טעמא דקרא/שמות/כז

טעמא דקרא שמות כז

א

ועשית את המזבח. נשאלתי למה כתיב המזבח הא לא דיבר בו והול"ל ועשית מזבח. ונראה דקאי אמש"כ ס"פ יתרו מזבח אדמה תעשה לי וע"ז קאמר כאן כך תעשה את המזבח ההוא. עוד נשאלתי כיון שלא היה על המזבח ציפוי נחושת אלא כעובי דינר וכמ"ש בתנחומא (כאן סי"א) והאש תמיד עליה כדכתיב (ויקרא ו' ה') והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה וא"כ הנחושת רותח מחמת האש ואיך הלכו הכהנים יחפים במקום הילוך רגלי הכהנים ולא נכוו ונראה דכמו שכתבו התוס' בשילהי חגיגה (כ"ז א' ד"ה שאין) בשם תנחומא ועיין בתנחומא פרשת שמות (סט"ו) דהאש של מעלה אינו אוכל ה"נ יש בו מעלה שאינו מרתיח את המתכת ושפיר יכלו לילך עליו. שוב הראוני בספר מושב זקנים מבעה"ת ריש ויקרא (א' ח') שכתב כן בשם ר"י החסיד. והתוס' בחגיגה שם מיירי לגבי מזבח הזהב דקאי אהא דאיתא שם מה מזבח הזהב שאין עליו אלא כעובי דינר זהב כמה שנים אין האור שולטת בו.

יט

לכל כלי המשכן בכל עבודתו וכל יתדותיו. פירש"י הוא יתידות ליריעות המשכן תחובין בארץ שלא תהא הרוח מגביהתן, וכ"ה בברייתא דמה"מ פ"ה, וצ"ע הרי לברייתא דמה"מ היו יריעות התחתונות גבוהים ב' אמות מהארץ והעליונים גבוהים אמה כדפירש"י לעיל ואיך תוחב היתדות בארץ ואי משום חצי היריעה שתסרח אחורי המשכן שם א"צ יתידות שהרי היתה נגררת בארץ וצ"ל שהיו יתדות גדולים יותר מב' אמות ותחבום בארץ וצ"ע.

יל"ע למה לא מנה הכתוב הכבש בכלי המשכן ורש"י פי' דנלמד מדכתיב לא תעלה במעלות וגו'. ואפשר דכבש לא הי' מצוה לעשותו אלא כל פעם שהעמידו המזבח עשו לו כבש ואח"כ סתרוהו ואפשר דאין כלל דינים לכבש ממה לעשותו ואפשר לעשותו גם מחול והעיקר שיעלו דרך כבש ולא דרך מעלות ואע"ג דהכבש מעכב ומקדש וגם יש בו דין לא תניף עליו ברזל היינו משום שנטפל למזבח ומ"מ י"ל שאין חיוב מה"ת איך לעשותו ובמקדש עשאוהו מאבנים כדתנן בפ"ג דמדות (שוב ראיתי ברש"י זבחים פ"ז א' שכ' ומשחת את המזבח את לרבות הכבש וצ"ע).

הפטרת תרומה

הפטרת תרומה. עי' במ"א פ"ה.

פרשת תצוה

כ

ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן וגו'. נשאלתי הרי כבר נצטוו בר"פ תרומה שמן למאור. ונראה דההוא שמן למאור אינו לעבודה אלא להאיר במקומות החשוכין כמש"כ הרמב"ם בסוף ה' ביה"ב דמדליקין שם נרות, ושם א"צ שמן זית ולא זך וכתית וכשר בכל השמנים אבל כאן ציווי מיוחד להדלקת המנורה וצריך שמן זית זך וכתית וגו' (אבל רש"י בריש תרומה לא כתב כן).

כא

מחוץ לפרוכת אשר על העדות יערוך אותו וגו'. לכאו' אשר על העדות מיותר כי ידוע שהפרוכת מכסה לפני הארון. ואפשר שבא לרמז שהמנורה מעכבת עבודות שבפנים כמ"ש בירו' שקלים (פ"ד ה"ב) שא"א להקטיר על הארון בין הבדים אם אין מנורה וזהו על העדות יערוך אותו שעריכתו מעכבת עבודה שעל העדות.

ביומא ע"ב א' המקרע בגדי כהונה לוקה שנא' לא יקרע. וצריך טעם למה כתבה התורה לאו זה דוקא גבי מעיל. וי"ל לפי פשוטו לפי שהמעיל הי' סדוק כולו עד למטה כמו שכ' הרמב"ם פ"ט מכה"מ ולא הי' מחובר אלא נגד פיו ולכך נקרע בנקל כשלובשו ופושטו ולכן הזהירה תורה כאן שיזהר בזה. א"נ דלא תימא כיון דרובו פתוח כפתוח כולה דמי כדאשכחן לענין ציצית (עי' או"ח סי' י' ס"ז) והו"א דאין חייב הקורע דהוי כאילו כבר קרוע כולו קמ"ל וכ"ש באחריני.

---

---

שולי הגליון

---

---

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)