הכתב והקבלה/בראשית/ז

הכתב והקבלה בראשית ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

שבעה שבעה. שבעה זכרים ושבעה נקבות, לא שאני צריך להם אלא לחיות זרע ע"פ כל הארץ (מדרש רבה), נראה מדעתם שהיה הצווי בהכנסת הטהורים יותר מן הטמאים, כי הטהורים הם הכרחים יותר לחיי האדם מן הטמאים, ושפיר מסיים קרא לחיות זרע, ולרש"י שכתב שבעה כדי שיקריב מהם קרבן בצאתו, מהו לחיות זרע? ונצריך לדברי רמב"ן דלחיות זרע ע"פ כל הארץ היא הודעה אליו, שבזכות הקרבנות שיקריב בצאתו ימלט אותו ואת ביתו ויחיו מהם זרע לדורות:

ז

מפני מי המבול. מקטני אמנה היה שלא נכנס עד שדחקוהו המים (רש"י מרבותינו) וזה למאן דדרש בדורותיו לגנאי, ולמאן שדרשו לשבח נכנס נח אל התבה בעשירי לחדש בו ביום שנצטוה, והכי איתא בפרקי דר"א, בעשירי לחדש נכנסו כלם אל התבה ובי"ז בו ירדו מי המבול על הארץ, ולדידי' טעם מפני המבול, להודיע שבאו גברי לחוד ונשי לחוד, אף שהי' שבעה ימים קודם לפורעניות מ"מ פירשו מסבת הצער המעותד לבוא (משכיל לדוד) ומה שאמר אח"ז, בשבעה עשר יום לחדש וגו' בעצם היום הזה בא נח וגו' היינו שבי"ז היתה ביאה מוחלטת שלא יצאו עוד ממנה' אבל בעשירי שבא מפני הצווי, היא היתה ביאה שאינה מוחלטת, כי בשבעת הימים האלה הי' יוצא ובא, להביא אל התבה דברים הנצרכים, כלי בית כלי תבשיל ומיני מאכל לו ולבהמתו, גם לימי אבלו של משותלח הי' להספידו, ולמ"ש (סנהדרין ק"ח) שקבע להם הקב"ה שבעת ימים אלו לשוב בתשובה, הי' נח יוצא אליהם לדבר עמהם אולי ישובו (רז"ל) וכבר מצאנו לשון ביאה שאינה אלא תנועה והכנה אל ביאה תכליתית ומוחלטת, כמו והנה גמלים באים, ארחת ישמעאלים באה מגלעד, בעל החלומות הלזה בא, שאין בכל אלה ביאה תכליתית ומוחלטת כ"א תנועה המכשרת אל תכליתה, וכזה ביאת נח בעשירי לחדש, אמנם ביאתו בי"ז היא הביאה התכליתי והמוחלטת, ובביאה זו האחרונה הוסיף הכתוב להודיע, כי החיות והבהמות הרמש והעופות שבאו אל התבה, למינהם באו, ר"ל כל השייך למין החי' וכל מה שיתיחס אליו מין בהמה, וכן בכלם, עמ"ש בראשית א' י"א למינו:

יא

וארבות השמים. ארובה הוא חלול העשוי בגג הבית להוריד ולהעלות חפצים (רש"י מנחות ל"ד), והשתמש בו הכתוב למשל על השפע הרב היורד מלמעלה כמו אם לא אפתח לכם ארובות השמים, והרקותי לכם ברכה (מלאכי ג׳:י׳), וכאן הוא משל לרבוי המים אשר נתהוו אז במקום הויית המטר עד שירדו בשפע כאילו נפתחו להם ארבות; והנה הסכימו שתי אלה הסבות יחד ר"ל התהוות רבוי המים בעומק הארץ והתהוות רבוי המים בחלק האמצעי מן האויר אשר יתהוה בו המטר עד שגברו המים בזה האופן שזכר (רוו"ה), והמתרגם ארבות לשון מסגרות (שלייזען) אינו ע"פ לשון העברי:

כ

ויכסו ההרים. כמו גבר ימות ויחלש שהוא עבר קדום, כי החלישות הוא קודם המיתה, וכן כסוי ההרים קדום, וטעמו אחר שנתכסו ההרים במים, גברו המים עליהם חמש עשרה אמה:

כג

היקום. להמפרשים הוא שם כלל לכל חי, ולרבותינו (ב"ר ל"ב ח') הוא ענין אחר כי אמרו שם היקום ר' ברכי' אמר קיומי' ור' אבן אמר יקומני, והוא בלשון יון שם כלל אל מקום הישוב, כענין תבל בלשון עברי' והוא מסכים עם מה שאמרו כי אף ג' טפחים של עומק המחרישה נמוחו, גם היקום אשר ברגליהם (בפרש' עקב) מסכים עם טעם הזה (רוו"ה):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.