חתם סופר/מגילה/ב/א

חתם סופר מגילה ב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מנלן כדבעי' למימר לקמן. ע' תו' בזבחי' ר"פ כל התדיר דקדקו מאי מתמה אהמקשן דלא ידע טעמא דלקמן ולכאור' נשמר רש"י מזה שכ' דמשמע דהוא חובה ועדיין אינו מיושב גם יש לעי' לישנא כדבעי' למימר והכי הול"ל כדאמרי' לקמן. עוד יל"ד דקאמר כדי שיספיקו מים ומזון ולקמן דחינן הא ומסקינן מפני שמספיקין וביותר קשה ארש"י שפי' שיהיו פנוי' לי' פורים להספיק ולקמן מסקינן דלאו משים תקנתא דכרכין הוא. לישב כ"ז נלע"ד דביבמות מקשה הש"ס אמתני' דמגלה נקראת אקרי כאן לא תתגודדו לא תעשו אגודות אגודות ומסיק דוקא ב' בתי דינין בעיר א' הוי לא תתגודדו אבל בב' עיירות לי"ל בה ומקשה תו' דאכתי לא משני מידי מכפרי' שקורין ביום הכניסה בעיירות וה"ל ב' ב"ד בעיר א' וע"כ מסקו תו' דא' מהכפרים קורא בכפרים ולא בעיירות וקרי לי' יום הכניסה שכפרי' מתכנסין זה לזה ודבריהם צל"ע תינח למאי דס"ד דתקנתא דכרכין הוא שיהי' פנוי' לפורים להספיק מים ומזון אבל למסקנא דתקנתא דכפרים הוא מפני שמספיקין כל השנה מים ומזון לאחיהם שבכרכין הקילו עליהם שלא יצטרכו להטריח בפורים לבוא לכרך והלא אין צריכי' להטריח כלל שבכפרין עצמן קורין ע"כ יותר נראה מ"ש רשב"א שם דלפמ"ש שם רש"י לק"מ ק' תוס' דפרש"י שם דהקושי' היא מבני מוקפין ובני עיירות וע"ז משני שפיר דה"ל בשתי עיירות אבל מכפרי' לק"מ דלאו דינא הוא אלא קולא אקילא גבייהו ולא שייך בהו לא תתגודדו כדמשנ' התם ממקום שנהגו לעשות מלאכה בע"פ עש"ה והא"ש דמדמקשה לשון מנ"ל משמע דס"ל חובא הוא מקרא לעשות כן דאתקנתא לא שייך כ"א לשון מ"ט ולא מנלן ומדהקשה מנ"ל מוכח דהוה ס"ל חובא דקרא הוא וא"כ ה"ל להק' בקיצור דה"ל אגודות אגודות וע"כ זה לא הו"מ להק' דאימא בכפרים קורין ולא בעיירות והו"ל ב' ב"ד בעיר א' וא"כ לפי סבר' ע"כ לי"ל מפני שמספיקין אקילו עלייהו שלא להטריחם לבוא אל העיירות הא בלאו הכי נמי אינם באים לעיירות כ"א בכפרים קורין והיינו דקאמר מנ"ל קאמרת ש"מ דאית לך בכפרים קורין ולא בעיירות א"כ הטעם כדבעי' למימר לקמן בדס"ד דלקמן כדי שיספקו ולא מפני שמספיקין ודוק:

י"ג זמן קהלה לכל היא ול"צ קרא לרבויי. עי' ברא"ש י"ל דודאי ראוי היה לתקן השמחה ביום המלחמה והנס כמו פסח ביום היציאה ממש אך הואיל וקי"ל שיש להתענות ביום מלחמת עמלק כמ"ש הרא"ש ע"כ א"א לתקן בו יום שמחה ונדחה ליום שלאחריו ואדחי נמי קריאה בהדי' משום שהיא במקום הלל דקריאתה זו הלולא וזה שייך ביום השמחה וכיון שכן עיקור המצוה הוא ביום הנס ממש אלא שנדחה ממקומו ופשיטא דלעת הצורך יש יכולת לקרות בו ול"צ קרא לרבויי וק"ל:

זמן קהלה לכל היא. עי' ברא"ש ואיך נדחקו כל הראשונים ולע"ד י"ל כך דמדאצטריך מעוטא זמנם שזמנו ש"ז אינו זמנו ש"ז שלא יקראו המוקפים בי"ד דאלו בהיפך אין שום ה"א לקמן דהרי כתיב היהודים הפרזים עושים את יום י"ד ולא אצטריך זמנם אלא שלא נטעה שהמוקפים יעשו בי"ד כמבואר לקמן וק' הא למ"ל קרא תי"ל דהמוקפים כולהי בתר שושן גרירא כדלקמן דמסיק כשושן ובשושן היום י"ד הי' יום מלחמה ולא יום מנוחה וקרא כתיב כימים אשר נחו אע"כ דיום מלחמה ראויה לקרות נמי ואם כן הוי י"ג ק"ו מכל הימים דהרי זמן קהלה לכל הוא טפי מי"ד שהיה רק יום מלחמה לעיר א' ודוק:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף