רשב"ם/שמות/טו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
גרסה מ־21:35, 27 במאי 2024 מאת Sije (שיחה | תרומות) (←‏כ: מ''מ וקישורים)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


מכילתא דרשב"י


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
אבן עזרא
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות
רשב"ם


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רשב"ם TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png טו

א

גאה גאה. נצחון מלחמה קורין גאות בכמה מקומות. השב גמול על גאים (תהילים צד ב). בית גאים יסח ה' (משלי טו כה) הגוזלים והחומסים. בגאות רשע ידלק עני (תהילים י ב):

רמה בים. תרגום של השליך. וכן רומי קשת (שם עח ט):

ב

עזי וזמרת יה. עוז וזמרת שבח ישראל יה והוא היה לי לישועה. עזי חטף קמץ ויו"ד יתירה כמו רבתי בגוים (איכה א א). היושבי בשמים (תהילים קכג א). שוכני בחגוי סלע (עובדיה א ג). אבל עזי אליך אשמורה[1]. פירוש עוז שלי:

וזמרת. כמו ושכורת ולא מיין (ישעיה נא כא). וכן תסמר שערת בשרי (איוב ד טו). כפילו של ראש הפסוק ורוח על פני יחלוף. תסמר שערת הרוח בשרי. וכן תירגם רב יוסף תצלהב שלהוביתא בישרי. הרי זמרת חסר כמו שכורת ושערת:

ואנוהו. (ואייפהו). כמו הנוה והמעונגה דמיתי בת ציון (ירמיה ו ב). ואינו לשון נוה משלח (ישעיה כז י). כי כפל סופו מוכיח. ואנוהו וארוממנהו. שניהם לשון כיבוד להקב"ה:

ג

ה' שמו. נודע ה' משפט עשה (תהילים ט יז):

ד

ירה בים. כמו ויורו המורים (שמואל ב יא כד). דרך והשליך:

ה

יכסיומו. יכסיומו היה לו לומר (פי' בחולם) אך בשביל וא"ו הראשון (בשורק) בא גם השני. וכן מוצאיו וּמוֹבָאָיו (יחזקאל מג יא). היה לו לומר מבואיו. מן בא מבוא. או מן קם. מקום. מן לן. מלון. אבל בשביל מוצאיו אמר מובאיו:

ו

ימינך ה'. שאתה נאדרי בכח היא תרעץ אויב. ימין היא לשון נקבה כדכתיב ימין ה' רוממה (תהילים קיח טז). ומקרא זה כעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם (שם צג ג). עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו (שם צד ג). כי הנה אויביך ה'. כי הנה אויביך יאבדו (שם צב י). חצי הראשון אינו מסיים דברו עד שיבא חצי האחרון וכופלו ומשלים דברו. אך בחצי הראשון מזכיר במי הוא מדבר:

ז

תהרוס קמיך. לשון הסרה משפיל ומכניע הדבר מקומתו. וכן פן יהרסו אל ה' (להלן יט כא) ממקומם להתקרב ולראות. וכן ויהרסך ממצבך[2]:

ח

וברוח אפיך. ברוח קדים עזה כל הלילה (לעיל יד כא):

נערמו. גבהו למעלה כמו ערימת חטים:

נד. לשון גובה וכן בירדן קמו נד אחד (יהושע ג טז):

קפאו. כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י י):

ט

אמר אויב. כשראה הים לחרבה:

אריק חרבי. אריק תערי בהוצאת חרבי. וכן כי חיציך נחתו בי (תהילים לח ג). על שם נחיתת דריכת הקשת הוא יורה החיצים כדכתיב ותנחת עלי ידיך[3]. ונחתה קשת נחושה זרועותי (שם יח לה) לכך הוא קורא יריית החצים נחיתה:

י

צללו כעופרת. במימות שהן אדירים. במים של ים אע"פ שהן אדירים (ס"א כדכתיב (שם צג ד) אדירים משברי ים):

יא

מי כמכה באלים ה'. מי כמכה נאדר בקודש. גם זה מן הכפולים שפירשתי אצל ימינך ה' נאדרי בכח. וכן פירושו מי כמוך באלים ה' שנאדרה בקודש כמותך:

נורא תהלות. תהילות האמורות בך על ידיהם אתה יראוי ומאויים כדכתיב (לעיל יד לא) וייראו העם את ה':

יב

נטית ימינך. ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישובו וגו' (לעיל יד כו):

יג

נהלת בעזך. מנהל אתה את ישראל עכשיו כדי להכניסם ולהורישם את ארץ כנען. שהוא נוה קדשך:

יד

יושבי פלשת. אלופי אדום. אילי מואב. כל אלו שכיני ארץ ישראל:

טז

עד יעבור. שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל כפל אחד של עברת הירדן כעין ימינך ה'. לפי הפשט. בגדול זרועך. כמו בזרוע גדלך. וכן קדוש היכלך בתהלים (סה ה). כמו היכל קדשך:

יז

מִקְּדָשׁ. קו"ף של מקדש דגושה ודל"ת רפה. וכן הַצְּפִינוֹ (לעיל ב ג). וכן מִשְּׁתֵי עיני מפלשתים (שופטים טז כח). הדגש שבקוף של מקדש עושה את החטף (שבו) מניע. ולכך הדל"ת של אחריו רפה. וכן הצפינו. וכן משתי:

יח

ה' ימלוך. לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הקב"ה בכל המלכיות:

יט

כי בא סוס. וניערן בים. וישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים. אז ותקח מרים הנביאה וגו' וכמוהו (להלן טז לד) כאשר ציוה ה' את משה. ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת. וכן בירמיה (לז טז-יז) כי בא ירמיה[ו] אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיה[ו] ימים רבים וישלח המלך צדקיהו ויקחהו:

כ

הנביאה. קורא בעל דברי שבח או תוכחות בני אדם:

אחות אהרן. על שם הבכור קורא אחות כמו שפירשתי אצל אחות נביות (בראשית כח ט) ואחות לוטן (שם לו כב):

כב

ויסע. הפעיל. אבל ויסע. הוא עצמו נסע. וכן ויפל בקרב מחנהו. ויגש את פר לשון מפעיל. אבל ויפול ויגש. לשון פועל:

כה

ויורהו. לשון יורו משפטיך:

שם שם לו חוק ומשפט. שם במרה על ידי עלילות (הנסיון) אשר שם (להצמיאם) למים ואחר כך ריפא להם את המים התחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם והוא יעשה צרכיהם. והיאך שם לו חוק ומשפט שאמר להם אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וגו' ושמרת כל חוקיו שציוה אתכם:

כו

כל המחלה אשר שמתי במצרים. שעשיתי מימיהם דם ולא היה להם מים לשתות לא אשים עליך כי אני ה' רפאך אשר רפאתי למים. כדכתיב לשון זה באלישע כשריפא המים. כל המחלה במים מדבר. כדכתיב וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך:



שולי הגליון


  1. לכאורה צ"ל אזמרה (תהילים נט יח).
  2. עי' ישעי' כב יט.
  3. יָדֶךָ (שם).
·
מעבר לתחילת הדף