בית נתן/ברכות/ג/ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ספיקא קמי '''רקיעה''' אלא דא"ל '''בחצות''' ואתא איהו ואמר כחצות '''ודוד היכא הוה''' ידע דוד סימנא '''בעלמא''' הוה ליה: | ספיקא קמי '''רקיעה''' אלא דא"ל '''בחצות''' ואתא איהו ואמר כחצות '''ודוד היכא הוה''' ידע דוד סימנא '''בעלמא''' הוה ליה: | ||
אר"י מאי קרא '''ואחרי''' אחיתופל '''יהוידע''' בן '''בניהו''' ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר ו'''אחיתופל יועץ למלך יהוידע''' בן '''בניהו''' זה סנהדרין '''וכן הוא אומר באביו''' ובניהו בן יהודע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאי' בדבריהם '''ואביתר אלו אורים ותומים''' ואחר כך שר צבא למלך יואב (כל זה גי' הכ"י ובזה מסולקים כל הקושיות שהקשה ר"ת בתו' ד"ה בניהו זה סנהדרין): | אר"י מאי קרא '''ואחרי''' אחיתופל '''יהוידע''' בן '''בניהו''' ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר ו'''אחיתופל יועץ למלך יהוידע''' בן '''בניהו''' זה סנהדרין '''וכן הוא אומר באביו''' ובניהו בן יהודע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאי' בדבריהם '''ואביתר אלו אורים ותומים''' ואחר כך שר צבא למלך יואב (כל זה גי' הכ"י ובזה מסולקים כל הקושיות שהקשה ר"ת בתו' ד"ה בניהו זה סנהדרין<ref>וכ"ה "יהוידע בן בניהו" בע"י ובערוך ערך אחר ועי' תוס'. וכ"ה הגי' "יהוידע זה סנהדרין וכה"א באביו ובניהו" כו' בע"י הראשון ובערוך שם. וכ"ה ואביתר אלו או"ת שמופלאין בדבריהם בערוך שם ועי' בתו' סנהדרין ובחי' רבי' יונה שם ובס' הישר לר"ת ד' ל"ד ע"ד וכן הגי' בתו' רבי' יהודה כ"י (ובהנדפס חסר עד ד' ח' ב') {{ממ|דק"ס}}. בסוגיא זו יש | ||
מחלוקת קדומה בנוסח התלמוד, ויש בזה תשובה מפורסמת ששלח רב האי גאון לחכמי קוריאן והובא באוצר | |||
הגאונים כאן. ואחר העיון מצאתי שנוסח הגמ' שהביא רש"י נמצא גם בהגדות התלמוד קושטא הספרדי, וכך | |||
היה בגמ' שבידי חכמי קירואן הנ"ל, וקרוב לזה בגמ' כת"י תימן לסנהדרין, ולא יתכן שבכל המקומות נפל | |||
שיבושים גדולים ובשני סוגיות שונות, וע"כ שנוסח זה גם יצא מישיבות בבל, ואדרבה זה היה הנוסח הרווח | |||
והנפוץ שם ולכן זה הנוסח היחיד שהתפשט בכל הארצות. וכנראה הוא נוסח ישיבת סורא. ורק רה"ג שהוא מן | |||
גאוני פומבדיתא, טען לחכמי קיריאן שזה נוסח משובש, והעתיק הנוסח שבגמ' שבישיבה שלהם, וכ"ה בערוך | |||
(אבל ברי"ד כלפנינו, ומוכח שגם בספרי איטליה היה כרש"י, אלא שהערוך נמשך אחר נוסחת רבינו חננאל | |||
וכדרכו). ומשם ל"נוסחי דווקני" של היד רמה בסנהדרין, והיינו הנוסחאות שהוגהו ע"פ תשובות הגאונים {{ממ|רינת אהרן, עיי"ש עוד}}.</ref>): | |||
<noinclude>{{שולי הגליון}} | <noinclude>{{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | {{ניווט כללי תחתון}}</noinclude> | ||
גרסה מ־23:18, 6 ביולי 2022
מפני המזיקין ותיפוק ליה משום מפולת בחדתי ותיפוק ליה משום חשד בתרי וכו' (עיין במוהרש"א ד"ה ותיפוק וכו' וכפי גירסת הכ"י לק"מ):
לא שכיחי ומפולת נמי לא שכיח:
ראש אשמורת התיכונה ואין תיכונה וכו' (ול"ג מלת תנא ועי' בס' אלפי מנשה שגם הוא מחקה)[:]
ואין תיכונה אלא שיש אחת לפניה ואחת לאחריה ורבי מאי תיכונה אחת שבתיכונות ור' נתן מי כתיב אחת מן התיכונות תיכונה כתיב אלא מ"ט דרבי אמר ר' זריקה אמר ר' אמי אמר רבי שמעון בן לקיש כתיב חצות לילה וכו' וכתיב קדמו עיני אשמורות ש"מ ארבע משמרות הוי ואידך סבר לה כר' יהושע וכו' עד ר"א אמר משמרה ופלגא נמי תרי משמרות קרו להו:
לא אמרן אלא. לא נצרכה אלא (וכן הגירס' בשאילתות דרא"ג פ' חיי שרה והרי"ף פ' מי שמת ומרדכי שלהי מ"ק סי' תתק"ח ועי' בע"י בפי' הרי"ף מה שהקשה על גירסה שלנו לא אמרן עש"ב ועיין בס' פתח עינים לחיד"א שכחב על גי' זו שהיא גירסא דווקנית ע"ש ועי' ג"כ בס' מלא רצון מה שנדחק בגרסתינו לא אמרן אלא עש"ב):
לא נצרכה אלא לד"ת משום דחליש דעתיה אבל במילי דעלמא לא ואיכא דאמרי אר"א בר כהנא לא נצרכה אלא אפילו לדבר הלכה ולא מיבעיא מילי דעלמא (גי' כ"י הנז' והעתקתי כל הלשון מפני השנוים הרבים שיש בו וראיתי הגי' ג"כ בשאילתות דרא"ג פ' חיי שרה וכמש"ל וגם שם גרס דחלשא דעתיה וכתב הגאון ר"י פיק ז"ל עה"ג על תיבות דחלשא דעתיה גאון אסבריה לזה ובהגלות גי' הכ"י לא כיון הגאון לאמיתותן של דברים כי אינם מסברת גאון כי אם כך היה גירסתו בגמרא וכנ"ז):
א"ר אושיעא ואמרי לה אמ"ר אלעזר אמר רבי אושעיא דוד ה"ק וכו'[1]:
ונשף אורתא היא נשף צפרא הוא דכתיב ויכם דוד מהנשף ועד הערב למחרתם אמר רב אשי תרי נשפי הוו נשף יממא אתי לילא נשף לילא אתי יממא אי הכי לכתוב קרא מהנשף ועד הנשף או מן הערב ועד הערב אי כתיב הכא הוי אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר או מצפרא דהאידנא ועד צפרא דלמחר קמ"ל מהנשף ועד הערב למחרתם (כל זה הוא גי' הכ"י ועי' רש"י ד"ה ה"ג אי הכי לכתוב וכו')[2]:
אימת השתא יש לומר משה וכו':
ספיקא קמי רקיעה אלא דא"ל בחצות ואתא איהו ואמר כחצות ודוד היכא הוה ידע דוד סימנא בעלמא הוה ליה:
אר"י מאי קרא ואחרי אחיתופל יהוידע בן בניהו ואביתר ושר צבא למלך יואב אחיתופל זה יועץ וכן הוא אומר ואחיתופל יועץ למלך יהוידע בן בניהו זה סנהדרין וכן הוא אומר באביו ובניהו בן יהודע על הכרתי ועל הפלתי ולמה נקרא שמם כרתי ופלתי כרתי שכורתים דבריהם פלתי שמופלאי' בדבריהם ואביתר אלו אורים ותומים ואחר כך שר צבא למלך יואב (כל זה גי' הכ"י ובזה מסולקים כל הקושיות שהקשה ר"ת בתו' ד"ה בניהו זה סנהדרין[3]):
- ↑ והיא גי' נכונה ומצוי הוא בגמ' א"ר אלעזר א"ר אושיעא (והרבה מהם הביאם בסה"ד) (דק"ס).
- ↑ בכי"מ מנשף ועד נשף א"נ מערב ועד ערב אי כתיב הכי הוה אמינא מאורתא דהאידנא עד אורתא דלמחר א"נ מצפרא דהאידנא עד צפרא דלמחר (והוא מוקף), וכ' בדק"ס וז"ל, וכ"ה בילקוט שמואל א' ל'. אבל אין שום הבנה להגי' דהא השתא באמת הכי קיימינן דמאורתא עד אורתא הוא ועוד דהרי נשף אורתא הוא ומאי קאמר א"נ מצפרא כו' ואולי היה כתוב כן לפני רש"י ומחקו בד"ה ה"ג א"ה עכ"ל הדק"ס, ואח"כ הביא גי' הבית נתן וכ' וז"ל, ולפ"ז יכולין אנו לקיים הגי' וה"פ א"ה דנשף נמי אורתא הוא לכתוב מהנשף עד הנשף ויהא פירושו מצפרא עד ליליא וע"ז משני אי כתיב הכי הוה אמינא כו'. אבל לפ"ז צריכין אנו למחוק "או מהערב ועד הערב", עכ"ל הדק"ס. ובאמת צריך למחקו מצ"ע דא"א לפרש מהערב עד הערב שפי' מצפרא עד צפרא, וגם מיותר לפרשו מאורתא עד אורתא דהיינו הך.
- ↑ וכ"ה "יהוידע בן בניהו" בע"י ובערוך ערך אחר ועי' תוס'. וכ"ה הגי' "יהוידע זה סנהדרין וכה"א באביו ובניהו" כו' בע"י הראשון ובערוך שם. וכ"ה ואביתר אלו או"ת שמופלאין בדבריהם בערוך שם ועי' בתו' סנהדרין ובחי' רבי' יונה שם ובס' הישר לר"ת ד' ל"ד ע"ד וכן הגי' בתו' רבי' יהודה כ"י (ובהנדפס חסר עד ד' ח' ב') (דק"ס). בסוגיא זו יש מחלוקת קדומה בנוסח התלמוד, ויש בזה תשובה מפורסמת ששלח רב האי גאון לחכמי קוריאן והובא באוצר הגאונים כאן. ואחר העיון מצאתי שנוסח הגמ' שהביא רש"י נמצא גם בהגדות התלמוד קושטא הספרדי, וכך היה בגמ' שבידי חכמי קירואן הנ"ל, וקרוב לזה בגמ' כת"י תימן לסנהדרין, ולא יתכן שבכל המקומות נפל שיבושים גדולים ובשני סוגיות שונות, וע"כ שנוסח זה גם יצא מישיבות בבל, ואדרבה זה היה הנוסח הרווח והנפוץ שם ולכן זה הנוסח היחיד שהתפשט בכל הארצות. וכנראה הוא נוסח ישיבת סורא. ורק רה"ג שהוא מן גאוני פומבדיתא, טען לחכמי קיריאן שזה נוסח משובש, והעתיק הנוסח שבגמ' שבישיבה שלהם, וכ"ה בערוך (אבל ברי"ד כלפנינו, ומוכח שגם בספרי איטליה היה כרש"י, אלא שהערוך נמשך אחר נוסחת רבינו חננאל וכדרכו). ומשם ל"נוסחי דווקני" של היד רמה בסנהדרין, והיינו הנוסחאות שהוגהו ע"פ תשובות הגאונים (רינת אהרן, עיי"ש עוד).