הכתב והקבלה/שמות/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הכתב והקבלה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

מזבח. המקום המיוחד לזריקת דם הזבחים ולהקטרת חלבי הזבחים נקרא מזבח (אפפער- שטאֶטטע), ולשון זבח הונח על הקרבנות הנזבחים לשם השם ב"ה כמ"ש ס"פ כי תשא. והמתרגמו (אלטאר) שהוא לשון מקום גבוה אינו לפי כוונת המלה:

רבוע יהי'. כיון שאמר שהמזבח יהי' ארכו ה' אמות ורחבו ה', כבר ידענו שהוא מרובע ולמה חזר ואמר רבוע יהי', אבל בא להורות דשעור ארכו ורחבו אינם מעכבים, ואפי' אמה על אמה כשר, דעיקר ההקפדה שיהי' רבוע ואם אינו מרובע פסול, וכן מה דאמר ושלש אמות קומתו, לא בא להורות רק עיקר חיוב קומת המזבח, דעכ"פ צריך להיות קומתו שלש אמות כשיעור קומת איש, ובאמת הי' המזבח גובה עשר אמות כר"י דהלכתא כותי' (ערש"י ורלב"ג): ונראה לפי"ז שאין לפרש מלת קומתו על גבהו (האֶהע) דגבהו הי' עשר אמות, אבל קומתו כאן על היותו זקוף למעלה בשווי בלא כפיפה, כענין על ראש כל קומה (יחזקאל י״ג:י״ח) וכל קומה לפניך תשתחוה, האדם שהולך בקומה זקופה (אויפרעכטשטעהענד) כי המזבח לא הי' זקיף בקו שוה ממטה עד למעלה, כי אחר שעלה שש אמות גובה עשה בו את הכרכב, והוא היקף בליטה החוגרת את המזבח סביב לנוי, ותחת הכרכב מלמטה עד חציו הקיפו את המזבח כמין היקף של כברה מעשה רשת (ערש"י מנחות ס"ב א' ד"ה חד לנוי) ושם היו ארבע טבעות להביא בהם את הבדים. ובתיב"ע מבואר שהכרכב הי' בולט ויוצא מדופן המזבח לקבל דבר הנופל עליו, שאמר שם ותהי מצרתא על פלגות מדבחא ואין נפל גומא או גומרא דאשא מעילוי מדבחא נפיל עילוי קנקל ולא יתמטי לארעא ונסבין יתי' כהני' מעילוי קנקל ומהדרין יתי' על מדבחא. מבואר מזה כי ע"י בליטת הכרכב ומעשה הרשת שבו והטבעות והבדים נתבטלה זקיפת המזבח שמלמטה ממקום המערכה. ורק ממנו ולמעלה היתה הזקיפה שוה, ועל שלש אמות הזקופות אמר שלש אמות קומתו:

ב[עריכה]

קרנותיו. כל עוקץ הבולט מראשו של דבר הושאל עליו שם קרן, ממה שהקרן בבע"ח הוא עוקץ בולט מראשו, וכן קרן בן שמן, וכן נאמר על התועפיות והבליטה המעליתית, כמו אצמיח קרן לדוד, ובשם תרום קרנו, ואמה על אמה ברום אמה הנתון בראש המזבח מלמעלה בכל זויות וזוית שבה נקרא קרן בהוראה כפולה זויות הבולטות (האָבעקקען):

ה[עריכה]

והיתה הרשת. אמרו רבותינו (זבחים נ"ג) התורה נתנה מחיצה להבדיל בין דמים העליונים לדמים התחתונים, לדבריהם יתכן מאד מאי דאמר קרא והיתה הרשת, שהי' יותר ראוי לקראו בשם העצמי מכבר כמו שקראו תחלה לא ע"ש שנעשה מעשה רשת. אמנם לפי שבשם רשת יש לכלול גם הוראת רשות, הרגיל בדברי רבותינו (ד' רשויות לשבת) והוא מקום המוגבל ומיוחד לתשמיש מה שאין מקום אחר מיוחד אליו, והמכבר הוא הוא החולק רשות בין מה שתחתיו לבין מה שעליו לענין זריקת דם הקרבנות שמהן בחלק שעליו ומהן בחלק מה שתחתיו, לכן קרא את המכבר בשם רשת לכלול בו גם שם התכליתי שחולק רשויות המזבח:

ט[עריכה]

קלעים. כמין קלעי ספינה נקבים נקבים מעשה קליעה (רש"י), וכ"כ רשב"ם, קלעים של חצר המשכן היו עשויים כמין מקלעות וציורים. הנה פירשוהו בהוראה כפולה, הא' ענין וילון, כי בלשון ארמי נקרא הוילון קלע, כי בל פרשו נס (ישעיהו ל״ג:כ״ג) תרגומו למפרס קלע, והוא וילון המנהיג את הספינה. והב' על אופן עשייתם, שנעשו מעשה עבות וקליעה (געפלאָכטענע אומהאֶנגע):

כ[עריכה]

ואתה תצוה. מה שאמר עד עכשיו ועשית יובן שיעשה ע"י אחר שיצוה לאומנים שיעשו, אמנם באלו השלשה מצות שצוה אמר ואתה, להודיעו שיעשה הוא בעצמו שיצוה לישראל על עשיית השמן, ושיקריב אליו את אהרן ובניו, ושידבר אל כל חכמי לב:

זך כתית. ע' רש"י כאן, ובפ' אמור כ"ד ב' מבואר שדעתו כי זך תאר לשמן, וג' שמנים יוצאים מן הזית הראשון קרוי זך, כמבואר במנחות פ"ו, וטענת הראב"ע איננה טענה, כי מן הכתובים נראה שמלת כתית גם הוא תואר לשמן לא לזית, והעד שמצאנו כמה פעמים בלול בשמן כתית, וכן ועשרים כר שמן כתית (מ"א ה' כ"ה), ופירש"י שמן נקי, שאין זיתים נטחנים ברחים, אלא כותש במכתשת ואינו מעלה שמרים כ"כ כמו הטחון, ע"כ. וא"כ גם הוא תאר לשמן, והקדים זך שר"ל ששמן זית הזה צריך להיות זך, כלומר השמן הראשון היוצא מן הזית והוא הנקרא זך, והוסיף כתית לומר שאף השמן הראשון הזה צריך שיוציאנו בכתישה דוקא לא בטחינה, וכדאיתא שם במשנה, מגרגרו בראש הזית וכותשו וכו' אלא שעל הזית עצמו הנכתש נופל לומר כתות בלשון פעול כמו, ומעוך וכתות, אבל על השמן היוצא מזית כתוש נופל לשון כתית, ולכן יש לתרגמו (דעס ריינסטען געשטאָסענען אָליווענאֶלס) (הרוו"ה), ועמ"ש בשמן כתית:

כא[עריכה]

באהל מועד. ת"א משכן זמנא ופירשוהו אהל הקבוע והמזומן לצבור, ותרגמוהו (שטיפטצעלט), ולרש"י פי' מועד לשון וועד, כענין ונועדתי שמה, כמלך הקובע מקום וועד לדבר עם עבדיו שם (צעלט דער צוזאממענ- קונפט), אוהל שנתוועד הוא ב"ה עם משה וישראל. ול"נ בכוונת אונקלס שתרגם משכן זמנא שפירש מועד על הזמן, כמו לאותות ולמועדים דתרגומו ולזמנין, לפי שהמשכן במדבר לא הי' רק בנין לפי שעה (איינסטוויילענדעס צעלט), שבנסוע המחנה הורידוהו וסתרו כל חלקי בנינו, ולא הי' משמש רק בזמן חנות המחנה, וההפך ממנו מקדש שעשה שלמה שנקרא בית עולמים, שהי' עומד כמה מאות שנים, והוא עשה"כ זאת מנוחתי עדי עד מכון לשבתך עולמים (עיי' רמב"ם ריש הל' בית הבחירה), וכ"א במכדרשב"י (כי תשא קצ"ד) וקרא לו אהל מועד אתייהב בי' זמנא מזמן לזמן קרא לי' אהל מועד דהא שרי' בי' זמן קצוב:

מערב עד בקר. לתן לה מדתה שתהא דולקת מערב עד בקר (רש"י), לפי"ז אין פי' יערוך כת"א יסדר, כ"א לשון כערכך הכהן, וכפי' יפת שהביא הראב"ע שיערוך שמן שיספיק להיות הנרות מאירים מערב עד בקר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.