן.

כד

מי שיש לו אבר זכרות ואבר נקבות הוא הנקרא אנדרוגינוס והוא ספק זכר או נקבה וכתיב ואת זכר לא תשכב משכבי אשה אי זה זכר שיש בו שתי משכבות הוי אומר זה אנדרוגינוס. וכל מי שאין לו זכרות ונקבות אלא אטום נקרא טומטום וגם הוא ספק דבכמה דוכתי קפיד רחמנא אזכר וודאי ונקבה וודאי' ובחגיגה איתמר תרי זימני זכורך חד למעוטי אנדרוגינוס וחד למעוטי טומטום ואי לאו תרתי ספקי דאינהו טומטום ואנדרוגינוס תרתי זכורך למה לי ואם נקרע הטומטום ונמצא זכר הרי הוא כזכר ואם נקבה הרי הוא כנקבה. וטומטום ואנדרוגינוס שהיו בני י"ב שנה ויום אחד הרי הן בחזקת גדולים לפי שהן ספק ודנים אותם להחמיר ובסימנים אחר י"ב. חרש וחרשת האמורים בכל מקום הן האלמים שאינן שומעים ולא מדברים ואין להם שום קנין מן התורה דאין להם דעת ומעטינ' להו לענין קדוש מי פרה דכתיב ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מי שיש בו דעת להניח יצא חרש שוטה וקטן שאין בהם דעת להניח ובירושלמי מפיק ליה לענין תרומה דאין תרומתו תרומה מדכתיב אשר ידבנו לבו יצא חרש שאין לו לב לדעת ולהתנדב אבל שומע ואינו מדבר ומדבר ואינו שומע הרי הם ככל אדם השלמים בדעתם דלא נתמעטו אלא אלו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.