משאת המלך/דברים/כח
מז[עריכה]
תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב (כח מז)
איתא בערכין (י"א.) מניין לעיקר שירה מן התורה כו', רב מתנה אמר מהכא תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה ובטוב לבב, איזו היא עבודה שבשמחה ובטוב לבב הוי אומר זה שירה, ואימא דברי תורה דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב, משמחי לב איקרי טוב לא איקרי. ובספר עמק ברכה העיר למש"כ הרמב"ן בסהמ"צ (שורש א') דחיוב שירה על החג היינו קריאת ההלל הוי מדאורייתא, משום דהוי בכלל שמחת החג שנצטווינו לשמוח בכל מיני שמחות והשירה מכלל, ולפי"ז נמצא דחיוב שמחת החג הוא עד מדרגת שירה דאיכא בה שמחה וטוב לבב, וכ"נ ממש"כ הרמב"ם (פ"ו מהל' יו"ט הלי"ז) שבעת ימי הפסח ושמונת ימי החג עם שאר יו"ט וכו' וחייב אדם להיות בהן שמח וטוב לב, עכ"ל, והיינו מדרגת שמחה של שירה.
ולפי"ז העיר מפני מה נוהגים בשמיני עצרת לשמוח הרבה בגמרה של תורה ושוכחים בשעת מעשה משמחת החג, דהא אינם יוצאים בזה יד"ח שמחת החג שהרי שמחת התורה אינה אלא מדרגה של משמחי לב וטוב לא איקרי, א"כ נמצא דהוי ממעט בשמחה דהא לשמחת החג בעינן שמחה וטוב לבב ולא יצא יד"ח, ע"ש.
ונראה פשוט, דהן אמת דשמחת פיקודי ה' היינו לימוד התורה גופא אינו אלא שמחה ולא איקרי טוב, אבל שמחה בתורה היינו במה שיש לנו תורה ה"ז ענין אחר וזה יתכן דאף חשוב טוב לבב.
סט[עריכה]
אלו דברי הברית וגו' (כח סט)
אמרו בסוטה (ל"ז:) רשב"י איש כפר עכו אמר משום ר"ש אין לך מצוה ומצוה שכתובה בתורה שלא נכרתו עליה מ"ח בריתות של שש מאות אלף וג' אלפים וכו'. וצ"ע הרי יש לכאורה גם ערבות על אותן שלא נפקדו בששים ריבוא דהרי לא נפקדו אלא מבן כ' עד ס', ולכאורה צ"ל דאה"נ דאף הם בערבות אלא דלא מנה רק כנגד אלו שמפורש מנינם בכתוב.
אולם רש"י בנדה (י"ג:) כתב, ולאו מילתא היא שלא נתערבו בשביל הגרים, דאמרינן במס' סוטה נמצא לכ"א מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים כו' שכולן נתערבו זה בזה אלמא לא נתערבו על הגרים. וא"כ חזינן מפרש"י דהאי מנינא דשש מאות אלף וכו' הוא בדוקא, וא"כ באמת קשה התינח גרים, ישראל שאינם בפקודים מאי איכא למימר. [ולענין נשים כבר העיר בקה"י לע"ז, ע"ש].
ונראה דשם בתוס' (ד"ה קשים) דחו ראית רש"י די"ל לפי שלא ידע חשבונן דהגרים לפיכך לא הזכירם, מיהו במכילתא אמר דערב רב היה כפלים כיוצאי מצרים, וא"כ ניחא דרש"י ס"ל כמכילתא דידוע היה מנין הגרים ומדלא הזכירם שפיר מוכח דאין ערבות על הגרים, אבל אלו שאינם בפקודים לא ידע מנינם ולכך לא הזכירם בערבות.
ויש להעיר למה אמרו שחשבון הבריתות ששים ריבוא ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים, הרי בצירי הלוים שגם הם היו בברית ומהנ"ל נראה דהמנין בדוקא, וצ"ע.
ספרי משאת המלך מונגשים לציבור לשימוש אישי לעילוי נשמתו הטהורה של המחבר הגאון רבי שמעון משה ב"ר יהושע זליג דיסקין זצ"ל.
הזכויות שמורות לבני הגהמ"ח יבלחט"א