רלב"ג/שמות/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אדרת אליהו
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רלב"גTriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ב[עריכה]

פרשת וארא

וארא אל אברהם על בדברם אל פרעעה.

באור דברי הפרשה:

כאשר היה ירא משה שלא יתקיים הטוב שהבטיח השם יתע' לישראל מפני מה שראה שהרע פרעה לעם מאז דברו אליו במלאכות יי' כי זה הביאהו לחשב שתמנע מישר' זאת השגחה האלהית מפני פחיתות ישראל וחסרונם אמר לו שם יתע' אני יי' ר"ל שאני לבדי נמצא מעצמותי תמיד בעניין אחד ושאר הנמצאות קנו המציאות אשר להם ממני ולה הוא ראוי שאהיה שליט בשאר הנמצאות להגיע אותם באשר ארצה והנה נראיתי לאברהם ליצחק וליעקב באל שדי ויעדתי להם לתת ארץ כנען לבניהם בכחי זה השליט על הנמצאו' והנה שמי יי' לא היה נודע לישראל וגם הייתי משתדל עם זה להקים בריתי אתם ר"ל שכבר נמשך מההשגחה לישראל מפני מה שיעדתי לאבותיהם לתת לזרעם ואע"פ ששמי יי' לא היה נודע לישר' עדיין. ולזה לא היו ראויי' מצד עצמ' שתדבק השגחתי בהם ועם כל זה התעוררתי להקים בריתי אתם לתת להם ארץ כנען אשר גרו בה האבות וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל עם חסרונם כשזעקו אלי מכובד העבודה ואזכור בריתי שהיתה עם האבות כמו שקדם הספור בזה בפרשה הקודמת. ובהיות העניין כן הוא מבואר שעתה ששמי יי' הוא נודע להם על ידך במה שלמדת לזקני ישראל הם יותר ראוים שתדבק בהם השגחתי ולה אין ראוי שתירא שתמנע מהם זאת ההשגחה האלהית מצד חסרונם כי כבר יעדתי זה להם בעת שהיו יותר חסרים ממה שהם עתה לכן אמור לבני ישראל אני השם שיכולת בידי לעשות מה שארצה והוצאתי אתכם מתחת יד מצרים מעבודתם הקשה וגאלתי אתכם באמצעו' מכות נפלאות שאביא עליהם ובאמצעות אלו הנפלאות אקח אתכם לי לעם ואהיה לכם לאלהים ולמנהיג מרוב השגחתי בכם ותדעו כי אני יי' המוציא אתכם מתחת עבדות מצרים וזה כי רבוי הנפלאות אשר אחדש שם להוציאכם ממצרי' יביא אתכם להאמין בי שאני השליט על הנמצאות ומשגיח בדבקים כי להצילם מהרע שהם בו ובעבור זה הכביד השם יתע' לבב פרעה כמו שיתבאר בפרשת בא אל פרעה והנה אחר זה תהיו מוכנים אל שתדבק בכם השגחתי באופן שאביא אתכם אל ארץ כנען ואתננה לכם מורשה אני יי' שהיכולת בידי לקיים מה שאגזור והנה דבר משה אלו הדברים אל בני ישראל בזולת אמצעות אהרן ולא האמינו בני ישראל בדברי משה מפני קוצר רוח משה להתבונן בסדור דבריו כראוי כדי שייפה להם זה המאמר באופן שיכנסו דבריו באזניהם והיה זה כן מפני רוב התבודדו' משה בהשגות האלהיות כמו שקדם. ומפני העבוד' הקשה שנתחדש' להם אחר שדבר משה אל פרעה במלאכו' השם יתע' שהביאה אותם ג"כ אל שלא ישמעו לדבריו ואחר זה דבר השם יתע' אל משה שיאמר לפרעה שישלח את בני ישראל מארצו. והתנצל משה כי לא יוכל כי הוא ערל שפתים וה יתכן שיהיה סבה שלא ישמע אליו פרעה כי בני ישראל ג"כ לא שמעו אליו לזאת הסבה והנה חשב משה כי מה שאמר לו השם יתע' בפרש' הקודמת שיהיה לו אהרן לפה יהיה לבד בשליחו' הראושן שהיה שלוח לישראל ולפרעה ובטח שיהיה השם עם פיו ויורנו את אשר ידבר בשליחיות האחרי' כמו שיעד לו מתחלה וכאשר ראה שלא היה הש"י עם פיו במה ששלחו אז לדבר לישראל בקש מהשם יתע' שיתן לו מליץ ובאהו דבר השם יתע' שבכל השליחיות אשר ישלח לפרעה ולישראל להוציא את ישראל מיד מצרים יהיה אהרן מליץ בינותם ואולם אחר זה לא יצטרך לו מליץ בינו ובין בני ישראל כי הם יאמינו בו. והנה זכר תולדו' משה ואהרן לכבודם ומעלתם ולזה החל מתולדו' ראובן כי הוא הבכור וספר תולדותיו ותולדות שמעון הבא אחריו בקצור והאריך בתולדות לוי לכבוד משה ואהרן ולזה זכר כמה שנים היו לוי וקהת ועמרם כי הם היו אבותיהם ולזאת הסבה זכר גם כן אשת עמרם ומשפחתה וזכר שם אשת אהרן ומשפחתה ולא הוצרך להזכיר שם אשת משה כי כבר נשכרה במה שקדם והנה זכר משפחת אשת אלעזר לכבוד פינחס אשר קנה לאלהיו והיה מפני זה ברית השם יתע' אתו כמו שנזכר במה שיבא אחר זה ואחר זה שב לענין הראשון ושב לספר הסבה אשר בעבורה היה אהרן לפה למשה בכל דברי נבואתו אשר היו להוציא בני ישראל ממצרים וזה כי משה אמר לשם ית' כאשר צוהו שידבר אל פרעה מה שצוהו שוהא ערל שפתי' ולא ישמע אליו פרעה והנה קצר בכאן בזה המאמר מה שאמר משה הן בני ישראל לא שמעו אלי כי תכלית הכונה היתה בזה המאמר שלא ישמע אליו פרעה והנה במענה השם יתע' לו קצר בכאן והאריך וזה שהוא קצר בכאן מה שנזכר במענה הקודם שאהרן יהיה לו לפה במה שישולח לדבר לבני ישראל להוציאם ממצרים ולא זכר שיהיה לפה כי אם לפרעה לפי מה שיאמרו לפרעה הוא העקר להוציא בני ישראל ממצרים לא מה שיאמרו לישראל ולזה השמיט בזה המקום שיהיה ארן לפה למשה במה שיוצווה לדבר לבני ישראל להוציאם ממצרים והאריך לזכור מה שאמר אז הש"י למשה כששם לו אהרן לפה כי כבר הפסיק המאמ' ההוא כדי שיזכור תולדו' אהרן לפה כי כבר הפסיק המאמ' ההוא כדי שיזכור תולדו' אהרן ומשה קודם שיזכיר הנפלאות שנעשו על ידיהם לפרעה ולעמו אשר היו כלי' להוציא בני ישראל ממצרים ולהקנותם אמונה אמתית ושאר הפעולות אשר ספרה התורה מהם כי כן מנהג התורה בספוריה והוא גם כן ראוי שיודע מי הוא האיש אשר יסופרו מעשיו ועניניו קודם שיסופר זה ממנו ואם אמר אומר מדוע לא ספר תולדותיהם קודם זה מעת ששולחו משה ואהרן אל פרעה אמרנו לו כי בשליחות הראשון לא היה משתתף אהרן למשה כי אם במקרה וזה שהוא הושם לו לפה בשליחות ההוא לבד ולזה לא זכר תולדותיהן עד העת שהשתתף אהרן למשה בכל השליחויות אשר שולח להוציא ישראל ממצרים ולה אמר בזכרו תולדותיהם. הם המדברים אל פרעה. ר"ל שהם היו מדברים תמיד אליו להוציא ישראל ממצרי' כי על הדבור שלא יהיה כי אם פעם אחת לא יאמר הם המדברים אבל יאמר אשר הם דברו וזה מבואר מאד ומפני זה המתין לזכור תולדותיהם עד עת שהשתתף אהרן למשה בכל הדברים אשר היו לפרעה להוציא ישראל ממצרים והנה אמר השם יתע' למשה ראה נתתיך אלהים לפרעה רוצה לומ' לרב ולמורה על דבר פרעה ואהרן אחיך יהיה המדבר בשליחותך אתה תדבר לאהרן את כל אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר על פרעה באופן שישלח בני ישראל מארצו. ואני אקשה את לב פרעה מפני יתרון השגחתי בישראל בעבור האבות באופן שיהיה זה סבה אל שאצטרך להרבו' אותותי ומופתי בארץ מצרים וזה כי מפני שלא ישמע אליכם פרעה אכה את מצרים במכות רבות בדרך שאוציא כל צבאותי והם השבטים שהן עמי בני ישראל מארץ מצרים בשפטים גדולים ובסוף הענין אודיע למצרים כי אני יי' בנטותי את ידי על מצרי' ברדפם אחר. בני ישראל בדרך שיטבעו בים סוף כמו שנזכר בפרשת בשלח, שם נזכר שכבר ידעו המצרים כי השם יתעלה הוא יי' בהכבד בפרעה ברכבו ובפרשיו וזה יהיה סבה שלא ירדפו עוד אחרי בני ישראל ואז תשלם לישראל היציאה מיד המצרים כי לא ישתדלו עוד המצרים לרדוף אחריהם להביאם תחת ידם והנה עשו משה ואהרן כאשר צוה ה' אותם כמו שנזכר אחר זה בפרט בכל אות ואות והנה משה היה בן שמונים שנה ואהרן בן שלש ושמונים שנה כאשר התחילו לדבר אל פרעה בה האופן במלאכות השם יתעלה. והנה ראוי שנתיר ספק מה שיקרה בזה הספור קודם שנמנה תועלות המגיעות ממנו וזה שיש למספק שיספק ויאמר איך יתכן שיעניש השם יתע' פרעה כשלא ישמע אליו והנה הוא הקשה לבו על זה ואנחנו אומרים בהיתר זה הספק שהוא מבואר שפרעה ועמו היו רעים מאד וזה מבואר מדוע מנהגיהם עם ישראל ומדוע מנהגיהן בעריות לפי מה שפרסמה התורה מהם במה שצותה בפרשת העריות שלא נעשה כמעשה ארץ מצרי' ובהיות הענין כן הנה לא היה עול אם היה מגיע השם יתע' להם רעות אף על פי שישמעו אל דבריו לשלח בני ישראל ממצרים וכבר ביארנו ברביעי ממי שהרע יביא השם יתע' לרעים מאד לאחת משתי סבות האחת היא להיו' הרע ההוא להם מסודר מצד הגרמים השמימיים כי הם אינם באופן שישגיח בהם השם יתעלה להצילם מהרע ההוא והשנית היא על צד ההשגחה על הטובים והנה היה זה הרע אשר הגיע השם יתעלה לפרעה ולעמו בהכותו אותם באלו המכו' להשגחה על ישראל שיקנו בזה אמונה שלמה כדי שיוכנו אל שיהיו ראויים לירושת הארץ כאשר יעד השם יתע' אל האבות ולזאת הסבה אמר השם יתע' לאברהם וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ואחרי כן יצאו ברכוש גדול כמו שביארנו שם וכן תמצא שהקשה השם יתע' רוח סיחון ואמץ את לבבו לבלתי נתון את ישראל עבור בגבולו להשגחתו על ישראל כדי שיפול בידם ויירשו ארצו. ובכאן נשלם היתרה הספק, ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם ששה:

התועלת הראשון הוא בדעות. והוא להודיע שההשגחה האלהית תמשך מהאנשים הטובים בזרעם וזה שישראל לא היו באופן שיתכן שיהיו מושגחין כי לא היה שם יי' נודע להם ועם כל זה השגיח בהם השם יתע' והתעורר להשתדל לתת להם את ארץ כנען כאשר נשבע לאבות ושמע נאקתם כשזעקו אליו מפני בריתו עם האבות כי לולא זה לא יתקיים הברית כי ימותו ישראל מחזק הצרות:

התועלת השני הוא בדעות. והוא שההשגחה תהיה לאדם מצד מה שישיג ממציאות השם יתע' ולזה אמר כשרצה לבאר שזאת ההשגחה שהשגיח לישראל לא היתה מצדם אבל היתה מפני האבות כי שם יי' לא נודע לישראל כשהשגיח בהם בזאת ההשגחה וזאת ראיה שלא היתה בהם מצדם. ולזה אין ראוי שירא משה שתסור מהם זאת ההשגחה מפני רוע מעשיהם עם שהם היו אז יותר ראויים אל שתדבק בהם ההשגחה האלהית מפני שהיה נודע להם שם יי' באמצעות משה רבינו ע"ה כמו שביארנו ומזה יתבאר שכל מה שהיה לאדם השגה בשם יתעלה יותר חזקה תהיה ההשגחה האלהית הנמשכת ממנה יותר חזקה וזה כבר ביארנוהו מדרך העיון ברביעי ממ"י:

התועלת השלישי הוא בדעות. והוא להודיע שההשגחה האלהית משגחת במושגחים בה להקנותם הטובות הנפשיות ולהצילם מהרעות הנפשיות כמו שהשגיח בהם להקנותם הטובות הגופית ולהצילם מהרעות הגופיו' ולזה תמצא שהשגיח השם יתע' לישראל בעבור האבות להקנותם האמונה האמתית ולהצילם מהאמונות הנפסדות במה שהראה מרבוי אותותיו ומופתיו בארץ מצרים כדי שיוכו אל השלמות האמתי וידעו שהשם יתע' הוא השם והוא יהיה להם מפני זה לאלהים ולמנהיג להשגיח בכל עניניהם באופן שיתכן בהם שיירשו ארץ כנען כמו שנזכר שייעד השם יתע' לאברהם בפרשת לך לך כמו שביארנו שם ר"ל כי כמו זאת השגחה רצוני לומר ירושת הארץ לא היה אפשר שתתקיים לזרע האבות אם לא היו באופן שיהיו ראויין לכמו זאת ההשגחה ואמנם ההצלה מהרע באופן שלא ימותו תחת יד מצרים היה אפשר שתהיה לישראל מצד האבות והנה היה הענין בזאת ההשגחה נפלא מאד ר"ל שכמעט מן הזמן הוציא השם יתע' עם רב בכללו מהאמונות הנפסדות שגדלו בהם והביא אותם אל האמונה האמתית עד שבצאתם מארץ מצרים היו נכונים לקבל זאת התורה השלמה וזהו מה שאמר השם יתע' ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי ר"ל שהוא הביאם לעבודתו בקלות ובמהירות נפלא כאלו היו דורכי' אל זה התכלית כשישאו אותם על כנפי נשרים ויתעופפו בהתעופפות הנשרים במהירות נפלא כמנהגם ויוליכום אל התכלית המכוון:

התועלת הרביעי הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשירצה להשיג דבר מה מהאנשים שיסדר דבריו בתכלית מה שאפשר בהם מלקיחת הנפשות למה שירצהו ומיפוי הדברים ההם וקשוטם כדי שיפותו לשמוע אליו כי בזולת זה אפשר שלא ישיג מבוקשו ואף על פי שהיו הדברים ההם להגיע תועלת להם. הלא תראה כי זה המאמר' שהיה מצווה משם שיאמר לישר' עם רוב מה שיש בענינו מהטוב להם ומהפתוי אל שיאמינו בדברים ההם הנה לא שמעו ישראל אל משה מפני קוצר רוח משה מלהשתדל לסדר דבריו באופן שלם בדרך שיפותו להאמין לדבריו:

התועלת החמישי הוא להודיע הסבה אשר הכריחה אל שיהיו באמצעו' אהרן כל דברי משה לפרעה ולישראל במה שדבר להם להוציאם ממצרים והנה היתה הסבה בזה כי משה היה ערל שפתים לרב התבודדות במושכלות השכליות האלהיות כמו שביארנו בפרשת אלה שמות:

התועלת הששי הוא להודיע תולדות אהרן ומשה כי משה יסד בנבואתו עמוד החזק אשר היו בו ישראל לעם לשם יתע' והוא היה להם לאלהים ולמשגיח והיא זאת התורה השלמה האלהית ואהרן היה ראש למשפחות הכהונה אשר שם אותם השם יתע' מיוחדת לעבודתו בדרך שיורו משפטיו ליעקב ותורתו לישראל כמו שיתבאר במה שיבא. והנה זכר עם זה תולדות פינחס לשלמותו לפי שהוא קנא לאלהיו ושם נפשו בכפו להשבית הפעולות המגונות ולה היה ברית השם יתע' אתו כמו שנזכר בפרשת פינחס:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון