משאת המלך/שמות/כז
א[עריכה]
ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות (כז א)
בזבחים (נ"ט:) השיב ר' יוסי דמזבח גובהו י' אמות, מדכתיב ואת קלעי החצר ואת מסך שער החצר אשר על המשכן ועל המזבח סביב, מה משכן י' אמות אף מזבח י' אמות. וצע"ג דהלא מ"מ אין שיעור המזבח שוה לשיעור המשכן, שהרי גובה קרשי המשכן י' אמות זהו באמה אחת, ואילו י' אמות דמזבח מהם אמה של ה' טפחים ומהם של ו' טפחים כדאיתא בסוגיא דמנחות (צ"ז.) וברמב"ם (פ"ב מבהב"ח ה"ו).
וע"כ מבואר מכאן דלא נאמר שהם שוים בגובהם זה כזה, אלא נאמר דמספר אמותיהם שוה, ולא איכפת לן עוד מהו שיעור האמה של כאו"א אם באמה בת ה' טפחים או ו' טפחים.
אולם צ"ע דלכאורה מתבאר מכך ביותר, דדין שיעור אמה אין זה משך אורך מסויים, ורק קראוהו בשם אמה כדי לידע במה הדברים אמורים באיזה משך אורך, דא"כ אכתי קשה מה שייך ילפותא מה משכן י' אמות וכו', הרי אין האמות מעצם ההלכה להיות המשכן י' אמות, אלא שהלכתו י' פעמים משך אורך מסויים שעולה לגובה מסויים שזכרוהו בשם י' אמות, וא"כ אי"ז שייך כלל לי' אמות דמזבח.
ומבואר ע"כ דיש הלכה של אמה בתורה, ונכלל בזה הן האמה של ששה טפחים והן האמה של חמשה טפחים, ותרוייהו אמה נקראו ודין אמה יש להן, אלא שבדין אמה זו נאמרו בה חילוקי דין, דפעמים משערין אמה זו בה' טפחים ופעמים משערין אמה זו בו' טפחים, אבל מ"מ חד הלכה היא מתורת אמה, ולכן היטב שייך ללמוד סך אמות במזבח מאמות דמשכן, אע"פ שאין שוין הם אלא במנין האמות ולא בשיעור, וצע"ג.
ח[עריכה]
נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו (כז ח)
זבחים (נ"ט.) דתניא ביום ההוא קידש המלך את תוך החצר וגו', כי מזבח הנחושת אשר לפני ה' קטן מהכיל, דברים ככתבן דברי ר"י, א"ל ר' יוסי והלא כבר נאמר אלף עולות וכו', אלא מהו קטן מהכיל כאדם האומר לחבירו פלוני ננס הוא, ופסול לעבודה, והנה לא נאמר כאן מה היה פסולו דמזבח הנחשת מביום ההוא ואילך, ומשמע קצת דשם ננס דהוא מה שאמר הכתוב קטן מהכיל זהו מענין פסולו וצ"ב.
ונראה על פי מש"כ הרמב"ם בספהמ"צ (מצוה כ') והוא ממכילתא דרשב"י (שילהי פ' יתרו), מזבח אדמה תעשה לי וכו', שיהיה מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר, ומבואר דרק מזבח של מקדש היה לו דין מחובר, אבל מזבח של משה שהיה במשכן לא היה בדין זה אלא מזבח מטלטל הוא, [ואע"פ שבשעת חניה מלאוהו באדמה, מ"מ לא היה זה לשם חיבורו בארץ. וע"ע בתוס' (זבחים ס"א:) שכתבו דאע"פ שנסע מזבח הוא, והק' בטהרת הקדש והרי בנסיעתו אינו מחובר, ומבואר נמי דאה"נ דמזבח של משה א"צ שיהא מחובר].
והנה תנן בכלים (פי"ז מ"י) אר"י אמת הבנין בששה טפחים ושל כלים חמשה, ובר"ש פי' ע"פ גמ' דמנחות (צ"ז:) אמת בנין כגון חומת הבית ומזבח העולה, אמת כלים כגון ארון ושלחן ומזבח הזהב, וכ' בתוי"ט דלפי שמזבח העולה מחובר לכך ה"ה באמת בנין, ולפי"ז למבואר דדין מחובר אינו אלא במזבח של בית עולמים, אבל מזבח של משה שהוא מטלטל א"כ תורת כלי עליו, וא"כ נמצא דמזבח הנחושת מדותיו באמה של חמשה וכמו שאר כלי המשכן.
ומעתה אם היה שלמה משאירו למזבח של משה, היה בדין שיקבענו ויחברו באדמה, שהרי כך נאמרה ההלכה שיהיה מזבח של בית עולמים מחובר באדמה, ולמבואר הא נמצא דלא יתכן לעשות כן שהרי אין מדתו מספקת, דיעויין בזבחים (ס"ב.) דאמה על אמה כשיעור מקום המערכה במזבח של משה מעכב ע"ש, והשתא שיקבענו באדמה הרי צריכה להיות אמה זו דמקום המערכה באמה של ששה ונמצא דהיינו פסולא דמזבח של משה לפי דמדת אמותיו ננסיות הן שהן רק באמה של חמשה, והרי מידת אמה על אמה למקום מערכה מעכב. [ואע"פ שבמזבח של משה היה סגי בה' טפחים על ה' טפחים, מ"מ לא יוכשר כמו"כ במזבח המחובר, מאחר דדין אמה נאמר בו והרי לא מתקיים בזה דין אמה, ועיין היטב במש"כ כן לעיל דדין אמה נקבע ולא שיעור הטפחים].
וע"ע באו"ש (פי"ד מפסוהמ"ק ה"ד) דר"ל מסוגיא דזבחים (ס"א:) דאמרו שם דאף מזבח של משה היה בצד מזבח של שלמה, ומוכח דאפשר לב' מזבחות יעו"ש, אמנם למבואר א"כ י"ל דמזבח המחובר ה"ה מתבנית הבית וא"כ ל"ש ב' מזבחות, ושאני מזבח של משה שהשאירוהו לפי שאין תורת בנין עליו אלא כלי הוא ולית הכא ב' מזבחות כלל וכש"נ.
כ[עריכה]
ואתה תצוה את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד (כז כ)
כבר העירו המפרשים מפני מה נאמר כאן בלשון ואתה תצוה ומה שלא נאמר כן לעיל בפרשת תרומה, עוד יש להעיר מפני מה כפל כאן מצות שמן למאור, והרי כבר בפרשת תרומה (כ"ה ו') נצטוו לקחת שמן למאור.
ונראה עפמש"כ בדעת זקנים (שם) ליישב הא דהזכיר שם הכתוב שמן למאור יותר משאר צרכי גבוה כעצים וכבשים, ופי' דשמן למאור מצרכי הבנין הוא שכן דרך המלכים להדליק נר לפניהם קודם שיכנסו ע"ש, נמצא לפי"ז דשמן למאור דהתם קאי על הדלקה ראשונה שהיא מצרכי הבנין, ואילו הכא ה"ז פרשת הדלקה כסדר ומצותה לדורות.
ומעתה מובן היטב נמי הא דכתיב הכא בלשון ואתה תצוה, שהרי שמן זה דהדלקת תמיד דינו לבוא מתרומת הלשכה, וזה מסור לבי"ד של ע"א ומשה במקום ע"א, וזהו ואתה תצוה כלומר שאתה היינו בי"ד של ע"א תצוה להביא השמן.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א