כוכב מיעקב/מגילה/ב/א

כוכב מיעקב מגילה ב א

		הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה
		נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה	דף השיחה

מתני'. מגילה וכו' אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה וכו'. דע שכתב התרומת הדשן (סימן קח) ז"ל שבני הכפרים מחוייבין לבא לבית הכנסת לשמוע פרשת זכור בצבור יותר מחיוב שמיעת קריאת המגילה עכ"ד, וקשה דא"ה סיפא דחל להיות אחר השבת כפרים מקדימין ליון הכניסה וכו' אמאי והרי כיון דמחוייבים להיות עמהם שם בשבת (לשמור) [לשמוע] פרשת זכור בצבור א"כ לא יחזרו למקומם אלא לאחר שיקראו המגילה עם העיירות ביום א' ולמה מקדמין ליום הכניסה שהוא יום י"א. וע"ג להתוס' לקמן דף י"ט ע"א ד"ה ן' כפר וכו' שכתבו דהא דמקדימים וכו' אבל כששוהים שם בליל י"ד חוזרין וקורין עמהם ע"ש והנה התוס' ס"ל נמי דקריאת פרשת זכור דאורייתא כמ"ש לקמן דכ"ה ד"ה כל וכו' ע"ש וכ"כ בפ"ב דברכות ע"ש וא"כ את"ל דלא ס"ל חיובא גם לבני הכפרים ודלא כתרומת הדשן ז"ל ולאפושי פלוגתא עכ"ז לסברת התה"ד ז"ל קשה, ואפשר לומר כיון דאיכא בני הגפרים שהם תוך תחום שבת בענין שיכולים לחזור למקומם להתענג בשבת עם בני ביתם מש"ה לא פלוג רבנן והם אמרו דכולן מקדימין ליום הכניסה וה"ן מאן דלא מצי לחזור למקום כשיתעכב ביום י"ד שהוא יום א' חוזר וקורא כדברי התוספות לקמן.

ענ"ל מפמ"ש הרב מטה יהודה ס"ל סי' תרפ"ו שהקשה הפר"ח לדעת ר"ת דפי' י"ג זמן קהלה היינו שמתקבצים לתע"ג א"כ חל בג' או בד' לקרות בי"ג זמן קהלה דת"א, ותירץ המטה יהודה דלא רצו חכמים לתקן ימים חלוקים לבני הכפרים ותיקנו להם יום קבוע שהוא יום הכניסה עכ"ד וא"כ מה"ט נמי כשחל י"ד יום א' כפרים מקדימים ליום הכניסה.

והנה בסה"ק בר"י ד[ר]וש פורים הק' ע"ד המטה יהודה הללו דאכתי ליעבד להו יום קבוע יום י"ג שהוא זמן קהלה דת"א ע"ש מ"מ כ"ז אינו אלא לשיטת ר"ת אמנם לדברי התרומת הדשן שפיר י"ל כן ויש מתרצים למה שהק' ע"ד המט"י די"ל דא"ה כשחל יום י"ד יום א' בשבת דצריכים להקדים ביום הכניסה ממש שהוא יום ה' וא"כ יהיו חלוקין לכך תיקנו להם יום קבוע דלעולם ביום הכניסה עכ"ד. ואכתי קשה דליתקנו להם שיקראו יום ת"א שהוא זמן קהלה ואפי' דחל י"ד לאחר השבת.

וסבור הייתי עוד לומר למה שהק' ע"ד התה"ד דצ"ל שיכולים לחזור למקומם בלילה ולתקן צורך סעודת פורים לבני ביתם ולשמוח עמהם ולכך לא הטריחום אלא דאכתי היכא דאין יכולי' לחזור בלילה מצד דאית להו אבאתרייהו סכנת דרכים וכיוצא, א"כ נתת דבריך לשיעורין דכשאין יכולים לחזור בלילה קורין בי"ד עם בני העיירות וכשיכולים לחזור מקדימין ליום הכניסה וא"כ עדיין צריכים אנו לומר דלא פלוג רבנן. ענ"ל דהרי יכולים לעשות עירוב לבא אל העיירות לקרות פרשת זכור ולתזור למקום ביום השבת עצמו ולא יתעכבו יום השבת עד למחר לאחר קריאת המגילה אלא יחזרו בשבת למקומם ואה"ן מי שנתעכב בלילה חוזר וקורא יום י"ד כמ"ש התוס' לקמן (אה"כ לע"ד אכתי קשה בכפרים הרחוקים שאינם יכולים לבא על ידי עירוב א"כ נתת דבריך לשיעורים דכשהם יכולים לחזור למקומם ביום השבת מקדימים ליום הכניסה וכשאינם יכולים לחזור קורים עמהם בי"ד וא"כ צ"ל דלא פלוג רבנן). ואם כנים אנחנו בזה י"ל מה שמק' דכי היכי דמתכנסין יום הכניסה משום ס"ת לטעם א' שכתב הר"ן ע"ש מה"ט נמי הי"ל להתכנס בשבת משום ס"ת וא"כ כשחל יום י"ד לאחר השבת אמאי מקדימים ליום הכניסה עכת"ק ולפי האמור הנה נכון ודו"ק במה שצידדנו לעי' ליישב דברי התה"ד ז"ל:

גמ'. מנא לן כדבעינן למימר וכו'. עמ"ש התוס' בזבחים דף פ"ט א' ד"ה מנ"ל וכו' ע"ש והרב הליכות אלי בכללי המ"ם (סי' תקע"ד) הקשה על דבריהם דצ"ע דהכא הק' מדבעינן מנ"ל ולא בעית מ"ט מכלל דס"ל דחיוב הוא והא ליתא דאינו אלא תקנתא דהקלו וכו' וא"כ מאי קא מקשו התוס' ע"ש.

ולע"ד ז"א דאפי' שנפרש כן עכ"ז קמ"ק התוס' דכיון שאין התקנה והטעם הוזכר במתני' אלא במתניתא מאי קמתמה אטו מאן דלא שמיע ליה הברייתא מקשה עליה מהברייתא או ממימרא דלא ידע לה בריתחא דאיהו סבר די"א י"ב י"ג חיובא. ועד"ז נלע"ד לפרושי עפמ"ש התוס' בסוטה ל"ג ע"א דכי בעי מנ"ל היינו מדאורייתא ע"ש וכמ"ש בעלי הכללים ולהכי פריך מי ס"ד דמקראי מדקבעית מנ"ל והלא כדבעינן למימר קמן וכו'.

איברא דזה אינו כמ"ש דאימא דלא שמיע ליה (ליה) הך מתניתא והוא סבר דמקראי נפ"ל דמאי קמהדר ליה ברתחא מנ"ל כדבעינן וכו' והרב זרע אמת נר"ו בליקו' פי דהמ"ק קמא דייק מדקתני לא פחות ולא יותר דמיותר ש"מ דר"ל דאפילו אם יתחדש איזה טעם אפ"ה לא פחות וכו' דמשונה תקנה זו דכתיב קיימו וקבלו ודרז"ל קיימו למעלה מה שקיבלו למטה והשיבו מדלא בעית מ"ט מכלל דידעת הטעם וקבעית מנ"ל דהיינו מדאורייתא וזה תימא מנ"ל כדבעינן וכו' ע"ש. ולע"ד זה אינו דהתוס' לא ניחא ליה בזה דאימא דהמקשן קמא לא שמיע ליה הך ברייתא ולא ידע טעמא ודלא נקט מ"ט משום דהוא ס"ל טוב' כמ"ש ה..."א ומאי מתמה עליו מהברייתא דלאו כ"ע ידעי לה וכמ"ש. וע"ע מ"ש עליו בסמוך בס"ד. ובעיקר קושיית התוספות עמ"ש הרשב"א ז"ל ע"ש (אה"כ עמ"ש הרב יד מלאכי (סי' תמ"ה) ובספר יעיר אזן מע' מ"ם אות יו"ד ע"ש):

שם. והתנן אין בית דין וכו'. הקשה הפרי חדש במיים חיים דהרי כתבו התוס' לקמן ד"ה בד"ה ובקש וכו' א"כ רצו >>>

מעבר לתחילת הדף