הרחב דבר/בראשית/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רד"ק
ריב"א
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

הרחב דבר TriangleArrow-Left.png בראשית TriangleArrow-Left.png ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


פירש״י הוא עפ״י סוגית הגמ׳ בזבחים קט״ז א׳ דמפרש התם הא דתניא בברייתא דב״נ מקריבים בבמות זו״נ תמימין ובע״מ טהורים אבל לא טמאים שהוא. מדכתיב ויבן נח מזבח לה׳ ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העוף הטהור. דא״א לפרש תמימין ולא בע״מ דא״מ תמות וזכרות בבהמה ואין תו״ז בעופות. ואיתקיש בהמה לעוף תמימין ובע״מ. פי׳ שהיה אפשר לפרש הבהמה הטהורה תמימה ולא בע״מ שנקרא טמאה כדכתיב בפ׳ בחקתי ואם כל בהמה טמאה. ובבע״מ הכ״מ. מש״ה מפרש דכאן אאל״כ דאיתקיש בהמה לעוף דבע״מ כשר. וע״כ פי׳ טהורה לאכילה קאמר (והפלא על רש״י בזבחים שם שמחק כ״ז) ולפי״ז צריך לומר דהא דכתיב בצווי גם מעוף השמים שבעה וגו׳ דוקא טהורים ולא טמאים והכי אי׳ באגדה דפ׳ חלק (סנהדרין ק״ח ב)׳ בתשובת העורב. אבל אינו כן משמעות הכתובים דכאן דמשמע שצוי בין בהמה לעופות מדלא אמר במקרא אחד כמו דכתיב בהקרבה מכל הבהמה הטהרה ומכל העוף הטהור. אלא נראה דבכלל טהורה ולא טהורה נכלל גם תמימין ולא בע״מ. ואע״ג דב״נ כשר להקריב בע״מ מהקישא דלהלן הוא דרך דרש לדורות וכונה שני׳ אבל זה אינו אלא בכל קרבנות גוים שאינן לרצון כדאי׳ בזבחים מ״ה ב׳. וגם אין ריח ניחוח בבמה. כדתנן בפ״ב דזבחים. משא״כ בנח שהי׳ לריח ניחוח ולרצון מש״ה הוזהר שיהיו תמימים דוקא. ומש״ה חילק ה׳ בצווי בין בהמה לעוף דאין בע״מ בעופות ולא הוצרך למעט מחוסר אבר דפסול בעופות. שהרי בל״ז אסור להביא אל התבה מחוסר אבר מדכתיב ומכל החי. אבל במעשה הקרבה כתיב ומכל העוף הטהור למעט מחוסר אבר אם נעשה מצאתו מן התבה עד הקרבה. זהו הפי׳ אצל נח. ומכ״מ דרשו כונה שניה גם לדורות כדרך חז״ל. וכיב״ז הראינו לדעת להלן ל״א י״א ע״ש. אמנם גם זה אמת שאפי׳ בנח הי׳ נכלל במשמעות טהרה ואינה טהרה כל המשמעות שבתורה. היינו שיהא ראוי לאכילה ולא הכניס נח עופות טמאים כ״א זוג א׳ וכאגדה דחלק הנ״ל. ויש נוסחא בזבחים שם דטמאים היינו שנעבדה בהם עבירה. וזה ג״כ בכלל טהורה וטמאה. ויש לדקדק הכי מהא דכתיב בבהמה איש ואשתו ובעופות זכר ונקבה. היינו משום דבכלל נעבד בו עבירה שהוא רובע. ובעוף אין רובע מש״ה בבהמה כתיב איש ואשתו ששמר אשתו ולא רבע. משא״כ בעוף. אך עיקר משמעות טהרה ואינה טהרה בנח. הוא תמימין ובע״מ כמש״כ. מדלא פי׳ בעופות כמו בבהמה:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.