אלשיך/בראשית/ז
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
טז[עריכה]
והבאים זכר ונקבה וכו'. הורה מה שכתבנו כי חמשה חמשה מן הטהורים לקח בידו. ושנים שנים באו מאליהן. וז"א והבאים מכלל שהיו אחרים מובאים. וענין הכתוב כי האלהים צוה לו. שהוא יביא השנים שנים אל התיבה אחר שיבאו לו. והכתוב הקודם לזה מעיד שלא באו אל נח. ונח הביאם אל התיבה כ"א שבאו אל נח וגם אל התיבה באומרו ויבא ואל נח אל התיבה כו' והלא יראה כאשם שעבר על צוויו. והיה אפשר לתרץ כי באו ושלא להטריחו מיד עשה יתברך שיבאו מאליהן אל התיבה וע"כ לא יאשם. לז"א והבאים זכר ונקבה באו כאשר צוה אותו אלהים שבאו כמו שצוה לו. שהוא שבאו אליו שיביאם אל התיבה כמצותו. אלא שלא הביאם ואז באו הם אל התיבה. ואל תתמה איך לא נענש על כך כי הוא כי ויסגור ה' בעדו ממדת הדין. פן יפגע בו על עברו מצותו:
יז[עריכה]
ויהי המבול כו'. ראוי לשית לב מה ענין ג' הדרגות אלה וירבו המים ותרם מעל הארץ. ואח"כ ויגברו וירבו מאד מאד ותלך התיבה ואחר כך גברו מאד מאד ויכסו כל ההרים. מה ענין הדרגות אלו ולמה היו כאחת. כיון שגם הראשונה היתה אחר מ' ימות הגשם. ומה היו ההתגברות שבלי תוספות גשם היו עולים וגם למה חוזר ואמר בפסוק שאחריו ויכסו ההרים. ועוד אומר חמש עשרה אמה מלמעלה והיה לו לומר למעלה. ועוד למה בתחלה אמר ההרים הגבוהים. ואחר כך אומר ההרים ולא אמר הגבוהים. ועוד אומרו ג' חלוקי מיתות הנאמרים זו אחר זו. תחלה אומרו ויגוע כל בשר כו' ואחר כך אומרו לשון מיתה כל אשר נשמת רוח כו' מתו ואח"כ לשון מיחוי וימח את כל היקום כו' והכל ענין אחד. ועוד כי בגויעה אומר בארץ ובמיתה אומר בחרבה. ובמיחוי אומר אדמה:
אמנם היו ג' הדרגות אחר שרבו המים על הארץ בטבע רבוי גשם מ' יום עד שותרם התיבה מעל הארץ. ועדין לא היתה מהלכת ממקום למקום ואח"כ שלא בטבע גברו מאד על הארץ עד שלא בלבד הורמה התיבה מעל הארץ. כ"א גם היתה מתהלכת על פני המים ואח"כ גברו מאד מאד עד שויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. שיכלול כל הרי א"י שגבוה מכל הארצות כי נתפשטו עליהם המים כשגברו ועלו. גם לאומר שלא גושמה. שאם לא כן איך מתו כל אשר בו רוח חיים שבה. ונמחה כל היקום שהם הנכסים כאשר יתבאר בסמוך. ואחר ב' מיני תגבורת הנזכר שהיו שלא בטבע מהמ' יום והלאה. חל עליו חובת ביאור ב' דברים. אחד איך יתכן שאחר מ' יום שנפסקו הגשמים. לא היה רק שיעור שהורמה התיבה מעל הארץ. ואח"כ גברו בלי תוספת גשם עד שויכסו כל ההרים הגבוהים. כי הנה בדרך טבע. יותר היה ראוי ברבוי המים ישפכו סביבות כדוריות הארץ אל המים שמתחת לארץ. מהיותם עולים עד כסות כל ההרים הגבוהים ט"ו אמה. ועוד שנית למה הוצרכו ב' התגברות האלו. אחר שבמה שהורמה מעל הארץ היה כדי להמית. כי רותחין היו. והנה על דבר הראשון היה אפשר לומר כי מה שכסו ההרים לא היה רק צפים מעט על פניהם. לזה אמר ט"ו אמה. ואל תתמה. כי היה מלמעלה. כלומר מכח עליון משני גבורות הדין. הוא מה שנברו המים ויכסו ההרים. ולא בטבע. שלמטה:
ובזה יובן אומר לפנים וישובו המים מעל הארץ הלוך ושוב. כי הנה אין לשון שיבה צודקת אלא בשב למקום שהיה. ולא עוד אלא שאומר הלך ושוב. ולא יצדק היו הולכים ושבים. אך הוא כי טבע כל דבר להיות תאב אל יסודו לשוב. וע"כ המים היו שבים אל התהום אשר באו משם. וזהו וישובו המים מעל הארץ. אלא שהוא יתברך היה מחזירן. באופן היו הלוך ושוב. הלוך למעלה על הארץ. ושוב אל יסודן. וע"כ ויחסרו מקצה חמשים ומאת יום ולא מקודם. ועל דרך זה ארז"ל על הנשמה שבאדם. שבכל שעה היא עולה ויורדת ומבקשת לצאת. אלא וכו' שהוא כמפורש אצלנו. כי תתאב אל מקורה. ועל הדבר הב' אמר ויגוע כל בשר כו' כל אשר כו'. לומר מה שהיה התגבורת הראשון שגברו על מה שותרם התיבה. הוא כי השיעור הזה לא היה מספיק לשיגועו מההבל. גם של א"י שלא גושמה. והוא כי בלשון המקרא א"י נקרא ארץ סתם כמו שאז"ל על הפסוק הנותן מטר על פני הארץ. ופסוק עד לא עשה ארץ וחוצות. וחרבה הוא תואר כולל כל הארץ. זולת הים:
ונבא אל הענין. על התגבורת אמר שהיה שע"י כן ויגוע כל בשר הרומש על הארץ. היא א"י שגועו מההבל. וחלק לה הוא יתברך כבוד שהחל בבעלי חיים. ואח"כ וכל האדם. אל תחשוב במה שהוצרך התגבורת האחד. היה מפני שבמה שרבו המים עד שותרם התיבה לא היה כדי להמית. כי לא כן הוא. כי כאשר גועו כל אשר בא"י. כבר כל אשר בו רוח חיים מכל אשר בחרבה מתו שהיא בכל ח"ל. ומה שהוצרך התגבורת הב' עד שויכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים שצפו על כל הרי ישראל. גם הם היו כדי שע"י כן וימח את כל היקום כו' שאמרו רז"ל (ב"ר ל"ד) שהם הנכסים. כי גם שההבל הספיק שגועו כל אשר בא"י. הוצרך אח"כ לעלות ולצוף המים עצמם כדי למחות כל מאי דמתקרי יקום. עם כל הבריות. וגם העופות במים חמין:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |