מקורי הרמב"ם לרש"ש/אישות/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מקורי הרמב"ם לרש"ש אישות ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה תורה להרמב"ם
והשגות הראב"ד


נושאי כלים

מגיד משנה
לחם משנה
כסף משנה
מגדל עוז
משנה למלך


מפרשי הרמב"ם

אבן האזל
אור שמח
בני אהובה
חידושי רבנו חיים הלוי
יצחק ירנן
מעשה רקח
מקורי הרמב"ם לרש"ש
ציוני מהר"ן
קובץ על יד החזקה
קרית ספר
שער המלך


לפרק זה במהדורה המנוקדת של 'משנה תורה לרמב"ם' באתר "על התורה" לדף זה באתר "תא שמע" לפרק זה במהדורה הדיגיטלית של אתר "שיתופתא"



ג[עריכה | עריכת קוד מקור]

עי' שעה"מ בד"ה ולעיקר דנראה מדבריו דהך בת ג' שנים כו' היא ברייתא. ואישתמיטתיה דמשנה היא בנדה (מ"ד ב'):

יא[עריכה | עריכת קוד מקור]

השגת הראב"ד המתחלת עד שיהיה בן כו'. מצויין בטעות וצ"ל על הלכה י"ב אהא שכתב הרמב"ם אע"פ שנולד לו א' מסימני סריס. ע"ז כתב ולא (ר"ל דלא הוי סריס) אפילו נולדו בו השאר כו' וכ"נ מהמ"מ. (כבר נתקן ע"י המגיהים)

טז[עריכה | עריכת קוד מקור]

במל"מ, ועוד דמנ"ל כו' פי' חדש לא הוזכר כו'. ול"נ דאין זה חדש דכבר רמזו רש"י ז"ל ד"ה להחמיר דבאינה מאמנת פרט לנו השיעור הקטן דהיינו נקרצות. ולענין חליצה סתם ופי' עד דאיכא שיעורא רבא דכולהו. וע"כ אי דס"ל דאידי ואידי חד שיעורא היא או דספוקי ליה ועכ"פ יהיה ראיה להגהת מהרש"ל שהביא המחבר לעיל. ומהר"ן שפירא בגליון האלפס ס"פ ב"ש שהגיה בפירש"י שיעורא קטנה דכולהו ע"ש ל"ד כלל שהרי כתב דמשנקרצות לא ממאנת. אלמא דזהו השיעור הקטן שבכולם:

יז[עריכה | עריכת קוד מקור]

ב"ש אלו צריכות שיהיה במקום הערוה כו'. עיין מ"מ וכ"מ. ועיין בהגר"א ז"ל בא"ע סי' קנ"ה ס"ז ס"ב. ול"נ עוד ראיה להרמב"ם מדקרי להו בכ"ד סימן התחתון ואי מהניא אפי' בקשרי אצבעות דיד לא הויא תחתון נגד סימני הדדין:

בלח"מ, ומ"מ מש"כ ונראה כן מן הגמרא ל"י מנ"ל. ול"נ דמדלא קאמר הש"ס קמ"ל דאפי' ב' שערות בלתי גומא כלל. ש"מ דמסתבר לי' דל"פ אדר' חלבו דמצריך גומות:

יח[עריכה | עריכת קוד מקור]

במל"מ ד"ה וראיתי להטור נראה דאף לשיטת ר"ת אם הביאה שתי שערות ביומא דמישלם שנת י"ב אינה נחשבת לגדולה עדיין אלא משחשיכה מהני אותן שערות עצמן. וכן מבואר בדבריו לקמן פ"ד ה"ז. ותמוה דבכה"פ שהובא דברי ר"ת מוכח דמיד באותו יום נחשבת לגדולה. ועי' ב"ש סי' קנ"ה סק"כ ובהגהותי למס' נדה (מ"ו ב') כתבתי סמוכין לדבריו ע"ש:

יט[עריכה | עריכת קוד מקור]

במל"מ, אבל בקטנה שנסתפקו בשנותיה והביאה סימנין כו' לא עלה ע"ד הרב לומר שדנין אותה כגדולה כו'. נפלאתי הלא דעת ר"י בתוס' קדושין ס"ד ד"ה בני מבואר דמקום סימנין א"צ עדות שנים. ואף דמהרא"ש שם משמע דדוקא בצירוף עדות האב מהני. מהתוס' לא משמע הכי ע"ש:

כא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד"ה שוב הב', מה שהקשה לשיטת האומרים דבכולהו בעינן מעל"ע דשעות מסוגיא דיבמות ולא מצא מקום ליישבה כו'. לכאורה לפי גי' התוס' שם והיא ג"כ גי' הרז"ה והרשב"א אין משם קושיא כלל. וראיית המגיה שם אינה כלום דכמו דבבודקין כל י"ב נכלל בסופה גם יום הא' דשנת י"ג כן נדע דהתחלתה אינה אלא אחר יום א' מראשיתה כי הוא עדיין משנת י"א:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.