עמר נקא/שמות/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

עמר נקא TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ח[עריכה]

והאמינו לקול האות האחרון כשתאמר להם בשבילכם לקיתי וכו' שכל המזדווג להם לוקה בנגעים כמו פרעה ואבימלך בשביל שרה קשה שהרי למעלה בפרשת לך לך פי' וינגע במין ראתן לקה י"ל משום דכתי' התם וינגע ה' את פרעה נגעים דהל"ל ויבא ה' נגעים אלא דכתב לשון נגע תרי זמני להשמיענו ששני מיני נגעים באו עליו ראתן וצרעת ולכך הזכיר רש"י שניהן:

ט[עריכה]

והיו והיו ב' פעמים אלו נאמ' והיו המים לדם שומע אני וכו' עכשיו מלמדנו שלא יהיו דם עד שיגיעו ליבשת מקשין העולם לא לכתוב אלא והמים אשר תקח מן היאור יהיו לדם ביבשת. ונ"ל דאי כתב הכי הוה אמינא דאף בידיו היו דם ואשמעינן קרא דאפי' ביבשה יהיו דם קמ"ל והיו והיו דהוי רבוי אחר רבוי למעט דבידו לא יהיו דם דאין רבוי אחר רבוי אלא למעט מהר"ר:

יא[עריכה]

מי ישום אלם מי שם פרעה אלם שלא יתאמן במצות הריגתך וכו'. קשה שהרי צוה עליו כמו שפי' רש"י לעיל מסרו לקוסטנר להרגו. י"ל דהואיל וראה שנעשה צוארו כעמוד של שיש היה לו לצות שיהרגוהו במיתה אחרת אם אינו יכולין להתיז את ראשו אלא שאני ה' עשיתיהו שלא נתאמץ במצות הריגתך:

יג[עריכה]

ביד תשלח ביד אחר שתרצה לשלוח אין סופי להכניסן לארץ קשה שהרי בפר' בהעלתך פי' רש"י נוסעים אנחנו אל המקום כסבור שהוא נכנס עמהם לארץ לכך סמך את עצמו עמהם ואיך פי' בכאן שהיה כבר יודע גזרותיו וי"ל שודאי היה סבור ליכנס לארץ אבל היה יודע שאינו עתיד להיות למנהיג להם בעת ההיא וזהו לשון רש"י אין סופי להכניסן לארץ ולא אמ' אין סופי ליכנס לארץ כי סבור היה שהוא נכנס לא"י וכמו דפרש"י שם בפרש' בהעלתך:

ביד תשלח ביד מי שאתה רגיל לשלוח. דבר אחר ביד אחר שתרצה לשלוח. קשה מאי ד"א יש לומר דלפי שכתב תשלח שהוא לשון עתיד לכך נראה יותר נכון לפרש ביד אחר שתרצה לשלוח להבא:

יט[עריכה]

כי מתו כל האנשים דתן ואבירם חיין היו אלא שירדו מנכסיהן. קשה מה ראה לומר שירדו מנכסיהן יותר מלומר שנצטרעו או שהיו חשוכי בנים או שהיו סומין שגם כל אחד מאלו חשוב כמתי'. י"ל שלא נוכל לומר שנצטרעו שהרי כתו' בפרשת קרח ויבלע אותם וכו' בקרב כל ישראל אלמא היו עומדין בתוך מחנה ישראל ואלו נצטרעו היו משולחים חוץ לג' מחנות וגם לא נוכל לומר שלא היו להם בנים דהא כתי' בהו בנים וטפם וגם לא נוכל לומ' שהיו סומין שהרי כתי' בהו העיני האנשים ההם תנקר לכך הוצרך לפרש שירדו מנכסיהון:

כא[עריכה]

בלכתך לשוב מצרימה דע שעל מנת כן תלך וכו' קשה למה פי' פסוק זה בכאן שהרי אינו בכל הפרשה הזאת. י"ל שבא לישב קשיא אחת הבאה על פירושו שאמ' שבחמש מכות הראשונות לא נא' ויחזק ה' אלא ויחזק מעצמו שהרי כתו' בלכתך לשוב מצרימה ראה כל המופתים אשר שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את לבו דמשמע לכאורה שבשלשת האותות ששם כבר בידו הכתוב מדבר דהיינו הפיכת המטה לנחש וידו שצנטרעה ומימי היאור שנהפכו לדם דהיינו מכה ראשונה והיה א"כ קשה איך אמר שבחמש מכות הראשונות לא נאמ' ויחזק ה' הרי כתו' בפסוק זה ואני אחזק את לבו ומדבר אף במכח הדם שהיא המכה הראשונה. לכך אמר רש"י כמתנצל אל יקשה עליך פסוק בלכתך לשוב מצרימה שכתו' בו ואני אחזק את לבו שנראה א"כ שגם במכות הראשונות חזק הקב"ה את לבו שכן פי' המקרא ההוא בלכתך לשוב מצרימה דע שעל מנת כן תלך וכו' והמופתים אשר שמתי בידך לא על שלשת האותות האמורות למעלה אמר שהרי לא לפני פרעה נצטוה לעשותן ופי' אשר שמתי הכתו' שם כמו אשר אשים. ומהר"ר כתב צריך לישב למה פ' מקרא זה הנה והנה הוא בפר' אלה שמות ונ"ל דאילו במקומו הייתי מפרש ראה כל המופתים אשר שמתי בידך על ג' האותות הנז' לעיל הדם והנחש והצרעת ושנצטוה לעשותן לפני פרעה אבל הנה דכתי' כי ידבר אליכם פרעה לאמור תנו לכם מופת וכו' ש"מ דלא קאי א"כ אותות הנזכרי' למעלה שהרי אף אם נאמר דתנין ונחש הכל אחד מ"מ לא מצינו שנצטוה רק על דבר השלכת התנין לפני פרעה לבד. מהר"ר:

כד[עריכה]

ויבקש המיתו לפי שלא מל אליעזר בנו תניא אמ' ר' יוסי ח"ו שנתרשל וכו' ומפני מה נענש על שנתעסק במלון תחלה קשה דהא לא היה ראוי ליענש כי מה לו לעשות והרי למחר הוא מזומן לצאת לדרך וסכנה היא לתינוק וא"ת היה לו לשהות במלון ג' ימים הלא טוב לו לשהות במדין אלא שלא היה יכול כי הקב"ה צוהו לך שוב מצרים וא"כ למה נענש י"ל שהיה לו למול ולצאת לדרך כי הי' לו לסמוך על האי דאמרן שלוחי מצוה אינן נזוקין וקשה על זה א"כ למה המתין לו המלאך להזיקו עד המלון י"ל דמלאך של רחמים היה כדכתי' ויפגשהו ה' ולא כתי' אלהים ואם היה פוגעו בדרך היה מיסתכן מאד כדאמרינן השטן מקטרג בשעת הסכנה ואין לך סכנה יותר מהליכת הדרך כדאמ' וקראהו אסון בדרך ולכך המתין עד המלון. אי נמי י"ל שגם בהיותו בדרך התחיל להסתכן מיהו לא היתה סכנתו עצומה עד הגיעו למלון כי אז נסתכן מאד מפני שנתעסק במלון תחלה כלומ' שכבר החזיק בדרך והחל הפורענות לבוא עליו ולא נתן אל לבו לשוב ולמול אותו אלא התעסק במלון תתלה כפי פי' רש"י:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.