מראי מקומות/שמות/ד

מראי מקומות שמות ד

פסוק ט

ולקחת ממימי היאור. הטעם שבשני האותות הראשונים הוצרך להראותו בפועל ובאות האחרון לא, יעויין רמב"ן.

פסוק יט

לך שוב מצרים. אף שכבר אמר (לעיל ג י) "ועתה לכה ואשלחך אל פרעה" וגו' הוצרך לחזור ולשולחו, ראה אבן עזרא ורמב"ן.

פסוק כה

ותקח צפורה צר... ותגע לרגליו. רצתה ציפורה להליץ טוב על משה, שהעוסק במצוה פטור מן המצוה, וזהו שלקחה צר ר"ת 'צרכי רבים', והגיעתו לרגליו, לרמוז שרגליו לטוב ירוצו. וע"ז אמרה 'כי חתן דמים' כדרך שפטרו חתן מק"ש מקרא ד'ובלכתך בדרך' שהוא טרוד בטרדה דמצוה. אלף המגן לר"א פאפו

ומה שנוהגים כיום למול בסכין (כמובא בטור יורה דעה סימן רסד) ולא בצור ובאבן, עי' פרישה (שם ס"ק ז) וז"ל: שמעתי טעם על פי המדרש שכן הובטח לברזל ביום שנבקע הכובע של ברזל שהיה בראשו של גלית לפני דוד. ע"כ. ועי' פרדס יוסף (פסוק כד; עמ' לז טור ב) שמביא מקורו מספר צאינה וראינה.

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף