אסיפת זקנים/מגילה/ב/א

אסיפת זקנים מגילה ב א

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

בעזה"י

מגילה נקראת. הריטב"א ז"ל כתב דקתני מגילה נקראת ולא קתני קורין כו' משום דא' קורא וכולם שומעים כו' ע"ש. ואפשר דרש"י נחית לתרץ קושיא זו שכתב פעמים בזה כו'. ר"ל משום דקורין משמע דצריך לקרותה בכל אלו הזמנים להכי נקט נקראת דמשמע דקריאתה פעמים בזה כו'. לפי המקומות. ומש"ה בסיפא נקט קורין דמיירי ביום חיובם שמוטל עליהם לקרותה. אבל לפי תירוץ הריטב"א קשה אמאי בסיפא תני קורין הול"ל נקראת. וע"ע להרב טורי אבן ז"ל מ"ש ממתני' דלקמן (דף כ'). ולא ידעתי למה הרחיק את עדיו ולא הביא סיפא דמתני'. ולפי מ"ש י"ל מ"ש רש"י לא פחות מי"א כו'. דבא לשלול שלא נפרש לא פחות ולא יותר דצריך לקרות בכל אלו הזמנים ולא יפחות ולא יוסיף עליהם דז"א דא"כ הדק"ל דהול"ל קורין. אלא ודאי דר"ל לא פחות מי"א כו' דהיינו פעמים בזה כו'. א"נ דכוונתו שכתב ולא יותר מט"ו דאפי' נאנס אין לה תשלומין אח"כ לקרותה ולא הוי דומיא דמילה דתנן בשבת (דף קל"ז) ולא יותר מי"ב ע"ש דאם נאנס ימול אח"כ:

[‏כוכב מיעקב לר"י פייתוסי הספרדי ז"ל]

בי"א בי"ב כו'. אע"ג די"ד וט"ו היא יתד תקועה במסמרים לא ימוט ולא שייך לומר פעמים בי"ד כו' לא קאי פעמים כו' אלא לי"א וי"ב וי"ג. אבל לי"ד וט"ו לא קאי אלא שהתנא שנה הזמנים שהמגילה נקראת בהם. אעפ"י שי"א וי"ב וי"ג הוא זמן זז ממקומו לפעמים כך ופעמים כך. וי"ד וט"ו הם קבועים. י"ד לפרזים וט"ו לכרכים. אי נמי אף י"ד וט"ו הוא זמן זז ממקומו כגון אם חל י"ד להיות בשבת שעיירות מקדימין ליום הכניסה. וכן אם חל ט"ו לבני כרכים שמקדימין ליום י"ד ועי' בהר"ן ז"ל שנתן טעם למה חלקו אנשי כנה"ג זמנים אלו לקריאת המגילה עכ"ל:

[‏דינא דחיי לר"ב כנסת הגדולה ז"ל דף קכ"ט]

לא פחות כו'. יש ליתן טעם למה תקנו חכמים רק ג' ימים קודם הזמן דהיינו י"א י"ב י"ג. דהא לקמן (דף ד' ע"ב) מסקינן דתקנתא דכרכים הוא כדי שיספקו מים ומזון. ופריך התם מהא דתניא חל להיות בשני כפרים ועיירות קורין בו ביום. ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה ומשני הו"ל עשרה ועשרה לא תקנו רבנן. חל עלינו ליתן טעם לשבח למה באמת לא תיקנו רבנן כיון דתקנה הוי משום כרכים. ונראה שכתב הרא"ש ז"ל ופר"ת זמן קהילה שהכל מתאספין לתענית אסתר כו' ובמסכת סופרים שרבותינו שבמערב מתענין באדר שלשה תענית של אסתר ע"ש. והשתא יובן כיון דסברא נותן ביום שמתאספין לתענית מהראוי אז לקרוא המגילה. ורבותינו שבמערב שהיו מתענין ג' ימים ממילא היו מתאספין להתענות י"א וי"ב וי"ג לכך מהראוי מאז לקרוא המגילה דהוי זמן קהלה וק"ל.

ועוד י"ל דהא בזמנו בי"ד ודאי מצוה יותר לקרות מי"א וי"ב וי"ג כדמשמע לקמן (בדף ה' ע"א). לפ"ז בשלמא אם חל י"ד ביום שאינו זמן כניסה יש נמי תקנה לבני הכפרים שיקדמו ליום הכניסה דלא יצטרכו לבא עוד פעם אחרת לעיר ממילא ישמעו בני הכפרים לתקנתן. אף דמצוה יותר בזמנו. אבל אם חל י"ד ביום הכניסה. אף שיתקנו חכמים להקדים ליום הכניסה הקודמת. אכתי לא ישמעו בני הכפרים שיקראו שלא בזמן. לתקנת כרכים דהא עיקר המצוה היא בי"ד לכך לא תקנו חכמים מיום הכניסה ליום הכניסה וק"ל:

[‏זרע ברוך לר"מ הלוי ז"ל וונזיבק ת"ץ]

כרכים המוקפים חומה כו'. יש שואלים מה ראו אנשי כנה"ג לחלוק מצוה זו לימים חלוקים משא"כ בשאר מצות. ואע"ג דליכא הכא משום לא תתגודדו לא תעשו לכם אגודות אגודות דהוו להו שני בתי דינין בשתי עיירות. ואפילו אביי מודה דליכא הכא משום אגודות כדאיתא פ"ק דיבמות (יד.). מ"מ לכתחלה למה חלקום לשתי כתות. ועוד האיך מצינו מצוה בתורה חלוקה בכך. והתורה אמרה תורה אחת ומשפט אחד יהי' לכם וכל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון.

וי"ל לפי שנעשה הנס בשושן בי"ד ונוח שלהם שהי' ט"ו קבעו להם לדורות ביום נוח שלהם. והשוו כל הכרכים המוקפין חומה לשושן שהיתה מוקפת חומה. ולפרזים קבעו יום י"ד כיום נוח שלהם. אלא שמן הדין הי' דין המוקפין חומה מימות אחשורוש כדין שושן. אבל מפני כבוד ארץ ישראל שהיתה חרבה בימי אחשורוש והי' להם גנאי שיהי' דינם כפרזים לפיכך תלו בימות יהושע. ואינו מחוור לי מדאמר בגמ' לתנא דידן שושן כמאן עבדא. כלומר שהי' להם לקרות בי"ד שהרי אינה מוקפת חומה מימות יהושע. ואם איתא דכל עצמו של חלוק כרכים ופרזים אינם אלא מפני שושן איך עלה על הדעת שיקראו בשושן בי"ד ובמוקפין בט"ו. ואין לומר שכיון שראוי לתלות הדבר בימות יהושע אין לחוש אם יקראו בשושן בי"ד. אע"פ שיום נוח שלה הי' בט"ו, שהרי פרזים המוקפין חומה מימות יהושע יום נוח שלהם הי' בי"ד וקורין בט"ו אע"פ שאינו נוח שלהם. ה"נ אם נקבע יו"ט שלהם יום י"ד אין לחוש כדי שתתקיים תקנת חכמים בתליית הדבר בימות יהושע. וזאת היתה סברת המקשן. זה א"א לומר דבשלמא גבי פרזים אין חשש אם לא נקבע במקצתן ביום נוח שלהם לפי שהנשאר קיים. שהפרזים שלא היו מוקפין מימות יהושע קורין ביום נוח שלהם. ועוד שהרי אשתנו לעלויא לדון ככרכים לקרות בט"ו. אבל שושן שהיא עיקר תקנת ט"ו. ובשבילה קורין בט"ו האיך הקשו שושן דעבדא כמאן שבני מוקפין קורין משום לתא דידה בט"ו. פשיטא דאנהו בט"ו קורין. שאם יתבטל בה ט"ו. ממילא יתבשל במוקפין. שא"א שבני מוקפין יקראו בט"ו ובשושן לא. יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא. ועוד למאי אצטרך לטעמא דהואיל ונעשה בה הנס כלומר עיקר הנס היה בה ומפני כך קורין בה כמוקפין אפילו לא נעשה בה הנס. למה לא יקראו בט"ו דהלא בשבילה היתה עיקר התקנה בט"ו ומוקפין הם קורין בשביל המוקפין הואיל ונעשה בה הנס. ועוד קשה לזה הטעם שהרי עיקר הנס לשושן עצמה ביום י"ג היה והנה ראוי שיקבע להם יום י"ד יו"ט עם כל ישראל. אע"פ שעשו בשנת הנס יום נוח בט"ו. או שיהי' לשושן יום טוב יום י"ד עם כל ישראל. ויום ט"ו מפני נוח שלהם ומוקפין יהי' יו"ט שלהם ביום י"ד. וזאת תשובת הרמב"ן ז"ל על זה הטעם. על כן נתן הוא ז"ל טעם אחר בחלוק הזמן של פרזים ומוקפין והאריך בזה. והר"ן ז"ל הקשה על דבריו:

ומה שיראה לי >>>

מעבר לתחילת הדף