טעמא דקרא/שמות/ז
יח[עריכה]
והדגה אשר ביאור תמות. הודיעו זה שלא יחשוב שזה בכשפים של אחיזת עינים לכן א"ל שהדגים ימותו שכשפים שאינו רק אחיזת עינים א"כ אין זה דם ממש רק נראה כדם וא"כ הדגים לא ימותו ולא יבאש היאור.
יט[עריכה]
והי' דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים. ומתרגמי' ובמני אעא ובמני אבנא. נ' דמה שהוצרך לפרט כלי עץ וכלי אבן דכלי עץ כולל כל כלי שהוא לשתי' וכלי אבן כולל כל כלי שהן לרחיצה שדרך לרחוץ במרחץ של אבן עי' נדה נ"ט ב' ורש"י ביבמות ט"ו א' ד"ה שוקת.
כב[עריכה]
[1]ויעשו כן חרטומי מצרים בלטיהם. בסנהדרין ס"ז וברש"י בלהטיהם אלו מעשה כשפים בלטיהם אלו מעשה שדים ומבואר שם בגמ' דשד אינו יכול לבראות שום דבר אלא מביאו ממקום אחר לכאן. וצריך טעם למה אצל המטה שנהפך לנחש כתיב בלהטיהם ואצל דצ"ך כתיב בלטיהם. וי"ל דבתחלה סברו שמשה ואהרן עושים זה ע"י כשפים ולכן עשו ג"כ ע"י כשפים [וגם שלא יכלו לעשות כן ע"י שדים דלהפוך המטה לנחש א"א להביא ול"ד להיפוך המים לדם שיכול להביא דם אחר ולערבם במים אבל להפוך המטה לנחש זה א"א רק ע"י כשפים לכן כתיב בלהטיהם], אבל אחר שראו שבלע מטה אהרן את מטותם שזה א"א ע"י כשפים שאינו דבר המתקיים כמ"ש במס' סנהדרין הנ"ל דהכשפים בטלים במים שוב ידעו שאין זה ע"י כשפים אבל עדיין אמרו שזה ע"י שדים שזה יכול להיות כמ"ש בירו' סוף פרק ארבע מיתות ובגמרא שם שהשד גונב בהמה ומביא לכן עשו גם כן על ידי שדים [וע"י כשפים לא יכלו לעשות מכת דם וצפרדע שאין הכישוף שולט במים וכנ"ל] עד שבמכת כנים שזה אין ביד השד לעשות כדפירש"י שאין השד שולט על פחות משעורה ואז נתברר להם שזה ג"כ לא ע"י שדים.
- ↑ קטע זה שולב משני קטעים נפרדים שהיו במהדורה המקורית, בידי מו"ל המהדורה החדשה של 'טעמא דקרא'.
 |
ספרי רבנו הגר"ח קניבסקי זללה"ה מונגשים לציבור בהורמנא דמרן זללה"ה (הזכויות שמורות) |