בית נתן/ברכות/ג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
מאין תקציר עריכה |
(עריכה) |
||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ונשף אורתא '''היא''' נשף צפרא הוא דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם '''אמר רב אשי''' תרי נשפי הוו נשף '''יממא אתי לילא נשף לילא אתי יממא אי הכי לכתוב קרא מהנשף ועד הנשף או מן הערב ועד הערב אי כתיב הכא הוי אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר או מצפרא דהאידנא ועד צפרא דלמחר קמ"ל מהנשף ועד הערב למחרתם''' (כל זה הוא גי' הכ"י ועי' רש"י ד"ה ה"ג אי הכי לכתוב וכו')<ref>בכי"מ מנשף ועד נשף '''א"נ''' מערב ועד ערב '''אי כתיב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר א"נ מצפרא דהאידנא עד צפרא דלמחר''' {{ממ|והוא מוקף}}, וכ' בדק"ס וז"ל, וכ"ה בילקוט שמואל א' ל'. אבל אין שום הבנה להגי' דהא השתא באמת הכי קיימינן דמאורתא עד אורתא הוא ועוד דהרי נשף אורתא הוא ומאי קאמר א"נ מצפרא כו' ואולי היה כתוב כן לפני רש"י ומחקו בד"ה ה"ג א"ה עכ"ל הדק"ס, ואח"כ הביא גי' הבית נתן וכ' וז"ל, ולפ"ז יכולין אנו לקיים הגי' וה"פ א"ה דנשף נמי אורתא הוא לכתוב מהנשף עד הנשף ויהא פירושו מצפרא עד ליליא וע"ז משני אי כתיב הכי הוה אמינא כו'. אבל לפ"ז צריכין אנו למחוק "או מהערב ועד הערב", עכ"ל הדק"ס. | ונשף אורתא '''היא''' נשף צפרא הוא דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם '''אמר רב אשי''' תרי נשפי הוו נשף '''יממא אתי לילא נשף לילא אתי יממא אי הכי לכתוב קרא מהנשף ועד הנשף או מן הערב ועד הערב אי כתיב הכא הוי אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר או מצפרא דהאידנא ועד צפרא דלמחר קמ"ל מהנשף ועד הערב למחרתם''' (כל זה הוא גי' הכ"י ועי' רש"י ד"ה ה"ג אי הכי לכתוב וכו')<ref>בכי"מ מנשף ועד נשף '''א"נ''' מערב ועד ערב '''אי כתיב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר א"נ מצפרא דהאידנא עד צפרא דלמחר''' {{ממ|והוא מוקף}}, וכ' בדק"ס וז"ל, וכ"ה בילקוט שמואל א' ל'. אבל אין שום הבנה להגי' דהא השתא באמת הכי קיימינן דמאורתא עד אורתא הוא ועוד דהרי נשף אורתא הוא ומאי קאמר א"נ מצפרא כו' ואולי היה כתוב כן לפני רש"י ומחקו בד"ה ה"ג א"ה עכ"ל הדק"ס, ואח"כ הביא גי' הבית נתן וכ' וז"ל, ולפ"ז יכולין אנו לקיים הגי' וה"פ א"ה דנשף נמי אורתא הוא לכתוב מהנשף עד הנשף ויהא פירושו מצפרא עד ליליא וע"ז משני אי כתיב הכי הוה אמינא כו'. אבל לפ"ז צריכין אנו למחוק "או מהערב ועד הערב", עכ"ל הדק"ס. | ||
{{ש}}ובאמת גי' הב"נ הוא שיבוש של נוסח כת"י גניזה CUL: T-S F 1(2).2 הגורס נוסח ענף שלישי | {{ש}}ובאמת גי' הב"נ הוא שיבוש של נוסח כת"י גניזה CUL: T-S F 1(2).2 הגורס נוסח ענף שלישי: '''מאי לאו מצפרא דהאידנא ועד אורתא דלמחר לא מאורתא דהאידנא ועד אורתא דלמחר, רב אשי אמ'''' [בכ"י ב"נ חסר מ"מאי לאו" עד כאן והנוסח '''אמר רב אשי''' דלנוסח משובש זה תירוצו של ר"א הינו הראשון] '''תרי נשפי הוו נשף יממא אתא ליליא נשף ליליא אתא יממא, אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף''' (או מן הערב ועד הערב) [המוסגר ליתא בכת"י הגניזה וכן בעוד קטע גניזה הגורס כאן נוסח זה, ופשוט דגי' הב"נ הושפע מנוסח שאר כתה"י וכמו שהעיר בדק"ס, דהא לנוסח זה ר"א חולק וס"ל דעדיין קיימינן מצפרא דהאידנא ועד אורתא דלמחר והיאך יאמר מן הערב ועד הערב] '''אי כתב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא ועד אורתא דלמחר או מצפרא דהאידנא ועד צפרא דלמחר קא משמע לן מהנשף ועד הערב למחרתם'''. וקושיית הגמ' א"ה לכתוב כו' ר"ל וגם תיבת למחרתם, ואנא הוה ידענא מתיבה הנוספת דהוא מצפרא דהאידנא לאורתא דלמחר, ותי' דעדיין הו"א דהכוונה מאורתא לאורתא, והא דנקט למחרתם משום דכך היא לשון המקרא כדרך בנ"א מצפרא לצפרא דלמחר או מאורתא עד אורתא דלמחר, ולא שבא לומר דוקא מצפרא לאורתא דלמחר.</ref>: | ||
אימת השתא '''יש לומר''' משה וכו': | אימת השתא '''יש לומר''' משה וכו': | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
ספיקא קמי '''רקיעה''' אלא דא"ל '''בחצות''' ואתא איהו ואמר כחצות '''ודוד היכא הוה''' ידע דוד סימנא '''בעלמא''' הוה ליה: | ספיקא קמי '''רקיעה''' אלא דא"ל '''בחצות''' ואתא איהו ואמר כחצות '''ודוד היכא הוה''' ידע דוד סימנא '''בעלמא''' הוה ליה: | ||
אר"י מאי קרא '''ואחרי''' אחיתופל '''יהוידע''' בן '''בניהו''' ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר | <ref>נ' דגי' ב"נ הועתק כולו מנוסח שהיה לפניו בסנהדרין, ונביא תיקונים ע"פ כ"י גניזה שם הדומים לו.</ref>אר"י מאי קרא '''ואחרי''' אחיתופל '''יהוידע''' בן '''בניהו'''<ref>וכ"ה "יהוידע בן בניהו" בע"י ובערוך ערך אחר, ועי' תוס' {{ממ|דק"ס}}.</ref> ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר<ref>צ"ל: וכה"א '''ועצת אחיתופל אשר יעץ ואומר''' וכו', ונשמט מחמת הדומות {{ממ|ע"פ כ"י גניזה הנ"ל}}.</ref> '''ואחיתופל יועץ למלך יהוידע''' בן '''בניהו''' זה סנהדרין '''וכן הוא אומר באביו'''<ref>בב"נ הגי' '''יהוידע''' [בן '''בניהו'''] זה סנהדרין וכה"א '''באביו''' ובניהו כו', וכ"ה בע"י הראשון ובערוך שם {{ממ|דק"ס}}.</ref> ובניהו בן יהודע על הכרתי ועל הפלתי<ref>בכ"י גניזה הנ"ל על הכרתי '''והפלתי ובני דוד הראשונים ליד המלך'''.</ref> ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאי' בדבריהם<ref>כ"ה גם ברוב עדי הנוסח כאן בברכות, אבל בכ"י גניזה הנ"ל שמופלאין '''מעשיהם''', וכעי"ז בכל עדי הנוסח שם.</ref> '''ואביתר אלו אורים ותומים'''<ref>וכ"ה "ואביתר אלו או"ת" אחר "שמופלאין בדבריהם" בערוך שם. ועי' בתו' סנהדרין ובחי' רבי' יונה שם ובס' הישר לר"ת ד' ל"ד ע"ד, וכן הגי' בתו' רבי' יהודה כ"י (ובהנדפס חסר עד ד' ח' ב') {{ממ|דק"ס}}. {{ש}}וכ"ה בכ"י גניזה הנ"ל.</ref> ואחר כך שר צבא למלך יואב (כל זה גי' הכ"י ובזה מסולקים כל הקושיות שהקשה ר"ת בתו' ד"ה בניהו זה סנהדרין): | ||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה אחרונה מ־06:35, 18 במרץ 2024
מפני המזיקין ותיפוק ליה משום מפולת בחדתי ותיפוק ליה משום חשד בתרי וכו' (עיין במוהרש"א ד"ה ותיפוק וכו' וכפי גירסת הכ"י לק"מ):
לא שכיחי ומפולת נמי לא שכיח:
ראש אשמורת התיכונה ואין תיכונה וכו' (ול"ג מלת תנא ועי' בס' אלפי מנשה שגם הוא מחקה)[:]
ואין תיכונה אלא שיש אחת לפניה ואחת לאחריה ורבי מאי תיכונה אחת שבתיכונות ור' נתן מי כתיב אחת מן התיכונות תיכונה כתיב אלא מ"ט דרבי אמר ר' זריקה אמר ר' אמי אמר רבי שמעון בן לקיש כתיב חצות לילה וכו' וכתיב קדמו עיני אשמורות ש"מ ארבע משמרות הוי ואידך סבר לה כר' יהושע וכו' עד ר"א אמר משמרה ופלגא נמי תרי משמרות קרו להו:
לא אמרן אלא. לא נצרכה אלא (וכן הגירס' בשאילתות דרא"ג פ' חיי שרה והרי"ף פ' מי שמת ומרדכי שלהי מ"ק סי' תתק"ח ועיי' בע"י בפי' הרי"ף מה שהקשה על גירסה שלנו לא אמרן עש"ב ועיין בס' פתח עינים לחיד"א שכתב על גי' זו שהיא גירסא דווקנית ע"ש ועי' ג"כ בס' מלא רצון מה שנדחק בגרסתינו לא אמרן אלא עש"ב):
לא נצרכה אלא לד"ת משום דחליש דעתיה אבל במילי דעלמא לא ואיכא דאמרי אר"א בר כהנא לא נצרכה אלא אפילו לדבר הלכה ולא מיבעיא מילי דעלמא (גי' כ"י הנז' והעתקתי כל הלשון מפני השנוים הרבים שיש בו וראיתי הגי' ג"כ בשאילתות דרא"ג פ' חיי שרה וכמש"ל וגם שם גרס דחלשא דעתיה וכתב הגאון ר"י פיק ז"ל עה"ג על תיבות דחלשא דעתיה גאון אסבריה לזה ובהגלות גי' הכ"י לא כיון הגאון לאמיתותן של דברים כי אינם מסברת גאון כי אם כך היה גירסתו בגמרא וכנ"ז):
א"ר אושיעא ואמרי לה אמ"ר אלעזר אמר רבי אושעיא דוד ה"ק וכו'[1]:
ונשף אורתא היא נשף צפרא הוא דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם אמר רב אשי תרי נשפי הוו נשף יממא אתי לילא נשף לילא אתי יממא אי הכי לכתוב קרא מהנשף ועד הנשף או מן הערב ועד הערב אי כתיב הכא הוי אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר או מצפרא דהאידנא ועד צפרא דלמחר קמ"ל מהנשף ועד הערב למחרתם (כל זה הוא גי' הכ"י ועי' רש"י ד"ה ה"ג אי הכי לכתוב וכו')[2]:
אימת השתא יש לומר משה וכו':
ספיקא קמי רקיעה אלא דא"ל בחצות ואתא איהו ואמר כחצות ודוד היכא הוה ידע דוד סימנא בעלמא הוה ליה:
[3]אר"י מאי קרא ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו[4] ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר[5] ואחיתופל יועץ למלך יהוידע בן בניהו זה סנהדרין וכן הוא אומר באביו[6] ובניהו בן יהודע על הכרתי ועל הפלתי[7] ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאי' בדבריהם[8] ואביתר אלו אורים ותומים[9] ואחר כך שר צבא למלך יואב (כל זה גי' הכ"י ובזה מסולקים כל הקושיות שהקשה ר"ת בתו' ד"ה בניהו זה סנהדרין):
- ↑ והיא גי' נכונה ומצוי הוא בגמ' א"ר אלעזר א"ר אושיעא (והרבה מהם הביאם בסה"ד) (דק"ס).
- ↑ בכי"מ מנשף ועד נשף א"נ מערב ועד ערב אי כתיב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר א"נ מצפרא דהאידנא עד צפרא דלמחר (והוא מוקף), וכ' בדק"ס וז"ל, וכ"ה בילקוט שמואל א' ל'. אבל אין שום הבנה להגי' דהא השתא באמת הכי קיימינן דמאורתא עד אורתא הוא ועוד דהרי נשף אורתא הוא ומאי קאמר א"נ מצפרא כו' ואולי היה כתוב כן לפני רש"י ומחקו בד"ה ה"ג א"ה עכ"ל הדק"ס, ואח"כ הביא גי' הבית נתן וכ' וז"ל, ולפ"ז יכולין אנו לקיים הגי' וה"פ א"ה דנשף נמי אורתא הוא לכתוב מהנשף עד הנשף ויהא פירושו מצפרא עד ליליא וע"ז משני אי כתיב הכי הוה אמינא כו'. אבל לפ"ז צריכין אנו למחוק "או מהערב ועד הערב", עכ"ל הדק"ס.
ובאמת גי' הב"נ הוא שיבוש של נוסח כת"י גניזה CUL: T-S F 1(2).2 הגורס נוסח ענף שלישי: מאי לאו מצפרא דהאידנא ועד אורתא דלמחר לא מאורתא דהאידנא ועד אורתא דלמחר, רב אשי אמ' [בכ"י ב"נ חסר מ"מאי לאו" עד כאן והנוסח אמר רב אשי דלנוסח משובש זה תירוצו של ר"א הינו הראשון] תרי נשפי הוו נשף יממא אתא ליליא נשף ליליא אתא יממא, אי הכי לכתוב מהנשף ועד הנשף (או מן הערב ועד הערב) [המוסגר ליתא בכת"י הגניזה וכן בעוד קטע גניזה הגורס כאן נוסח זה, ופשוט דגי' הב"נ הושפע מנוסח שאר כתה"י וכמו שהעיר בדק"ס, דהא לנוסח זה ר"א חולק וס"ל דעדיין קיימינן מצפרא דהאידנא ועד אורתא דלמחר והיאך יאמר מן הערב ועד הערב] אי כתב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא ועד אורתא דלמחר או מצפרא דהאידנא ועד צפרא דלמחר קא משמע לן מהנשף ועד הערב למחרתם. וקושיית הגמ' א"ה לכתוב כו' ר"ל וגם תיבת למחרתם, ואנא הוה ידענא מתיבה הנוספת דהוא מצפרא דהאידנא לאורתא דלמחר, ותי' דעדיין הו"א דהכוונה מאורתא לאורתא, והא דנקט למחרתם משום דכך היא לשון המקרא כדרך בנ"א מצפרא לצפרא דלמחר או מאורתא עד אורתא דלמחר, ולא שבא לומר דוקא מצפרא לאורתא דלמחר. - ↑ נ' דגי' ב"נ הועתק כולו מנוסח שהיה לפניו בסנהדרין, ונביא תיקונים ע"פ כ"י גניזה שם הדומים לו.
- ↑ וכ"ה "יהוידע בן בניהו" בע"י ובערוך ערך אחר, ועי' תוס' (דק"ס).
- ↑ צ"ל: וכה"א ועצת אחיתופל אשר יעץ ואומר וכו', ונשמט מחמת הדומות (ע"פ כ"י גניזה הנ"ל).
- ↑ בב"נ הגי' יהוידע [בן בניהו] זה סנהדרין וכה"א באביו ובניהו כו', וכ"ה בע"י הראשון ובערוך שם (דק"ס).
- ↑ בכ"י גניזה הנ"ל על הכרתי והפלתי ובני דוד הראשונים ליד המלך.
- ↑ כ"ה גם ברוב עדי הנוסח כאן בברכות, אבל בכ"י גניזה הנ"ל שמופלאין מעשיהם, וכעי"ז בכל עדי הנוסח שם.
- ↑ וכ"ה "ואביתר אלו או"ת" אחר "שמופלאין בדבריהם" בערוך שם. ועי' בתו' סנהדרין ובחי' רבי' יונה שם ובס' הישר לר"ת ד' ל"ד ע"ד, וכן הגי' בתו' רבי' יהודה כ"י (ובהנדפס חסר עד ד' ח' ב') (דק"ס).
וכ"ה בכ"י גניזה הנ"ל.