טעמא דקרא/שמות/ו

טעמא דקרא שמות ו

וארא

ו

לכן אמר לבני ישראל וגו' וידבר משה כן אל בנ"י ולא שמעו וגו' וידבר ה' אל משה בא דבר אל פרעה וגו' וידבר משה לפני ה' לאמר הן בנ"י לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בנ"י ואל פרעה וגו' וידבר ה' אל משה לאמר אני ה' דבר אל פרעה וגו' ויאמר משה לפני ה' הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה ויאמר ה' אל משה ראה נתתיך וגו' ואהרן אחיך וגו'. רש"י מפרש דפסוקים אלו וידבר וגו' דבר אל פרעה וגו' ויאמר וגו' הוא חוזר עוד הפעם מה שאמר למעלה וכמו נחזור על הראשונות ועי' רמב"ן שחלק עליו, ועוד יל"ע לפי' זה למה לא חזר ג"כ הק"ו הן בנ"י לא שמעו אלי וגו'. ויל"פ הפסוקים ע"פ המבואר במכות י"א א' דכ"מ שנא' דיבור הוא לשון קשה ואמירה הוא לשון רכה, והנה הקב"ה א"ל למשה לכן אמר לבני ישראל דהיינו בלשון רכה ומ"ר אמר בלשון קשה כמש"נ וידבר משה כן אל בנ"י לכן לא שמעו לכן כשמ"ר אמר ב' טענות א' הן בנ"י לא שמעו וגו' ב' ואני ערל שפתים השיבו הקב"ה וידבר ה' אל משה וגו' ויצום אל בנ"י כפירש"י ובמדרש צוה עליהם להנהיגם בנחת כו' והיינו תשובה על טענתו הן בנ"י וגו' א"ל מפני שהיית צריך לומר להן בנחת היו שומעין ולפי שלא אמרת כמו שצויתיך לא שמעו אבל לפרעה צריך שתדבר בלשון קשה ואח"כ כתיב ויאמר משה וגו' הן אני ערל שפתים כלומר מ"מ על הטענה השני' לא קבלתי תשובה וא"ל ע"ז ראה נתתיך וגו' ואהרן אחיך יהי' נביאך ודוק (וקצת מזה מצאתי בחזקוני ע"ש).

ו, ז

והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי. חז"ל אמרו (ירו' רפ"י דפסחים) תקנו ד' כוסות כנגד ד' לשונות של גאולה, אבל לפשטי' דקרא מנה כאן ד' דברים נפרדים, והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים זה חצי שנה קודם יציאת מצרים בטלה עבודה מאבותינו כמ"ש בר"ה י"א א' ושוב לא נשתעבדו בהן, והצלתי אתכם מעבודתם זהו בשעת מכת בכורות שפרעה הכריז הרי אתם בני חורין מכאן ואילך עבדי ה' כמ"ש במדרש ובירו' פסחים פ"ה ה"ה, וגאלתי אתכם בזרוע נטוי' זה יצי"מ, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים זה מתן תורה.

כב

ובני עזיאל וגו'. ובני חברון לא קחשיב ואין לומר שלא היו לו בנים דבדה"א כ"ג חשיב לי' ד' בנים. וי"ל דכאן לא חשיב אלא אלו שהנהיגו שררה על ישראל במצרים כדאי' במדרש (במדב"ר פי"ג סי' ח').

כג

ויקח אהרן את אלישבע בת עמינדב אחות נחשון לו לאשה. ואיתא במסכת ב"ב ק"י א' ממשמע שנאמר בת עמינדב איני יודע שאחות נחשון היא, מה תלמוד לומר אחות נחשון מכאן שהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה, והטעם משום שרוב בנים דומין לאחי האם. והביאו רש"י כאן. וקשה דבס"פ תולדות (כ"ח ט') כתיב וילך עשו אל ישמעאל ויקח את מחלת בת ישמעאל בן אברהם אחות נביות וגו' לו לאשה, ואמרו ע"ז בגמ' מגילה י"ז א' ממשמע שנאמר בת ישמעאל איני יודע שהיא אחות נביות, מלמד שקידשה ישמעאל ומת והשיאה נביות אחיה (והובא ברש"י שם), וא"כ מנ"ל להגמרא בב"ב למידרש גבי אחות נחשון דהנושא אשה צריך שיבדוק באחיה שמא הא דכתבה תורה אחות נחשון הוא ג"כ משום שמת עמינדב אביה והשיאה נחשון אחיה כדדרשינן בגמ' מגילה לגבי מחלת בת ישמעאל [וכבר הקשה כן המהרש"א בח"א בב"ב שם עיי"ש מש"כ]. ונראה, דהנה איתא בב"ר (פס"ז ס"ח), רבנן אמרי אם הורגו אני יש שם ועבר יושבין עלי בדין ואומרים לי למה הרגת את אחיך אלא הריני הולך ומתחתן לישמעאל והוא בא ועורר עמו על הבכורה והורגו ואני עומד עליו כגואל הדם והורגו ויורש אני שתי משפחות הדא הוא דכתיב יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה, מאן אמר דאמר כן אמר ר' יודן אמר הקב"ה וה' שם היה, ע"כ. פירוש, שהשי"ת היה שם וראה את מזימותיו של עשו הרשע וסיכלם ע"י שהמית את ישמעאל לפני שמחלת בתו נישאה לעשו, ולפי"ז א"ש דדוקא גבי ישמעאל נכתב אחות נביות משום שאחיה נביות השיאה, שזה נכתב כדי ללמדנו שהקב"ה ביטל את מזימותיו של עשו הרשע עי"ז שישמעאל מת ואחיה נביות השיאה, אבל גבי אלישבע מאיזה טעם כתבה תורה אחות נחשון ומה בא ללמדנו, אלא ע"כ דבאמת השיאה אביה עמינדב ולא נכתב אחות נחשון אלא כדי לומר שהנושא אשה יבדוק באחיה (שוב הראוני מש"כ במושב זקנים ר"פ תולדות).

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות)