מיני תרגומא/בראשית/כז
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יג[עריכה]
שם סי' כ"ז פסוק י"ג ותאמר לו אמו עָלַי קִלְלָתְךָ בְּנִי תרגום אונקלוס עָלַי אִתְאַמָר בִּנְבוּאָה וכו' נראה דלכאורה יש מקום לתמוה האיך רצה יצחק לברך את עשו הוה גביר לאחיך והנבואה הגיד ורב יעבוד צעיר אלא וודאי דאמירת נבואה זו היה רק לרבקה ולא ליצחק[1] [מטעם דאם נתגלה דבר זה ליצחק אז לא הי' לו לעשו קרבות ואהבה גדולה בעיני יצחק ולא נתברך עשו כלל והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך. יען שיהיה רצועה מרדות לישראל כשלא יקיימו את התורה היה מהכרח כל הסיבות הללו]. ולזה כתיב לעיל ויאמר ה' לה שני גוים וגו' לה דייקי מעתה זכי לנפשך זהו כוונת התרגום עלי אתאמר בנבואה:
מב[עריכה]
פסוק מ"ב מִתְנַחֵם לְךָ תרגום אונקלוס כָּמַן לָךְ כי טעם מתנחם לך שמראה עצמו לך מנוחם על ענין הברכות וכאלו אינו מקפיד בהן והוא מארב כדי שלא תשתמר ממנו ותרגם הענין אל הלשון עכ"ל הרמב"ן:
- ↑ יש לעיין להמבואר בחז"ל (סנהדרין פט:) שכל נבואה אודועי מודעי לכולי נביאי (ועי' אמרי אמת לקוטים עמ"ס מגילה).