תולדות יצחק/שמות/ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תולדות יצחק שמות ד

י

כי כבד פה וכבד לשון אותיות הלשון דטלנ"ת ואותיות הפה אותיות השינים והחיך והגרון לזה אמר שבכולם כבד ועדיין יש אותיות השפתים ואת בומ"ף לזה אמר אחר זה ואני ערל שפתים:

יז

ואת המטה הזה תקח בידך יש בזה ספקות:
הספק הא' מה צורך לתת לו מטה לעשות אותות שבזולתו יעשה אותם:
הספק הב' אחר שרצה השם לתת לו מטה לעשות האותות היה ראוי שיאמר לו כן קודם שיאמר לא איש דברים אנכי שיאמר והיו המים אשר תקח מן היאור והיו לדם ביבשת ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות. והנכון בעיני לפי ששלשה פעמים הפציר משה שלא ללכת בזה השליחות בראשונה אמר מי אנכי ואח"כ אמר והן לא יאמינו לי ובודאי תואנה הוא מבקש שאחר שא"ל הקב"ה ושמעו לקולך איך אמר והן לא יאמינו לי ולזה אז"ל שנענש בצרעת ונחש שהורה לו שלפי שדיבר לשון הרע מישראל כנחש לכן השיב ידו מצורעת שהמצורע הוא לפי שהוציא שם רע ולכן לא השיבה ספיריית או מראה גוון אחר ואחר כך אמר לו לא איש דברים אנכי שטען שלשה טענות אחת שאינו ראוי מצד עצמו וזהו מי אנכי ואח"כ טען מצד ישראל ואמר והן לא יאמינו לי ואח"כ טען מצד לשונו ואמר לא איש דברים אנכי וכשהשיב הקב"ה לכולן ולא מצא טענה אז אמר בלא שום טענה שלח נא ביד תשלח כלומר בקש שליח לשליחותך שאיני רוצה לילך וכוונתו שלא מצא עצמו מוכן ולזה אמר שלח נא ביד תשלח שאין אדם בעולם שלא יהיה יותר מוכן ממני וביד מי שתמצא עתה כרגע הוא יותר מוכן ממני לזה אמר לו הקב"ה לא תאמר איני מוכן איני ראוי שאפילו עץ יבש שהוא דומם אעשה בכחי הגדול שיהיה ראוי ומוכן והעץ עצמו יעשה האותות ולכן לא נתן לו המטה קודם זה עד שהפציר תכלית ההפצר זהו דעתי ולא ראיתי במפרשים מי שהרגיש אלו הקושיות:

כד

ויהי בדרך במלון ויפגשהו ה' ויבקש המיתו. יש להקשות למה בקש נהמיתו ששלוחי מצוה אינן ניזוקין וכל שכן שהקב"ה השולח עצמו. תשובה בנדרים תניא רבי יהושע בן קרחא אומר גדולה מילה שכל זכיות שעשה משה לא עמדו לו כשנתרשל מן המילה שנאמר ויפגשהו ה' א"ר יוסי חס ושלום שמשה לא נתרשל מן המילה אלא כך אמר אמול ואצא סכנה היא דכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים אמול ואשהה ג' ימים הקב"ה אמר לי לך שוב מצרימה אלא מפני מה נענש מפני שנתעסק במלון תחלה שנאמר ויהי בדרך במלון וכל דבריהם אמת. ונ"ל ע"ד הפשט שענשו הקב"ה בעבור שמשה עשה שתי חלוקות אם אמול ואצא סכנה אם אשהה ג' ימים הקב"ה אמר לי לך שוב מצרימה ויש חלוקה ג' והוא למולו ולעזוב אותו עם אשתו ולזה ענשו הקב"ה וא"כ צריך לתת טעם למשה למה לא עשה כן. תשובה משה פחד אולי לא יצליח עד זמן רב ושיהיה סבה להרע לישראל עוד כמו שראינו כן ויאמרו ישראל משה לא בא אלא לעשות זה השליחות אם יצליח טוב ואם לאו יברח לארצו בגפו יבא בגפו יצא לכן לקח אשתו ובניו והוליכם למצרים והם כמו במשכון ואם יאמרו ישראל אתה תגרום שפרעה יוסיף לנו רעה יאמר להם הרי אשתי ובני וכל אשר לי במשכון. דעו שאם יעשה פרעה רעה לי יעשה בראשונה שהרי אשתי ובני וכל אשר לי במשכון הנקרא בלע"ז רהיביש. ועכשיו צריך לתת טעם למה בקש להמיתו שמשה בטוב עשה. התשובה שהיה ראוי שימול לבנו ולעזוב אותו עם אשתו ואחר ג' ימים שיצא בנו מסכנה ישלח בעבור אשתו ובניו ולזה ענשו הקב"ה וא"ת ומשה למה לא עשה כן. תשובה לא היה לו ממון כלל שנא' ויקח משה את אשתו ואת בניו וירכיבם על החמור ולמה חמור ולא סוס ועוד חמור אחד לבד וי"א חמור מין חמור ושהיו חמורים רבים וזה א"א שאמר החמור בה"א הידיעה אלא היה חמור אחד לבד ובן האחד בחיקה והאחר באחורי החמור ומשה לרגל הכלל מורה שאין לו ממון לשלוח בעבור אשתו ובניו ולכן לא עשה משה זאת החלוקה והקב"ה למה ענשו לפי שהיה לו למולו ולהניחו ואחר ג' ימים היה לו לשלוח ליתרו שישלח אשתו ובניו ומשה לא עשה כן שהוא עניו מאד ולא רצה להטריח חותנו בזה סוף סוף החטא קטן מאד וא"כ למה בקש המיתו יספיק עונש קטן ועוד שאין עונש מי שלא מל בנו אפילו שיהיה במזיד אלא כרת וגם זה לו עצמו כשהגדיל ולא לאב. תשובה הקב"ה מדקדק עם צדיקיו כחוט השערה. ויש בכאן עוד ספק גדול משה למה לא מל בנו שהאב חייב למול בנו ולא האם עד שלזה אז"ל מסכת ע"ז קרי ביה ותקח והא כתיב ותכרות קרי ביה ותכרת פי' שצפור' צותה למשה שימול בנה. ואיבעית אימא אתחלה ביה איהי ואתא משה וגמר. ועכ"ז יש ספק למה לא עשה משה מרצונו עד שצפורה בקשה ממנו שימול וגם למה לא היה משה המתחיל והגומר. והתשובה שזה הבן הוא השני שהוא אליעזר ולא גרשום כסברת הרמב"ן אלא הוא השני והוא אליעזר וראיה שאמר לך מצרימה כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך ואחר זה אמר שנולד זה הבן ואם הוא גרשום הרי אמר עליו גר הייתי בארץ נכריה שמשמע שעדיין היו לו אויבים והיה גר לסבה שהיו לו אויבים אלא ודאי הוא אליעזר שאמר עליו אלהי אבי בעזרי שנראה שכבר מתו אויביו ובזאת ההקדמה נאמר שצפורה לבן הראשון שהוא גרשום אע"פ שהיא גויה הרשה למשה שימול בנו כי אמרה מאחר שאביו מהול יהיה גם כן הבן מהול אבל כשראתה שבנו בסכנה מצד המילה או בבכיה רבה כדרך הנימולים לכן כשילדה לאליעזר שהוא זה שהזכיר בכאן לא עזבה למשה שימול אותו כי אמרה פן ימות ולפי שהיה ראוי למשה שימול אותו על כרחה ויפגשהו ה' ויבקש המיתו ולכן היא עצמה שעשתה העבירה לקחה צור במהירות ומל אותו כל כך במהירות עד שחתך בצור קצת מרגלי הילד וזהו שאמר ותגע לרגליו שהלך הצור עד רגליו וזהו שאמרה חתן דמים אתה לי כלומר חתני היה מת לסבתי שלא עזבתיו למולו. ובזה הפירוש הותר הספק הראשון עוד שהוא למה לא מל אותו לפי שהיה אנוס מצד אשתו. עוד נראה שהטעם שלא מל אותו משה הוא לפי מה שכתבתי למעלה אמול ואצא לדרך וגו':

ויפגשהו ה' פירוש פגש בו כמי שפוגע לחבירו בשבט ומפילו לארץ וכן פגע הקב"ה בגופו והפילו בארץ וחלה לכן לא היה לו יכולת למולו והוצרכה צפורה למולו ותגע לרגליו הגיע הדם לרגלי משה ובזה ניצול כדרך וראה הדם על המשקוף ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף:

כו

וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולות. יש להקשות למה בתחלה לא אמרה אלא חתן דמים אתה לי ולא אמר למולות וכשירף ממנו אמרה חתן דמים למולות שגם בתחלה היה חתן דמים לסבת המילה. והתשובה שבתחלה מלתה אותו ולא עשתה פריעה ולסבת המילה ירף ממנו ולא נתרפא לגמרי אז אמרה חתני היה נרצח בעבור שתי מילות שלא עשיתי לא מילה ולא פריעה ועתה שעשיתי מילה נתרפא מעט אעשה פריעה ויתרפא לגמרי. או ירצה חתן דמים איש דמים אתה לי שבעבורך ימות בעלי וכשסר החולי אמרה אין אתה חתן דמים מהריגה אלא חתן מתבוסס בדם מילה. או ירצה שכשראתה צפורה שמשה נוטה למות אמרה בלבה לאחת משתי סבות הוא זה או בעבור שנשא גויה כי אשה כושית לקח או בעבור שלא מלתי לבני ולכן לקחה צור ומלתה אותו ואז אמרה מאחר שמלתי אותו מכאן ואילך אם בעלי ימות אינו רק לסבתי שנשא גויה שאם בעבור המילה כבר הוא מהול וזה הוא שאמרה כי חתן דמים אתה לי אם ימות חתני לסבתי הוא וכשנתרפא משה אז אמרה ודאי אם חתני היה מת לא היה לסבתי אלא למולות בעבור המילה שאם היה לסבתי אע"פ שמלתי בני היה חתני מת וזהו טעם אז אמרה ולא קודם לכן. כן נראה לי והוא ענין חשוב מאד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.