יצחק ירנן/אישות/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יצחק ירנן ‏ אישות ב

א

הבת מיום לידתה וכו'. והיא מבת י"ב שנה ויום אחד ומעלה וכו'. ובהלכה י' הבן וכו' והוא מבן י"ג שנה ולמעלה נקרא גדול ונקרא איש. הילך בפי' דכדי שתהיה הבת גדולה והבן גדול צריך מבת י"ב ויום אחד ומעלה ומבן י"ג ויום אחד ולמעלה דהיינו אחר הימים שלמים שכתב ומעלה ואינו מועיל במה שנכנס היום ולומר מקצת היום ככולו וזה אשתמטתיה להלכות קטנות ח"ב סי' נ"ד וז"ל שאלה הא דבן י"ג ויום אחד ובת י"ב ויום אחד אם יש לומר מקצת היום ככולו וכו' וכתב שם יש עליה לידון שהשיב וז"ל מההיא דאמרינן בריש ראש השנה מלך שעמד בכ"ט באדר וכו' מונין לזה ולזה משמע דבכל ענין אמרינן מקצת היום ככולו וכו' אלו דבריו.
וחוץ דהראנו לדעת דזה פשוט דבנידון דידיה אינו חשוב מקצת היום ככולו עוד זאת דגם באותו מענין ליכא מענין זה דמקצת היום ככולו דמאי דאיתא התם הוא דאפילו נכנס המלך בכ"ט באדר כיון שהגיע ניסן חשיב מניסן ואילך שנה ב' שכך נראה להם לחכמים דכל שנכנס קודם ניסן אפי' שעה אחת מניסן ואילך חשיב שנה ב' דלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין ולא משום דצריך דוקא יום אחד ושעה אחת חשיב כיום דמקצת היום ככולו ומ"ש בש"ס ויום אחד בשנה חשיב שנה ואה"נ דהיה יכול לומר ושעה אחת בשנה חשיב שנה דהעיקר הוא דכל שקדם לניסן אפי' רגע אחד חשיב שנה גם מה שכתב עוד הלכות קטנות וז"ל ובענין בל תאחר שם בפ"ק דראש השנה לא אמרינן מקצת היום ככולו גבי שהומם בתוך הרגל וכו' לא באתי לכוונתו דשם בדף ה' ליכא אלא דכשהומם וחיללו לענין בל תאחר לא אזלינן בתר תחילה אלא משעה שחיללו ואינו עובר על בל תאחר דלא עבר הרגל שלם ואינו ענין ליום חסר אי חשיב כיום שלם.
וראיתי בגליון הלכות קטנות להרב חיים יהודה אלגאזי בן ה"ה מהר"ש אלגאזי ז"ל כתב וז"ל ונ"ל להביא ראיה דאמרינן מקצת היום ככולו ולא משגחינן בשעות ממאי דאיתא בפ"א דמגילה דף ה' ע"א וז"ל ורבנן דקסרי בשם רבי אבא אמרו מנין שאין מחשבין שעות לחדשים שנאמר עד חדש ימים ימים אתה מונה לחדשים ואי אתה מונה שעות לחדשים וכתב רש"י ז"ל שעות לחדשים כגון האומר אם לא באתי מכאן עד חדש הרי זה גיטך והיה חדש חסר ובא משחשכה ליום כ"ט אין אומרים עדיין הוא בתוך החדש שהרי חדשה של לבנה כ"ט ומחצה עכ"ל הרי דאפי' לענין גט אשה דהוי ערוה חמורה אמרינן דכיון דחשיכה הוי גט ולא בעינן מעת לעת עכ"ל.
ואנכי הדיוט לא ידעתי את שיחו דמה ענין זה לזה ורב המרחק ביניהם דהתם הוא דקאמר דכל דאמר חדש בפיו היינו דוקא ימים שלמים דהיינו הכ"ט ימים של חדש אבל השעות שיש עוד בכלל חדש זה אינן נכללים בחדש דכתיב חדש ימים אמנם אי אמרינן מקצת היום ככולו דהיינו דשעה אחת או ב' תחשב כמו יום שלם אין זה נלמד מזה ואין לומר דהכי פירושו דאי אמרינן מקצת היום ככולו ושעה אחת או ב' חשיבא יום א"כ כשאמר חדש דהוי ימים גם השעות נקראים יום ונכנסו השעות דנקראו ימים בכלל החדש דא"כ למה כתב קרא חדש ימים לשתוק קרא מימים ולימא חדש לחוד ונכנס בחדש כל מה שהוא מהחדש דהיינו הימים והשעות שהם מחדש זה ומה ת"ל ימים אם לא להורות כי הימים השלמים הם הנקראים חדש דוקא ולא השעות והיינו מאי דאמר רבי אבא מנין שאין מחשבין שעות לחדשים אבל אי שעה אחת או שתים וכו' חשיב יום בעלמא אינו ענין לזה ועיין לרבינו פ"א מקידוש החדש מה שפי' פירוש אחר בהא דרבי אבא רחוק מפי' רש"י ולא תעזוב נפשי לשאול בדברי רש"י דלמה שינה את פי' בהאי מימרא דאין מחשבין שעות לחדשים ממה שפי' במימרא הסמוכה דאין מחשבין ימים לשנים דבחדא פי' בנזירות ובחדא פי' בנתינת גט ופירוש דדא שייך בחברתה וכן להיפך ודוק.
ושוב אחר ימים חמותי ראיתי אור מופלג הוא הרב משל"מ פ"ב מהל' אישות הכ"א ואנהר לן עיינין בענין זה ואייתי להתוס' ז"ל באיזה מקומות כתבו דהאי יום אחד הוי שלם ובאיזה מקומות כתבו דא"צ שלם ושוב כתב דעלה בדעתו דהוי פלוגתא דתנאי וידוע דהלכה באותן תנאים כמ"ד דא"צ יום שלם ושוב הביא ש"ס יבמות דף ל"ד מפורש יוצא דא"צ יום שלם והוי צ"ע למאן דבעי יום שלם יעו"ש נפלאות מתורתו ומאחרי ראות כל דבריו אלה הדרי בי במאי דדייקנא מדברי רבינו שכתב ומעלה דר"ל שיהיה היום שלם כי יש לדוחה לדחות ולא ליהוי היפך ש"ס ערוך ודיה לצרה למאן דכתבו בפירוש שצריך שיהיה היום שלם.

י

הבת מיום לידתה וכו'. והיא מבת י"ב שנה ויום אחד ומעלה וכו'. ובהלכה י' הבן וכו' והוא מבן י"ג שנה ולמעלה נקרא גדול ונקרא איש. הילך בפי' דכדי שתהיה הבת גדולה והבן גדול צריך מבת י"ב ויום אחד ומעלה ומבן י"ג ויום אחד ולמעלה דהיינו אחר הימים שלמים שכתב ומעלה ואינו מועיל במה שנכנס היום ולומר מקצת היום ככולו וזה אשתמטתיה להלכות קטנות ח"ב סי' נ"ד וז"ל שאלה הא דבן י"ג ויום אחד ובת י"ב ויום אחד אם יש לומר מקצת היום ככולו וכו' וכתב שם יש עליה לידון שהשיב וז"ל מההיא דאמרינן בריש ראש השנה מלך שעמד בכ"ט באדר וכו' מונין לזה ולזה משמע דבכל ענין אמרינן מקצת היום ככולו וכו' אלו דבריו.
וחוץ דהראנו לדעת דזה פשוט דבנידון דידיה אינו חשוב מקצת היום ככולו עוד זאת דגם באותו מענין ליכא מענין זה דמקצת היום ככולו דמאי דאיתא התם הוא דאפילו נכנס המלך בכ"ט באדר כיון שהגיע ניסן חשיב מניסן ואילך שנה ב' שכך נראה להם לחכמים דכל שנכנס קודם ניסן אפי' שעה אחת מניסן ואילך חשיב שנה ב' דלא נתנו חכמים דבריהם לשיעורין ולא משום דצריך דוקא יום אחד ושעה אחת חשיב כיום דמקצת היום ככולו ומ"ש בש"ס ויום אחד בשנה חשיב שנה ואה"נ דהיה יכול לומר ושעה אחת בשנה חשיב שנה דהעיקר הוא דכל שקדם לניסן אפי' רגע אחד חשיב שנה גם מה שכתב עוד הלכות קטנות וז"ל ובענין בל תאחר שם בפ"ק דראש השנה לא אמרינן מקצת היום ככולו גבי שהומם בתוך הרגל וכו' לא באתי לכוונתו דשם בדף ה' ליכא אלא דכשהומם וחיללו לענין בל תאחר לא אזלינן בתר תחילה אלא משעה שחיללו ואינו עובר על בל תאחר דלא עבר הרגל שלם ואינו ענין ליום חסר אי חשיב כיום שלם.
וראיתי בגליון הלכות קטנות להרב חיים יהודה אלגאזי בן ה"ה מהר"ש אלגאזי ז"ל כתב וז"ל ונ"ל להביא ראיה דאמרינן מקצת היום ככולו ולא משגחינן בשעות ממאי דאיתא בפ"א דמגילה דף ה' ע"א וז"ל ורבנן דקסרי בשם רבי אבא אמרו מנין שאין מחשבין שעות לחדשים שנאמר עד חדש ימים ימים אתה מונה לחדשים ואי אתה מונה שעות לחדשים וכתב רש"י ז"ל שעות לחדשים כגון האומר אם לא באתי מכאן עד חדש הרי זה גיטך והיה חדש חסר ובא משחשכה ליום כ"ט אין אומרים עדיין הוא בתוך החדש שהרי חדשה של לבנה כ"ט ומחצה עכ"ל הרי דאפי' לענין גט אשה דהוי ערוה חמורה אמרינן דכיון דחשיכה הוי גט ולא בעינן מעת לעת עכ"ל.
ואנכי הדיוט לא ידעתי את שיחו דמה ענין זה לזה ורב המרחק ביניהם דהתם הוא דקאמר דכל דאמר חדש בפיו היינו דוקא ימים שלמים דהיינו הכ"ט ימים של חדש אבל השעות שיש עוד בכלל חדש זה אינן נכללים בחדש דכתיב חדש ימים אמנם אי אמרינן מקצת היום ככולו דהיינו דשעה אחת או ב' תחשב כמו יום שלם אין זה נלמד מזה ואין לומר דהכי פירושו דאי אמרינן מקצת היום ככולו ושעה אחת או ב' חשיבא יום א"כ כשאמר חדש דהוי ימים גם השעות נקראים יום ונכנסו השעות דנקראו ימים בכלל החדש דא"כ למה כתב קרא חדש ימים לשתוק קרא מימים ולימא חדש לחוד ונכנס בחדש כל מה שהוא מהחדש דהיינו הימים והשעות שהם מחדש זה ומה ת"ל ימים אם לא להורות כי הימים השלמים הם הנקראים חדש דוקא ולא השעות והיינו מאי דאמר רבי אבא מנין שאין מחשבין שעות לחדשים אבל אי שעה אחת או שתים וכו' חשיב יום בעלמא אינו ענין לזה ועיין לרבינו פ"א מקידוש החדש מה שפי' פירוש אחר בהא דרבי אבא רחוק מפי' רש"י ולא תעזוב נפשי לשאול בדברי רש"י דלמה שינה את פי' בהאי מימרא דאין מחשבין שעות לחדשים ממה שפי' במימרא הסמוכה דאין מחשבין ימים לשנים דבחדא פי' בנזירות ובחדא פי' בנתינת גט ופירוש דדא שייך בחברתה וכן להיפך ודוק.
ושוב אחר ימים חמותי ראיתי אור מופלג הוא הרב משל"מ פ"ב מהל' אישות הכ"א ואנהר לן עיינין בענין זה ואייתי להתוס' ז"ל באיזה מקומות כתבו דהאי יום אחד הוי שלם ובאיזה מקומות כתבו דא"צ שלם ושוב כתב דעלה בדעתו דהוי פלוגתא דתנאי וידוע דהלכה באותן תנאים כמ"ד דא"צ יום שלם ושוב הביא ש"ס יבמות דף ל"ד מפורש יוצא דא"צ יום שלם והוי צ"ע למאן דבעי יום שלם יעו"ש נפלאות מתורתו ומאחרי ראות כל דבריו אלה הדרי בי במאי דדייקנא מדברי רבינו שכתב ומעלה דר"ל שיהיה היום שלם כי יש לדוחה לדחות ולא ליהוי היפך ש"ס ערוך ודיה לצרה למאן דכתבו בפירוש שצריך שיהיה היום שלם.

· הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.