רלב"ג/שמות/כז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png כז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


כ[עריכה]

פרשת ואתה תצוה

ואתה תצוה וגו' עד וזה הדבר אשר תעשה.

ביאור דברי הפרשה

ואולם התועלות המגיעות מכל זה הם מבוארות כמעט עיון עם מה שקדם לנו מהדברים בזה וזה שהדלקת המנורה בערב ובבקר בשמן זית זך כתית באופן שיעלה נר תמיד כבר התבאר התועלת המגיע מזה במה שקדם עם שבזה מההדור והכבוד לבית קדש הקדשים מה שלא יעלם כמו שזכר הרב המורה. והתועלת המגיע בהיות הכהנים משפחה אחת מיוחדת ולא עבר זר בתוכם יתבאר ממה שאומר וזה שכבר הקדמנו כי התועלת במקדש ובעבודה הנעשית בו היתה להישיר האנשים להשיג השם יתע' ולרבוי המונעים ובקושי אשר בהגעת כמו זאת השגה התחכם השם יתעלה שתהיה שם משפחה מיוחדת יהיה כל השתדלותה בהשלמת השכל ולא יהיה לה טרדה באסיפת הקנינים כי זאת המשפחה עם התמדתה בעיון תמיד יגלו לה מסודות המציאות הרבה עם מה שהישירה אותם התורה לזאת השגה בעניני בית המקדש ובעבודה הנעשת בו ולפי שלא היה אפשר שיהיו כל ישראל פנוים ממלאכה חוייב שישוב זה הענין אל משפחה מיוחדת והנשארים היו עושים מלאכתם יזונו ממנה הם וזאת המשפחה במה שיתנו להם מהמתנות לפי מה שהגבילה התורה ובחר השם יתעלה שבט לוי מבין שאר השבטים להיותה הנבחר מהם מלידה ומבטן ומהריון וממנו בחר באהרן ובזרעו להיותו ממשפחה היותר נבחרת ממשפחות הלוי והיותר מוכן אל השלמות ולא היתה הכונה בבני משה לפי שלא היה יחסם שלם מצד אמם כי היא היתה מדינית ובהפך זה היה זרע אהרן כי אמם היתה ממשפחה נבחרה מאד. ולזה ספרה התורה יחסה כמו שזכרנו במה שקדם וכבר בארה התורה כי הכונה היא בכהונה לזה התכלית שזכרנו אמרה על הכהנים יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל. ואמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיו. ובזה גם כן תועלת אחר וזה כי השם יתעלה להיותו אחר רצה שלא תהיה זאת העבודה הנעשית לו כי אם במקום אחד על ידי משפחה אחת בהפך מה שהיו עושים עובדי עבודה זרה שהיו עובדים אלהיהם בכל עריהם כמו שאמר כי מספר עריך היו אלהיך יהודה והנה נצטוו שיהיה להם בגדים מיוחדים בעת העבודה יהיו לםה לכבוד ולתפארת כי בזה מההדור והכבוד לשם יעת' מה שלא יעלם עם שזה תהיה סבה שתתבודד מחשבתם בעת העבודה בשם יתע' ולא ישלחו מחשבתם בענינים אחרים לראותם כי הם אינם עתה באופן שהיו קודם השתדלותם בעבודה בשכבר נכנסו בגבול הקדושה הנפלאה בלבשם אלו הבגדים ובבגדי כהן גדול עם אלו התועלות תועלות אחרות וזה כי מפני שההשגחה האלהית תלוה לדבקים בשם יתעלה להצילם מהרע הנכון לבא עליהם ולהישירם אל הטוב ראוי לבא עליהם במה שיודיע להם מהעתידות כמו שבארנו בשני מספר מלחמות יי' ובביאורנו לספר איוב והיה בלתי אפשר שתלוה כמו זאת ההשגחה הנפלאה כי אם לאנשים מעטי המספר התחכם השם יתעלה להישיר הנכבד שבזאת המשפחה הנבחרת אל שתגיע לו ידיעת העתידות בעניני ישראל הכוללים כדי שתדבק לישראל זאת ההשגחה הנפלאה באמצעותו ולזה היו שמות שבטי ישראל כתבים באפוד ובחשן כדי שתשוטט מחשבת הכהן בהם תמיד בצד שיכללם והיו שם האורים והתומים להישיר הכהן שרוח הקדש שורה עליו אל שתגיע לו הנבואה באלו הענינים שישאלוהו מפני ששוטטה מחשבתו בהם ולהעיד לבו להתבונן בענין אלו הבגדים כדי שיגיע לו מהם התועלת המכוון היו במעיל האפוד הפעמוני' ההם להשמיע לו קולם כדי שיקיץ משינת ההתרשלו' וישים כל כונתו בענין אלו הבגדים והנה היה מעיל האפוד מתכלת להיותו עינו כעין הרקיע כמו שזכרנו במה שקדם והיו בחשן אלו האבנים היקרות המתחלפות להישיר אל הגעת הנבואה כי הנביא יצטרך לו השתדלות מה להעיד כחותיו באופן שיגיע לו ההתבודדות הראוי. הלא תראה שאמר אלישע ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ברצותו שתגיע לו הנבואה ואפשר שבאלו האבנים היה כח להרחיב הלב ולעורר הכח הדמיוני והשכל באופן שיתישר להגעת הנבואה וכבר התבאר זה הענין מאחלמה לפי מה שהגידו ממנה קצת הקודמים וכן הענין לפי מה שאחשוב בשאר האבנים עם מה שהיה בזה מהכבוד וההדור לשם יתעלה והנה היו האפוד והחשן מארבעה מינין אלו שהיו מהם יריעות המשכן והפרוכת להעיד על מציאות הצורות באלו הענינים השפלים שמספרם ארבעה כמו שזכרנו במה שקדם והיה חוטן כפול ששה וחוט של זהב כפול בתוכם להורות על ששה התחלות אשר לנמצא שכבר יש להם התחלתה קודמת להם מתחלפת במדרגה להם תכלית החלוף כמו שיתחלף חוטי הזהב לחוטי התכלת ושאר המינים בכבוד ובקיום והוא העולם המושכל אשר התחלתו השם יתעלה וזה התועלת בעינו יגיע במצו' שבת ובעני' השמיטה כמו שקדם. והנה התועלת בעינו יגיע במצו' שבת ובעני' השמיטה כמו שקדם. והנה התועלת המגיע במה שנכתב בציץ קדש ליי' הוא להעיד שאלו הבגדים הם כלם להעיד אל השגת מה שהוא קדש ליי' והם הצורות השופעות ממנו ואולם התועלת המגיע בנשאו עון הקדשים על האופן שזכרנו הוא מבואר כי בזה ישלם התיקון המכוון בענין הקרבנות וזה שאם היתה טומאת התהום מפסדת הקרבנות כבר יקרה בזה מהקלקול בענין טהרת המצורע והזב והזבח והיולדת ומה שידמה להם שישארו בלתי שלמי הטהרה לאכול הקדשים ולבא למקדש ויגיע בזה מההפסד כשתודע זאת הטמאה אחר זמן ארוך מה שלא יעלם ולפי שכבר אפשר שנטמא הדבר הקרב ולא נודע ויגיע בזה כמו זה ההפסד היה הציץ נושא עון הקדשים על האופן שזכרנו ואולם היה הבדל בזה בין המקריב ובין הקרב כי אינו מרצה כמקריב כי אם על טמאת התהום והיא הטומאה שלא נודע ענינה לשום אדם והוא מרצה בקרב גם על הטומאה הידועה כשלא נודעה קודם ההקרבה לפי שכבר יתכן שישמר המקריב מענין הטומאו' יותר ממה שישמ' מהם הדבר הקרב וזה מבואר בנפשו ולזה אין ראוי שיהיה הכהן שוגג לטמא בטומאת ידועה לזולתו כי הוא ראוי שיפליג החקירה בזה ואולם הדבר הקרב יגיע בו רבי' ואי אפשר בו כמו זאת השמירה. ואולם התועלת במשחת אהרן ובניו בשמן המשחה ובהקרבת הקרבנות עליהם לקדשם ולהכניסם בגבול הכהונ' הוא מבוא כי לא יתכן שיאמן שיעתקו אלו האנשים מהיותם בלתי כהנים אל שיהיו כהנים בזולת רושם מוחש עם שזה גם כן יביא במחשבתם שהם כמו בריאה חדשה ויתקדשו מהפעולות ההמוניות אשר הם מסובבים בהם ובהקרבת הקרבנות היה תועלת אח כי בזה יכופרו חטאיהם ויאות אחר זה שיכפרו על ישאל וזה יתבאר ביאור יותר שלם עם זכירת הקרבנות האלו במה שאחר זה. ואולם שרשי אלו המצות הם אחד עשר:

השרש הראשון הוא שהשמן שהיו מדליקים בו את המנורה יחוייב שיהיה שמן זית זך כתית באופן שתעלה המנורה נר תמיד ולזה יחוייב שיהיה בה מהשמן בשיעור שיספיק להעלות נר מערב עד בקר כי בזולת זה לא ישלם שתעלה נר תמיד כי כבר יכבה בלילה ושערו חכמים שיהיה חצי לוג בכל נר כבר נתבאר זה השרש בראשון מיומא ובעשירי ממנחות ומזה המקום יתבאר שהוא מחוייב שתהיה הפתילה נכונה אל שתלקח בה השלהבת באופן שתהא השלהבת עולה מאליה כי בזולת זה לא ישלם לה שתעלה נר תמיד כבר נתבאר זה בשני משבת:

השרש השני הוא שאין מחנכין המנורה אלא בהדלקת נרותיה בערב שנאמר מערב עד בקר למדנו מזה שהדלקת הערב היא הקודמת ולזה קרא בסוף הפרשה הזאת הדלקה אשר תהיה בבקר הטבה והנה הטבת ההדלקה היא הטבתה אחר ההדלקה בהכרח כבר נתב' זה השרש בד' ממנחות:

השרש הג' הוא שהטבת הנרות הוא דישון הנר שכבה כשיסיר הפתילה וכל השמן שבו וישים בו פתילה חדשה ושמן והנה זה עם שהוא מבואר בעצמו למדנו אותו ג"כ מקל וחור מדשון מזבח החציון וזה שאם הקפידה התורה בה במזבח החציון כ"ש שתקפיד בזה במה שהוא בקדש כמו שמנורה ומזבח הזהב. והנה היה שם משים זה אל מקום הדשן הנזכר בפרשת ויקרא וזה מבואר מאד חיובו כבר נתבאר זה השרש בעשירי ממנחות:

השרש הרביעי הוא שהדלקת המנורה יחוייב שיהיה מן האש אשר לפני יי' במזבח החיצון רוצה לומר מה שהיה ממנו כנגד קדש הקדשים כי ממנו יהיו לוקחין במזבח הקטרת כמו שיתבאר בפרשת אחרי מות ולה הוא מבואר כי בבקר אם כבה הנר האמצעי שהוא המערבי אין מדליקין אותו משאר הנרות כי הוא כמו שרש וראש להם כמו שהתבאר אך ידליקוהו ממזבח החציון ואמנם אם כבו שאר הנרות מדליק האחד חברו כבר התבאר זה השרש בשני משבת:

השרש הה' הוא שהוא מואר מצד הוראת הגדר איכות עשיית אלו הבגדים והם בגדי כהן הדיוט היו מפשתן שחוטו כפול ששה זולת אבנט שהיה מצמר ופשתים והוא היה מכ"ד חוטין ששה של פשתן וי"ח משלשה מיני צמר שהם תכלת וארגמן ותולעת שני וכלם היו מעשה רוקם לא מעשה מחט אבל מעשה אורג וזה כלו שוה באלו הבגדים בבגדי כהן גדול ובבגדי כהן הדיוט כבר נתבאר זה בפרש' ואלה פקודי שנאמר ויעשו את הכתונת שש מעשה אורג לאהרן ולבש את המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש משזר ותכלת וארגמן וכבר נתבאר זה כלו בשביעי מיומא. והנה היו המכנסים מראש המתנים ועד סוף הירכים כדי שיכסו בשר הערוה שנאמר לכסות בשר ערוה נתבאר זה בשני מדנה. והציץ של כהן גדול לא היה אל מול פניו שנאמר והיה על מצחו תמיד והיה על המצנפת שנאמר אל מול פני המצנפת יהיה ולזה הוא מבואר שלא היה מקיף ראשו בכללות. אבל היה מגיע מאזן לאזן והיה נקשר בפתיל תכלת אחורי האזנים שנ' ושמת אותו על פתיל תכלת והנה היה שם רחב שתי אצבעות והיה כתוב בו בשני שטין קדש ליי' קדש ממטה ליי' מלמעלה להעיר על עליונות השם יתע' על כל הדברים כבר נתבאר זה בחוש לקצת רז"ל וכולם מלשון התודה יתבאר שאם כתב קדש ליי' בשטה אחת כשר כבר נתבאר זה בראשון בסוטה ובשני מגטין ואולם המעיל היה כלו מתכלת חוטו כפול י"ב וזה יתבאר מצד הוראת הגדר ונתבאר כמו כן מן החוש וחוטי שוליו כ"ד שמנה מכל מין שנאמר בהם משזר בפרשת ואלה פקודי ונאמר רמני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר והנה היו הרמונים כצורת רמונים שלא נפתחו פיהם ותלו אותם במעיל ונתבאר מן החוש כי בכנף הרמונים היו. ומניח בכנף אצל כל רמון פעמון זהב כבר נתבאר זה בתשעה מזבחים. והנה האפוד היה מכ"ח חוטין ששה מכל מין ומין מארבעה המינין וחוט של זהב באמצע כמו שביארנו. והנה היה רחבו כרחב גב האדם והיה לאחוריו מתחת השחי עד הרגלים וכמו שתי ידות יוצאות ממנו שחובר אותו בהן כבר נתבאר זה בשביעי מיומא. והנה החשן היה מכ"ח חוטין כמו האפוד והיה ארכו ורחבו זרת וכופלו זרת ויהיה זרת ברובע וכן היו הארבעה טורים הנזכרים בתורה והיה כתוב בהם שמות השבטים כתולדות' וקודם להם היו כתובים בו שמות האבות והם אברהם יצחק ויעקב ואחריהם היה כתוב שבטי יה כמו שהתבאר זה מן החוש לקודמים מרז"ל וכבר התבארה הסבה בזה במה שקדם ובארבעה טבעות החשן היו טבעות בשתי מהם היה נתלה בשרשרות זהב ובשתי הטבעות התחתונים היה נקשר בפתיל תכלת בשתי טבעות שהיו כנגד טבעות המקום ההוא מאחוריו ותופר עליו תשתי כתפות יתחבר בהן החשן לאפוד ובכל אחד מהכתפות היה בה אבן היו בה ששה משמות בני ישראל בתולדותם כאלו תאמ' שבאבן הימנית תהיה כתו' ראובן בשטה אחת ואחר כך היה כתוב שמעון בשטה הראשונה מהאבן השמאלית וכן על הדרך הזה ולא היו כותבין ששה מהשמות בסדר באבן הימנית והששה הנותרים באבן השמאלית כי מפני שהיתה הכונה בזה שתתבודד מחשבת הכהן בענינים המשותפים לכל ישראל מצד מה שהם משותפי' להם היה שתהיה הכתיבה הזאת באופן שתחבר מה שבצד השמאל משמות השבטים למה שבצד הימין כי הכהן כשיתבונן באלו השמות בסדור לפי תולדות השבטים יחוייב לו שיביט בימין ובשמאל מצד מערב עם שכן היה סדור השבטי' בחשן ר"ל שהיו שמות השמאל נמשכים לשמות הימין בכל אחד מהשמות ולפי שדקדקה התור השיהיה מכפר השמו' שבצד השמאלי מן האפוד שוה למספר השמו' שבצד הימני היה נמשך מזה הדקדוק שהיה השווי נמצא בזה במספר האותיות אחר שכבר יה זה אפשר ולה היו כותבין יהוסיף עם אות הה"א. כבר נתבאר זה השרש בראשון מסוטה:

השרש הו' הוא שהכהנים הם כזרים אצל העבודה בעת שאין בגדי הכהנה עליהם כמו שבארנו בביאורנו לזאת הפרשה והם ד' לכהן הדיוט וח' לכהן גדול ולזה אם היו בגדיהם יותר או פחות או שהיה שם דבר חוצץ בין בשרם ובגדיהם תהיה העבודה פסולה כבר נתבאר זה בשני ובשלישי ובתשיעי מזבחים ובז' מיומא:

השרש הז' הוא שאלו הבגדים ראוי שיהיו לכבוד ולתפארת כמו שזכרה התורה ולזה הו' מבואר שאם בלו או נקראו באופן שלא יהיו לכבוד ולתפארת הם פסולין כבר נתבאר זה בשני מזבחים:

השרש הח' שבגדי כהונה אינם באים אלא משל צבור כמו שיתבאר בפרשת כי תשא וכבר נתבאר זה בשלישי מיומא:

השרש התשיעי הוא שבלבישתם הבגדים היו לובשים המכנסים תחלה והיו חוגרים למעלה מראשי מתניו ואחר זה לובשים הכתנת וחוגר באבנט כנגד אצילי ידיו אצל בית השחי שכבר פירש יחזקאל ולא יחגרו ביזע ואחר זה צונפים המצנפת כמו כובע וזה אמנם הוא כן בכהן הדיוט. ואולם כהן גדול אחר שחוגר באבנט לובש המעיל ועליו האפוד והחשן וחוגר בחשב האפוד על המעיל מתחת החשן ואחר צונף במצנפתו והיה קושר הציץ למעלה מן המצנפת והיה ריוח ביניהם להניח שם תפילין של ראש והיה זה כן כי מפני שהוא אפשר להניח מזולת שיהיה שם דבר חוצץ בין בגדי כהונה לבשר ההן ואולם בתפילין של יד אי אפשר זה ולא היו מניחי' תפלין של יד בשעת עבודה כבר נתבאר זה שהסדור היה בזה האופן מדברי התורה כבר תבאר זה בשני מזבחים:

השרש העשירי הוא שאין נשאלים באורים ותומים אלא לכהן גדול שרוח הקדש שורה עליו כי הוא אשר אפשר שישא משפט בני ישראל על לבו מפני מה שהתבודדה מחשבו בענין השבטים ואין נשאלים בהם אלא לדברים כוללים לכל ישראל כי לזאת הסבה היו שמות השבטים כלם על לב הכהן ולזה אין נשאלין אלא למלך אל לב"ד או למי שצרך הצבור בו שנ' ולפני אלעזר הכהן וגו' הוא וכל בני ישראל וכל העדה והנה היה יהושע מלך כבר נתבאר זה השרש בז' מיומא:

השרש הי"א הוא שהציץ מרצה עון הקדשים בזמן שהוא על מצחו וזה אמנם הוא כשנטמ' המקריב בטמאת התהום שלא היתה ידועה או שנטמאו הקדשים ולא נודע לכהן עד שהקריב אמוריו שנ' והיה על מצח אהרן כמו שבארנו ממה שקד לביאורנו זה הפסוק כבר נתב' זה השר' בששי מפסחים:


·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון