נחל קדומים/שמות/ו

נחל קדומים שמות ו

ב

וידבר אלהים אל משה. אלהים ר"ת אמרת למה הרעות יהושע מכניסן. לקוטים בספר רבינו אפרים ז"ל:

ה

וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבידים אותם ואזכור את בריתי וגו'. אפשר לפרש במ"ש הרב הגדול עיר וקדיש מהר"י קוב"ו ז"ל בס' גבעות עולם דף קי"ג בכונת ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי דפתח בתרתי ועבדום וענו אותם וסיים וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי והול"ל אשר יעבודו ויענו. ופירש הרב ז"ל במ"ש בילקוט חדש דהקב"ה גזר על ישראל עבדות ושעבוד. וגזרת העבדות נתבטלה במה שיוסף נמכר לעבד ולא נשאר להם אלא שעבוד. והמצרים עשו בישראל שעבוד ועבדות מה שלא היו חייבים משו"ה אמר הקב"ה לדונם על העבדות שהיה שלא כדין והאריך הרב ז"ל בזה ע"ש. וזה יאמר קראן גם אני שמעתי את נאקת בני ישראל. וכי תימא מה טובה של שמועה זו הרי גזירה היא ועבדום וענו אותם. לזה אמר אשר מצרים מעבידים אותם ואינם חייבים עבדות דכבר נמכר יוסף לעבד ויכפר על בני ישראל. ואזכור את בריתי פירש"י שאמרתי וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי ולפי דרכנו יבא על נכון כי מאז הודעתי לאברהם שאדונם על העבדות שהוא שלא כדין. לכן אמור לבני ישראל אני ה' מדת רחמים והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים הוא השעבוד. והצלתי אתכם מעבודתם דייקא שהעבידו אתכם שלא כדין וגאלתי אתכם בזרוע נטויה וגו' על אשר עשו עול בעבדות ולקחתי אתכם לי לעם:

כו

הוא אהרן ומשה. הם המדברים. עכ"ל שמות רבה סוף פ"ז. ורב אשכנזי ז"ל פי' דהנה הכתוב ברישא אמר הוא אהרן ומשה וגו' הם המדברים ואח"כ כתיב להוציא את בני ישראל מארץ מצרים הוא משה ואהרן עין רואה דכתוב א' אומר הוא אהרן ומשה ומקדים אהרן ואח"כ מקדים למשה ואמר הוא משה ואהרן. ורז"ל דרשו והביאו רש"י לומר ששקולים היו. ועדיין צריכין למודע"י דהגם דלמדנו דשקולים הול"ל הוא משה ואהרן ברישא ואח"כ לימא הוא אהרן ומשה. דהגם דלענין יצ"מ שקולים הם מ"מ גדלה מעלת משה מאד שא"ל הקדוש ב"ה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך. ובמהות גדולת מרע"ה כבר אמר ה' לא כן עבדי משה וגו'. ומשה עלה אל האלהים. וע"ז בא המדרש לתרץ דנקט קרא הוא אהרן ומשה ברישא משום דסמוך למאי דכתיב הם המדברים דלענין הדבור אהרן עיקר ומשו"ה הקדים ואמר הוא אהרן ומשה. ואח"כ דכתיב להוציא את בני ישראל מארץ מצרים קאמר הוא משה ואהרן דלהוציא בני ישראל משה עיקר וכמשז"ל דא"ל הקב"ה אם אין אתה גואלם אין אחר גואלם. ומ"מ רצה הכתוב ללמדנו דלענין יצ"מ שניהם שקולים מיהא דאי לאו הכי לא נקט הוא אהרן ומשה כלל אלא תדיר משה ואהרן ואע"ג דכתיב הם המדברים לא איכפת לן. אך עתה דבא ללמד דשקולים ומוכרח לומר שמותיהם נאים להקדים אחד וזמנא אוחרי להקדים האחר נקט ברישא הוא אהרן ומשה משום דבעי למימר הם המדברים דלדיבור אהרן עיקר ובסוף משה ואהרן להוציא עד כאן דברי הרב הנז' בתוספת נפך בס"ד:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.