קובץ על יד החזקה/אישות/ב

קובץ על יד החזקה ‏ אישות ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

ואין וכו' אלא ו"ח בלבד. כ' בח"מ אה"ע סי' ד' אות י"ב דו"ח של ימי נערות שפור' גרם וד' חדשים שלימים ושני ימים משני חדשים הראשון והאחרון נקראים ו' חדשים ולא משמע כן בדברי רבינו ועי' ב"ש שם ובסי' ל"ז.

ד

היתה בת כ' שנה פחות ל'. עי' ירושלמי ס"פ האשה שהלך במאי דמשני שם התלמודא פתר לה סמוך לעשרים שנה משמע כשי' רבינו וע"ש בק"ע ד"ה פתר לה.

י

הביא שתי שערות למטה וכו'. אבל למעלה בזקן לא מהני ב' שערות כמ"ש התוס' פ' הערל ועי' לח"מ ה"ז שתמה שם על הסמ"ג עשין נ"ב שכ' גבי חליצה אח"כ יבדקו אם יש ב' שערות באשה בבית הערוה והאיש בזקן או בבה"ע הא ב' שערות בזקן לא מהני ע"ש והעיקר כמ"ש מהרש"ל בהגהותיו שאם בדק למעלה ומנא בי' שערות שוב אין בודקין אותו ובחזקת גדול הוא ובידוע שלא הביא למטה ספק קטן הוא אף שיש לו ב' שערות בזקן ובזה אתי הכל שפיר ודוק.

יד

וכשיהי' בן י"ג שנה וכו'. דבר זה לא מצאנו מקום לדברי רבינו מאין למד שלא מביא סמנין לעולם גם הטור אה"ע סי' קע"ב העתק לדברי רבינו וכ' שם הב"י ופשוט הוא ועי' בנב"י מהד"ק חלק אה"ע דף ד' ע"ב שכ' חפשתי בבלי וירושלמי ותוספתא ולא מצאתי שורש לדבר הזה ואפשר שלמד את זאת ממה דתני' בבריי' יבמות דף פ' הסריס אינו נעשה בן סורר ומורה שאין בו הקפת זקן ובירושלמי ס"פ האשה שהלך הלכה ח' מקש' עלה דהך בריי' ויתיר בי' שמא יביא ב' שערות בתוך ג' חדשים ומשני דאתי' כמ"ד אין מקבלין התראה על הספק והתלמודא דידן דלא מק' קוש' זו על הך בריי' ודוחק לומר דידע לשנוי' דאתי' כמ"ד אין מקבלין התראה על הס' דהא אין תי' זה פשוט דהא צריכין לחלק לבין מה דאמרי' שם דלקה על חלב שאכל ולא חשיבא התראת ס' וכמ"ש התוס' שם ד"ה נעשה וצריכים לחלק כמ"ש בס' מראה הפנים דנתרו בו מס' למקטלי' לא שייך אגלאי מילתא למפרע וא"כ הו"ל לתלמודא דידן להקש' ולתרץ כן מזה הא נ"ל לרבינו דס"ל לתלמודא בבלי דאין זה קוש' דמיירי בסריס אדם שאינו יכול להביא סימן לעולם ובירושלמי דמק' לה י"ל דבעי לאוקמי בכל גוונא סריס אפי' בסריס חמה כנ"ל.

ודע דמשמע עכ"פ דס"ל לרבינו דחזקה דרבא חזקה אלימתא היא אלא דחליצה בעי בדיקה משום דאפשר לברורי והיכא דלא שייך בבירור הרי הוא בחזקת גדול עי' לקמן הל' כ"ו ודברי הה"מ שם גבי טומטם ואנדרוגניס ויפה כ' רבינו בפי"א מה' נדרים ה"ג ואח"ז י"ג שנה ויום א' בבן ובבת י"ב שנה ויום א' דבריהם קיימים ומה שמק' שם מהגמ' נדה דף מ"ה ע"ב בהא דמק' הגמ' אי דלא אייתי שתי שערות קטן הוא י"ל דס"ל לרבינו דהוה מצי לשנוי' דאיירי בלא הביא ב' שערות ואשמעי' חזקה דרבא וע"ש במהרש"א ודוק.

טז

כדי לכוף ראשן לעיקרן וכו'. הוא השיעור הגדול שבכולן אפי' להקל עי' במל"מ ועי' במס' נזיר דף ל"ט ע"ב קים להו לרבנן כל ז' יומין אתי' מזי' כדי לכוף ראשן לעיקרן. ולא ביאר רבינו מראה השערות אי בעי' שיהי' שחורות משום שאין סימן חלוק בהם וכמ"ש התוס' ב"ב דף קנ"ד ד"ה ועוד והמל"מ בהל' ב' הביא דברי תוס' אלו ותמה על הפוסקים שלא הביאו שי' ר"ת שב' שערות יהי' שחורות דוקא ופלפל בחכמה בפי' דברי ר"ת ליישב קוש' הרמב"ן מה שהק' על ר"ת שא"י מנין לו וכ' שם לפרש דרבינו תם סובר כן בפי' הא דאמר ר"י נדה דף נ"ב עד שירבה השחור וע"ז תמה המל"מ ע"ש ולענד"נ דר"ת הוכיח פירושו מהא דאמרי' שם מהו לבודקו וכ' התוס' בנדה דף מ"ח ע"ב ד"ה בשלמא וכו' מאי מהני בדיקה הא משמע שם בגמ' דאף אם מצאנו ב' שערות י"ל דמקטנותו הם ושומא נינהו ע"ש מה שתי' ולא הי' ניחא לי' לר"ת בזה דעכ"פ אין מוציאין הממון מחזקתו בשביל ס' זה והא נ"ל לר"ת דוודאי ב' שערות מהני ואין חילוק בין לבנות ושחורות כדס"ל לכל הפוסקי' אלא דאם בדקי' ומצאנו בו שערות שחורות שאין דרך לגדל שחורות אפי' לאחר י"ג עד לאחר זמן ובנמצא בו שערות שחורות שוב וודאי דאין מקום לספק כלל דהשערות השחורות הי' נמצאי' בקטנותו ושומא נינהו דאין דרך השומא להיות שחורות ובזה שפיר שאלו מהו לבודקו וגם הרמב"ן י"ל במ"ש דנ"ל לי' לר"ת ממה שאמרו עד שירבה השחור דמשם מוכח סברת ר"ת דהרי גם לר"י דס"ל דבעי' עד שירבה השחור היינו דווקא למיאון משום דקדושי קטנה מדרבנן הם דלא ס"ל כמ"ד כי גדלה גדלה קידושין בהדה אבל מודה ר"י דמשתביא ב' שערות הוה גדולה כמ"ש הר"ן בחי' למס' נדה אלא דרבנן החמירו משירבה השחור שלא יכולה למאן משום כיון דהשערות שחורות נראית כגדולה וזה הוא ראי' לסברת ר"ת ובזה סרה כל קו' המל"מ דגם ר"ת דעתו כדעת כל הפוסקי' דשתי שערות מהני בין שחור ובין לבן והדברים ברורים להמעיין היטב.

יז

נמצאו ב' גומות. עי' הה"מ וכ"מ ממס' ב"ב דף קנ"ד בתוס' ד"ה ועוד במ"ש שם דאולי ישתכח גומות ומוכח דאין חולק בזה ועי' לח"מ ועמ"ש בסמוך.

יט

בד"א וכו'. עי' הה"מ במ"ש בשם הרמב"ן ומ"ש המל"מ לתמוה על הרא"ש שהבין בפי' הרמב"ן כפשוטן אין כאן תימה להמעין בתוס' מס' קידושין דף ס"ג ע"ב בתוס' ד"ה בני זה וע"ש במ"ש עוד פי' ר"י שיטה אחרת וע"ש בפ"י וכמדומה שכבר הושג המל"מ מגדולי אחרוני' שנעלם ממנו לפי שעתו דברי תוס' הנ"ל ועמ"ש בספרי שלום ירושלים ריש מס' שקלים.

כ

כשבודקין. עי' הה"מ וסיים וכפסק הזה נ' מן הלכות וכן הסכימו הרמב"ן והרשב"א ז"ל ובאמת יש טעמים חלוקים דהרמב"ן תלה הטעם משום דגלוי מילתא בעלמא הוא ויש עוד טעם משום חזקה דרבא ונ"מ בין הטעמים כמבואר כ"ז בשו"ת מהר"י בן לב כלל ג' דף י"ט ע"ב וע"ג באריכות ומ"ש הה"מ דאמרו דבר א' פי' דהלכה כת"ק אבל לא מטעם א' ועמ"ש בזה בסוף מס' שבת בשלום ירושלים.

כד

מי שיש לו אבר זכרות וכו'. ובפ"ו מה' יבום ה"ח כ' רבינו ואלו שהן פטורין מן החליצה ומן היבום אשת אנדרוגינוס שנאמר ולא ימחה שמו מישראל והואיל ואינן ראוי' לילד בתחילת בריאותן הרי הן כמין בפ"ע ע"ש הרי דס"ל לרבינו דודאי אינו מוליד ודבר זה נלמד מהתוספתא הובא באלפסי ספ"ק דיבמות ועי' בטור אה"ע סי' קמ"ב שחילק בזה וכ' לשי' ר"י אשת אנדרוגינוס חולצת ולא מתייבמת ע"ש בב"י משמע דס"ל דמוליד וגם בתוס' יבמות פ"ב ע"ב ד"ה תנן משמע דחייב לישא אשה דמפקיד אפ"ו מוכח דס"ל דאנדרוגינוס מוליד וצ"ע ליישב לשיטתם הך בריית' ובירושלמי פ' הערל גרסי' ואין חולקין על דברי ר' יוסי מן דאמר ר"י בשם ר' הילא מיבמין את אשתו הדא אמרה אין חלוקין על דברי ר"י הרי דר"י בשם ר' הילא ע"כ פליג על הך בריית' וס"ל דאנדרוגינוס מוליד דאל"כ האיך מיבמין לאשתו הרי דמחלוקת רבינו ותוס' הוא מחלוקת דתנאים ורבינו פסק כתנא דהתוספ' והתוס' והטור פסקו לחומרא כגרסי' דירושלמי דחולצת ולא מתיבמות אבל אכתי צ"ע דיפלגו בדבר מציאות דאי אנדרוגינוס יכול להוליד או לא ולפי מ"ש בס' מעשה טובי' מאמר עולם קטן פ"ה יש ליישב דלא פליגי במציאות דנתבאר שם דכ"ע ס"ל דיש אנדרוגינוס שמולידין ויש אנדרוגינוס שאינן מולידין וי"ל דרובן אינן מולידין ופליגי אי חיישי' למעוטי' ובקונטריס לפ' אנדרוגינוס הארכתי ועי' במ"א א"ח סי' תקפ"ט אות ב' בשם הרי"ף דגם אנדרוגינוס לפעמים הזכרות ניכר בו יותר ולפעמים הנקבות ובאמת מדברי רבינו פה משמע דכל האנדרוגינוס שווין וכ"כ בס' מחצית השקל שם שלא מצא כן להרי"ף ובכל הפוסקים משמע דכל האנדרוגינוס שווין.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.