רש"ש/מגילה/ב/א

רש"ש מגילה ב א

במשנה: חל להיות י"ד בשני. התוי"ט העתיק לשון הר"ן שהוא עיקר כו' ומשום הכי קתני לה סתמא, הר"ן כתב כן לגירסת הרי"ף דלא גרסינן י"ד (וכן ברא"ש ובמשנה שבירושלמי ליתא, ובירושלמי מוכח להדיא דלא גרסינן ליה ע"ש). אבל התוי"ט ל"ד בהביאו דבריו על גירסא דילן, וכמו שהעתיק בעצמו:

שם. ח"ל כו' ברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה. נ"ל דאם רצו לקרות ביום ג' רשאין, מטעם הירושלמי לפניו ולאחריו קורין, בו אין קורין וכן אם חל ביום א' רשאין לקרותה ביום ו' מהאי טעמא:

שם. חל להיות ערב שבת כו' ומוקפים חומה קורין בו ביום. וכתב הרע"ב ומ"מ אין קורין ויבא עמלק אלא בשבת כו' ומפטירין פקדתי, וכן כתב הרמב"ם סוף פרק בני העיר. ותימה שנשמטו דבריהם מהרב"י ואחרונים בסי' תרפ"ח ס"ו ע"ש:

שם חל להיות בשבת. התוי"ט כ' דלדידן לא מיקלע כן ומדוע לא כ' כן על ח"ל בשני המוקדם ובירושלמי אר"י לית כאן ח"ל בשני ולית כאן ח"ל בשבת כו' ע"ש ולכאורה לית כאן גם או ברביעי דאז יחול הו"ר בשבת ועי' סוכה (מג ב) תד"ה לא. מה שהביאו בשם הירושלמי ובש"ע ר"ס תכ"ח:

שם חל להיות אחר השבת. ור"ל ביום א' לבד. ובגיטין סוף פרק מי שאחזו מסקינן דעד ג' בכלל מיקרי אחר השבת, ואולי דהכא ליכא למיטעי, וכן בחגיגה פ"ב מ"ד. שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת המכוון ג"כ יום א', ובנגעים פ"א מ"ד לאחר השבת ב"פ ר"ל ג"כ יום א', ועין מה שכתוב ביבמות (מח ב) דפלוגתא דתנאי היא אם אחר סמוך או מופלג, וגירסת הרי"ף כאן חל להיות בא' בשבת, וכן הוא בר"ן (מח ב) וברע"ב.

גמרא: ואימא זמנים טובא. הט"א נדחק בקושיא זו, ולפמש"כ לקמן (ה) ובק"א בד"ה ע"ש זמנם דתקנת הקדמה איננה מפני הכפרים לבד, אלא מפני כ"ד שיראה לחכמי הדור שנצרך להקדים, ואם כן אין לנו טעם מבואר עדיפות הני ג' יומי מהשאר (וכן הביאו הפוסקים באמת בשם הירושלמי דמפני הדחק יכול לקרות מר"ח) שפיר מקשה אימא זמנים טובא דהיינו מר"ח:

שם. ולא יעבור כתיב. וכן הוא לקמן (ה) ועיין מ"ש לקמן (ז) בתד"ה ור"נ בס"ד. וק"ק דילמא הוא לישנא דאקדומי כדלקמן (כא ב) בשלמא לפרש"י וכן לר"ת שהביא הרא"ש בהא די"ג זמן קהילה לכל כו' ניחא דהאיכא י"ג, אבל לפר"י שהביא קשיא. ואולי דולא יעבור קאי אזמן די"ד וט"ו, דלא יעבור בלתי קריאה בהם או לפניהם, וכדכתיב וימי הפורים האלה לא יעברו:

גמרא: אימתי בזמן שהשנים כתיקנן. נל"פ דהיינו שאינו שעת חירום. ובפרש"י נראה דצ"ל שהשנים המתעברות, דבימי ר"י עדיין היו ע"פ ב"ד עיבור השנים וקה"ח:

רש"י (במשנה) ד"ה אלא שהכפרים. ופעמים שיום הכניסה בי"ג ופעמים שהוא בי"א. רבים מתקשים מדוע דלג י"ב. ולכאורה י"ל די"ב מ"ל בעיירות בחל להיות בשבת, אבל נראה דאי לאו הקדמת כפרים ליום הכניסה היו עיירות נדחין לע"ש, עיין מש"כ לקמן (ד ב):

רש"י ד"ה חל להיות אחר השבת. וטפי כו' דמיום הכניסה ליום הכניסה ל"מ. לכאורה בזה ת"ל דטפי לא תקינו רבנן כדלקמן (שם). ואולי דס"ל דהטעם דלא תיקנו י' הוא מפני דמיום הכניסה ליום הכניסה ל"מ, (ועיין מש"כ לקמן (ה.) בשם הר"ן), ובזה אתי שפיר מאי דקדחי הש"ס שם מיום הכניסה ליום הכניסה ל"מ, דלכאורה קשה מנ"ל הא:

רש"י. ד"ה סתימתאה. שמצינו בכ"מ בש"ס. כצ"ל. ואשכחנא עוד ר"ש סתימתאה מכות (יז.), ריב"י סתימתאה וא"ל ראב"ש סתימתאה בכורות (נא ב):

רש"י ד"ה כששרויין. השלוחין כו' לקצות א"י. כצ"ל:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף