רלב"ג - ביאור המילות/דברים/כח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רלב"ג - ביאור המילות ‏ דברים כח

א

והיה אם שמוע תשמע בקול השם אלהיך. אלו הם הברכות בכלל למקיים את כל דברי התורה הזאת:

ונתנך השם אלהיך עליון על כל גויי הארץ. ידוע שה לא יתכן להיות מתמיד על זה האופן אם לא מצד ההשגחה הפרטית וכן מה שזכר מהמשך הברכה בכל הדברים בעיר ובשדה לא יתכן שישלם מפני ההשגחה הכוללת אפילו בעת פרטי אבל תהיה הברכה בקצת זולת קצת כל שכן שלא ימשך ממנו זה בכל הדברים שמיד והיותר נפלא הוא המצא הברכה בסלי פירות ובעסת המשארת ובפירות האוצר וכן מה שזכר מנצוח האויבים תמיד:

ח

וברכך בארץ אשר השם אלהיך נותן לך. ר"ל שאלו הברכות ימשכו לך באופן יותר שלם בארץ הנבחרת מצד היותה מוכנת אל שידבק בה השפע האלהי ומצד היותה מוכנת לברכה בעצמה כמו שקדם מענינה:

ט

ישימך השם לעם קדוש. ר"ל שישגיח בך השגחת נוספת מצד קדושתך עם שכבר תהיה מיוחד לו בשמרך מצות השם יתעלה ולכתך בדרכיו:

י

וראו כל עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך. רוצה לומר שהם יראו שאין שם עם זולתך יהיה שם השם נקרא עליו להשגיח בו ביחוד:

יא

והותירך ה' לטובה וגו'. שלא תאמר הברכה תהיה בדברים האלו בהמצאתם אבל אחר זה ימותו ויפסדו לזה אמר שהשם ישגיח בהשארותם וזכר שהשם יתע' ישגיח בהם בנתינת המטר בעתו ולשלח ברכה בכל מעשה ידיהם:

יב

והלוית גוים רבים ואתה לא תלוה. אמר זה להורות על עשרם ושלא יסרו ויהיו לראש לשאר הגוים ולא לזנב ולמעלה לא למטה כי ישמע אל מצות ה' ללמד אותם ולהתנהג בהם על פי התורה:

יד

לא תסור מכל הדברים. ביאר כי הנטייה הקטנה ממצות התורה תביא בסוף לעבוד עבודה זרה:

טו

והיה אם לא תשמע בקול ה' אלהיך. מגיד שאם לא קיימו כל מצות התורה סופם ליפול באלו הקללות שזכר כי בזה יבא להחיש בשם יתע' ולעבוד ע"ז כמו שקדם או ירמוז בזה אל ע"ז כי היא שקולה כנגד כל המצות וכזה אמור על עבודה זרה בפרשת בהעלותך. וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה. ויורה על אמתת זה מה שאמר אחר זה מפני רוע מעלליך אשר עזבתני וביאר שכמו שהברכ' היתה על צד ההשגחה הפרטית כן תהיה הקללה על צד ההשגחה הפרטית ליסרם והוא מבואר מהקללות האלה וכבר נתבאר זה ביאור שלם במה שנזכר בפרשת אם בחקותי ובכלל:

הנה הקללה הנמשכת בכל הדברי' בעיר ובשדה לא יתכן שתהי' מצד ההשגחה הכוללת וכן היות הרע וחסרון וההשחתה נמשך מכל הפעולות שימשך האדם תמיד לא יתכן שתהיה מצד ההשגחה הכוללת וכן לא יהיה הדבר מתמיד אם לא מזה הצד כי מצד ההשגחה הכוללת תקרא המגפה בזה האופן על המעט ועל דרך חזרות:

כב

בשחפת. אחשוב שהוא קדחת יום שאינה בגדר הקדחת ואחריה זכר הקדחת שאינה חדה ואחריה זכר הדלקת שהיא קדחת חדה ואחרי' חרחור שהיא קדחת חדה שזופת:

בשדפון. הוא חולי שנתך בו הגוף וירקון הוא חלי מתחדש מרוע מזג הכבד ישוב אדם בו נוטה לצבע הירוקת הנה אלו הם מינים מן החלאים הקשים אמר שיביאם השם יתעלה עליהם ליסרם.

כג

וזכר גם כן שימנע מהם המטר בדרך שלא יתנו הצמחים פרים.

כד

וזכר עוד על צד הקללה יהיה מה שירד בארצם מהמטר הויה התהוה מהאיד הקיטורי הוא עשן עב והוא כמו אבק ועפר ניבי"יה בלעז והיא רבת ההפסד לבעל חי ולצמחים.

כה

עוד זכר שהקללות האלה יהיה שינצחוך אויביך תמיד באופן שתצא אליהם בדרך אחד ומרוב פחדך מהם תנוס לפניהם בשעה דרכים כי ממקומות רבים ירדפוך להכות אותך:

והיית לזעוה לכל ממלכות הארץ. הנה תירא וינוס לבבך מרוב הפחד בעבור כל ממלכות הארץ עם שגם מהמלכות השפלה תירא וזה דבר לא יתכן שיקרה מצד ההשגח' הכוללת:

כו

והיתה נבלתך למאכל. מגיד שמרב הפחד ימותו רבים ולאיקברו ותעזב נבלתם למאכל לכל עוף השמים ולבהמת הארץ. ואף על פי שאינו איש שיקום עליהם ויחריד אותם:

כז

בשחין מצרים. הוא היה פורח אבעבועות:

בטחורים. הוא הויתו מתחדשות בשת אצל פי הטבעת מחו או מבפנים והוא חלי קשה רפואה:

ובגרב ובכרס. רוצה לומר בחכוך ובגרב יבש והם גם כן קשה הרפואה ולזה אמר לא תוכל להרפא:

כח

שגעון. הוא חלי יחסר בו דעת האדם:

ועורון. הוא סנורי' בעין הלב:

תמהון לבב. הוא שיתמה על כל הדברים ולא יברור אי זה ראוי להיות ואי זה בלתי ראוי להיות ולזה לא יכונו מחשבותיו ויהיה כל אחד ממשש בדבר שהוא ברור בצהרים כמו שימשש העור באפילה ולזה לא יצליחו דרכיהם:

כט

והיית אך עשוק וגזול כל הימים ואין מושיע. ביאר שלרוב שפלותו יעשיקוהו ויגזלוהו אויביו ואין מושיע אותו מהם ויהיה מהפלגת העשק עד שכאשר יארס אשה יקחנה תחלה האויב למשגל ויגזלנה ממנו וכאשר יטע כרם לא יזכה לאכל מפריו ואחר שזכר שיגזלו ממנו אשה וביתו וכרמו וצאנו ושורו וחמורו וזכר אחר זה שכבר יגזלו ממנו פרי בטנו ופרי אדמתו וכל יגיעו והנה היו הרבה מאלו הקללות בימי השופטים ובימי מלכי ישראל לפי מה שנזכר שם:

לד

והיית משוגע ממראה עיניך וגו'. רוצה לומר שמרוב העשק אשר תראה שיעשקוך יאבד שכלך:

לה

בשחין רע על הברכים ועל השוקיים. הוא השחין המתחדש מלבנה מלוחה ותקשה מאד רפואתו ואמר אחר זה מכף רגליך ועד קדקדך כאלו יאמר שבהתחלה לא יבא אלא בקצות הגוף כי לחולשם ידחם הטבע שם ואחר יתפשטו בכל גוף אותם השחינים הרעים מכף רגל ועד ראש:

לו

יוליך השם אותך ואת מלכך אשר תקים עליך. זה היה בחרבן בית ראשון כשהוגלה יכוניה ואחריו צדקיה ע"י נבוכדנצר לך בבל:

ועבדת שם אלהים אחרים. והנה הוכרחו שם לעבוד ע"ז כמו שנתבאר בספר דניאל עד שכלם השתחוו לצלם שעשה נבוכדנצר זולי חנניה מישאל ועזריה או יהיה הרצון באמרו ועבדת שם אלהים ועבדת שם עובדי אלהי' אחרי' הפך מה שכוונה התורה שכלם יהיו לך למס ועבדוך:

לז

והיית לשמה ולמשל ולשננה. ר"ל שכל הגוים ישמו ויתמהו על הפלגת רוע ענייניך ותהיה למשל ולמלה כפיהם כאלו לא ידברו כי אם בך ימשילו דבר כל רע בדבריהם אליך כמו שיאמרו כמו שקרה לפלוני יקרה לי אם אעשה כך או יהיה הרצון באמרו לשמה ענין שממה והשמד:

לח

זרע רב תוציא השדה. זה נתקיים בימי יואל בן פתואל:

מ

זתים יהיו לך בכל גבולך. ר"ל האילנות אך לא יבשלו פרי' אבל ישל מהם והנה זאת הקללה יותר קשה מהעושק וגזל כי בו אולי תלקח עצה כמו שמצאנו שעשו ישראל מפני מדין דברי' הרבה לשמירה שלא יעשקום אך בזה לא תתכן עיצה:

מא

בנים ובנות תוליד ולא יהיו לך. אמר זה כי מרוב הרעב וחסרון יצטרכו לשוטט אנה ואנה לבקש טרפם וימצאום האויבים וישבו אותם:

מב

הצלצל. הוא ממיני התולעת אוכלי עלי הצמחים ומשחית פרים:

מג

הגר אשר בקרבך. הוא גר תושב ואחשוב שאילו הקללות היו בזמן בית שני שהכותיים היו לפעמים מתגברים על ישראל ומשפילים אותם:

מח

ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך ברעב ובצמא וגו'. ידמה שזה היה במשל מלכות יון על ישראל בבית שני:

ונתן עול ברזל על צוארך. וכבר ידוע שהמלכות העמיס כמה עולים כבדים על ישראל עד שמנעום מלקיים מצות התורה:

מט

ישא ה' עליך גוי מרחוק. אלו הם הרומיים ואספסיינוס וטיטוס שהחריבו ארצנו ובאו מרחוק מאד והם היו מלשון אחר ולא נשאו פנים לזקן ונער לא חוננו. וכלו פרי בהמתם ופרי אדמתם ולא השאירו להם שום מזון עד שכבר היו מתים ברעב רבים וזה נתקיים גם כן כשבא מלך אשור על עשרת השבטים וכשבא על ערי יהודה הבצורות וכבשם בידוע שהם כמו במצור על ערי ישראל ר"ל מלכות רומי עד שכאשר היו במצור נתחזק הרעב עד שכאלו בשר בניהם כמו שנזכר בספר יוסף בן גוריון וכאשר הפליג בספור אלו הרעות אמר שזה הרע הנפלא יגיע לישראל אם לא ישמור לעשות את כל דברי התורה הזאת להעיד שא ישמרו דרכי התורה לא היו נופלים במה שנפלו בו מהרע:

נט

מכות גדולות ונאמנות. ר"ל מכות גדולות ומתמידות וקיימות:

ס

והשיב ה' בך את כל מדוה מצרים אשר יגורת מפניהם. רוצה לומר שיהיה מדרך השם יתעלה לעשות כמו אלו הרעות אך לא טובות כמו שביארנו במה שקד ולזה אמר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כמו שביארנו שם. אמנם עתה כשנטית מדרכי השם יתעלה בזה יביא עליך אותם המכות וגם חלאים ומכות אחרות אינם כתובים בספר התורה הזאת:

סא

יעלם ה' עלך עד השמדך. שלא ישארו ממך כי אם מתי מעט והנה כמו שהיה ערב לשם יתעלה להטיב אתכם כאשר שמרתם מצותיו כן יערב לו להשמיד אתכם ולהגלות אתכם עד שתהיו גולים מעל האדמה ההיא ונפוצים בכל העמים מקצה הארץ ועד קצה הארץ וזה היה מקצתינו אחר גלות שומרון ומקצתינו אחר חורבן בית שני ועוד היום אנחנו נפוצי' בכל הגוים השי מחר לקבצנו מכל הארצות אשר הדיחנו שמה:

סד

ועבדתם שם אלהים. ר"ל עובדי אלהים אחרים ובגוים ההם לא תרגיע ולא יהיה לך מנוחה מרוב הרדיפות אשר ירדפוך והמעמס הכבד אשר יעמיסו עליך:

סה

ונתן ה' לך שם לב רגז. שתירא מאד ויירא לבבך מרוב הצרות הבאות עליך ויחשכו עיניך בעבורם ותכאב נפשך תמיד:

סו

והיו חייך תלואים לך מנגד. רוצה לומר שתעמוד בסכנה עצומה עד שלא תאמין בחייך:

סז

בבקר תאמר מי יתן ערב. כל כך תהיינה הצרות הולכות וחזק עד שבבקר תתאוה הערב שעבר כי יותר מעט היה לך מהרע בו וכן ההקש מהערב אל הבקר שעבר מצד הפחד שתפחד ומצד מה שתראה שיגיע לה מהרע. והנה יגיע ענין פזורכם בארצותם עד שכבר ישיבך השם יתעלה מצרים באניות להגלותך שם ושם תתחזקנה הצרו' לכם עד שתמכרו שם לעבדים ולשפחות ואין קונה וכבר יעד בפרשת אתם נצבים שאחר שיבאו על ישראל הקללות ויהיו נפוצים בגוים ישובו אל ה' ושב וקבצם מכל הארצות אשר הדיחם שמה:

סט

אלה דברי הברית אשר כרת ה' את משה. רוצה לומר שאלו הדברים מהברכות והקללות הנזכרים פה צוה ה' את משה בהר חורב שיכרות זה הברית אל ישראל בארץ מואב מלבד הברית הנזכר בפרשת אם בחקותי אשר כרת השם יתעלה אתם בחורב. וזה כי כל אלו הדברים אמר הש' יתע' למשה בהר חורב כמו שביארנו בפרשת ואתחנן באמרו אלו העדות והחקים והמשפטים אשר דבר משה אל כל ישראל בצאתם ממצרים:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.