זרע ברוך/מגילה/ב/א
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
טעם הגון למה דאמרינן הוה ליה עשרה ועשרה לא תקנו
מגילה נקראת בי"א בי"ב כו'. יש ליתן טעם למה תיקנו חכמים רק ג' ימים קודם הזמן דהיינו י"א י"ב י"ג דהא לקמן (דף ד' ע"ב) מסקינן דתקנתא דכרכים היא כדי שיספקו מים ומזון ופריך התם מהא דתניא חל להיות בשני כפרים ועירות גדולות קורין בו ביום. ואם איתא ליקדמו ליום הכניסה ומשני הוה ליה עשרה ועשרה לא תקנו ליה רבנן ע"כ חל עלינו ליתן טעם לשבח למה באמת לא תקנו רבנן כיון דתקנה הוה משום כרכים.
ונראה שכתב הרב רבינו אשרי וז"ל ופי' ר"ת זמן קהילה לכל היא שהכל מתאספין לתענית אסתר באין בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים כו' מכאן נראה לרבנו תם סעד לתענית אסתר כו' ובמסכת סופרים איתא שהרבותינו שבמערב מתענין באדר שלשה תענית של אסתר כו'.
והשתא יובן כיון דסברא נותן ביום שמתאספין לתענית מהראוי אז לקרוא המגילה כנ"ל. ורבותינו שבמערב שהיו מתענין שלשה ימים נגד שלשה תענית של אסתר ממילא היו מתאספין להתענות בי"א בי"ב בי"ג דהוה שלשה ימים לכך מהראוי מאז לקרוא המגילה דהוי זמן קהלה לכל היא וק"ל.
טעם אחר על הענין הנ"ל
ועוד י"ל דהא בזמנו בי"ד ודאי מצוה יותר לקרות מי"א וי"ב וי"ג כדמשמע לקמן (בדף ה' ע"א) לפ"ז בשלמא אם חל י"ד ביום שאינו זמן כניסה יש נמי תקנה לבני
הכפרים שיקדמו ליום הכניסה דלא יצטרכו לבא עוד פעם אחרת לעיר ממילא ישמעו בני הכפרים לתקנתן אף דמצוה יותר בזמנו. אבל אם חל י"ד ביום הכניסה, אף שיתקנו חכמים להקדים ליום הכניסה הקודמת, אכתי לא ישמעו בני הכפרים שיקראו שלא בזמן. לתקנת כרכים דהא עיקר המצוה היא בי"ד לכך לא תקנו חכמים מיום הכניסה ליום הכניסה וק"ל:
טעם הגון למה אמר רב שמואל בר יצחק תירוץ שלו למאן דיליף הא מבזמניהם
כדאמר רב שמואל בר יצחק י"ג זמן קהילה לכל היא כו'. יש להקשות אמאי לא אמר רב שמואל תירוץ הנ"ל גם למאן דיליף מבזמניהם ונראה ע"פ מה שכתב הרא"ש בשם הירושלמי י"ג זמן קהילה לכל פירוש זמן מלחמה כו'. לפ"ז בשלמא מאן דיליף מכימים אשר נחו בהן היהודים א"כ הא דמרבינן מכימים הוה דומיא דימים דכתיבא בקרא דהוה ימים של נחת וליכא למימר כימים קאי על י"ב וי"ג דהא י"ג זמן מלחמה היא לפ"ז שפיר מרבינן מכימים י"א וי"ב, וי"ג אתי מק"ו אבל אם נאמר דנלמד מבזמניהם ובהאי קרא לא כתיב אשר נחו וגו' א"כ נשאר הקושי ואימא י"ב וי"ג דאי הוה כתיב ריבוי רק על א' ה"א דקאי על יום י"ג כיון דאין לנו לימוד אחר שיהא מקדימין ממילא לא שייך לומר האי סברא י"ג זמן קהלה לכל ולא צריך קרא לכך לא אמר ר' שמואל תירוצו על האי דיליף מבזמניהם וק"ל:
אבל מאן דיליף מבזמניהם ס"ל מסברא זמנם דומיא דזמניהם שלא היה זמן מלחמה דהוי ימים של נחת אע"ג דלא כתיב בהאי קרא כימים אשר נחו וזה שאמר כדאמר רב שמואל בר נחמני כו':
ק' לדעת הרא"ש בשם ירושלמי
כתב הרא"ש בשם הירושלמי דיום י"ג קורין מק"ו השתא לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין. לפ"ז אי הוה אמינא דכפרים קורין בשיתסר ובשבסר הוה פשיטא דבט"ו קורין דהשתא לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין, לפ"ז קשה דמאי קאמר אימא שיתסר ושבסר וממילא הוה נמי ט"ו ק"ו כנ"ל והוה זמן לכפרים עוד ג' ימים הכי הוה ליה להקשות ואימא ט"ו ט"ז ואי הוה כתיב לימוד רק על יום א' ה"א ט"ו כיון דליכא למילף בקל וחומר כיון דאין זמן יותר רק מט"ו דמרבי קרא וכיון דהרא"ש רצה לפרש תלמודא דידן כפי' הירושלמי הנ"ל א"כ צ"ע דהכי הוה להקשות אימא ט"ו וט"ז וק"ל. (ומהי תיתי לרבות שלשה ימים כיון דאיכא למימר רק שני ימים):
ואימא פרזים בי"ד מוקפין כלל וכלל לא ולאו ישראל נינהו ועוד מהודו ועד כוש כתיב. פי' רש"י בד"ה כלל וכלל לא ט"ו דכתיב במגילה שדינן אשושן כדרך שנחו בו בשעת הנס.
ק' מאי דקמשני הגמרא מהודו ועד כוש
מהודו ועד כוש כתיב שקיבל עליהם פורים דכתיב וישלח ספרים בכל מדינות המלך אחשורוש לקיים עליהם ואע"ג דלא כתיב מהודו ועד כוש בהאי קרא כיון דכתיב בכל מדינות המלך אחשורוש הרי מהודו ועד כוש עכ"ל רש"י.
צ"ע מאי קמשני הגמרא מהודו ועד כוש כתיב דילמא לא קאי אלא על הפרזים דמהודו ועד כוש. ע"כ צ"ל דהכי פירושו דהא וישל ספרים הוה משושן והכי קדייק דאי הא דכתיב ט"ו קאי על שושן למה היו צריך לשלוח בכל מדינות המלך מה שהוצרך להיות רק בשושן ע"כ ט"ו לא קאי על שושן לבד לפ"ז קשה מאי פריך בסמוך ואימא תליסר ופי' רש"י וט"ו קאי על שושן כו' דא"כ אמאי הוצרך לשלוח בכל מדינות כו' וק"ל:
ק' להא דמקשה בשלמא לתנא דין כו'
בשלמא לתנא דידן כו' אלא עיר ועיר למאי אתא כו'. יש להקשות דילמא חד קרא לחלק בין ישב לבסוף הוקף >>>