גליון הש"ס לרע"א/מגילה/ב/א
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
עמוד הבא > מעבר לתחילת הדף
מתני' אלא שהכפרים כו'. עיין מדרש תנחומא פרשת בראשית (אות ג) פירוש חדש בההיא דימי[1] הכניסה[2]:
גמ' ולא יעבור כתיב. לקמן דף ה ע"א[3]:
- ↑ בנדפס בטעות: דיני.
- ↑ ותורף דברי התנחומא דיום הכניסה שהכפרים מקדימין אליו לא נזכר לענין קריאת המגילה אלא לענין יום הקהילה שבו מתענין, ולפי זה הא דתנן כפרים מקדימים ליום הכניסה היינו ליום קודם לכן הוא יום י"ג ולא לשני וחמישי דוקא כפירש"י כאן. ועי' כעין דברי התנחומא גם בשאלתות דרב אחאי (שאילתא סז) ועי' מה שהקשה הנצי"ב בהעמק שאלה (ס"ק יט שם) וע"ע בהערות רח"ד שעוועל (הדרום, כא, עמ' 72) שציין בזה לדברי המאירי ולדברי תוס' רי"ד במהדורה תנינא כאן.
- ↑ היינו דגם לקמן שם דרשינן להאי דרשה, ובהערות רח"ד שעוועל (הדרום, כא, עמ' 72) הציע בכוונת רבנו דלהלן ילפינן מולא יעבור להקדים זמן הקריאה אם חל זמן קריאת המגילה בשבת, וכאן ילפינן גילוי מילתא לדרוש הריבוי דזמניהם על זמן מוקדם (י"א וי"ב) ולא על זמן מאוחר. וא"כ יל"ע איך ילפי' לתרווייהו. והביא מדברי הירושלמי ריש מסכתין (פ"א ה"א) או אינו אלא י"ו וי"ז רבי אבהו בשם ר' לעזר ולא יעבור לא יעבור. ובקרבן העדה ביאר דמיתורא דוי"ו קדריש ד'לא יעבור' איצטריך לגופיה לאזהרה. ולפ"ז רצה רחד"ש להציע ליישב דלקמן הדרשה היא מגוף הכתוב ובסוגיין דרשו מיתורא דוי"ו. אמנם בפשוטו 'לגופיה לאזהרה' היינו לעצם האזהרה שלא יבטלו הפורים, ומיתורא דו' ילפינן בחדא מחתא לכל הענין דאין לאחר הפורים לאחר ט"ו ובכלל זה להקדים כשחל בשבת וגם הוא מגלה לדרוש הריבוי דזמניהם על י"א וי"ב.