רשב"ם/שמות/טו: הבדלים בין גרסאות בדף
(←ט: מ''מ וקישורים) |
(←כו: מ''מ וקישורים) |
||
| (17 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==י== | ==י== | ||
'''צללו כעופרת.''' במימות שהן אדירים. במים של ים אע"פ שהן אדירים (ס"א כדכתיב אדירים משברי ים): | '''צללו כעופרת.''' במימות שהן אדירים. במים של ים אע"פ שהן אדירים (ס"א כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צג#ד|שם צג ד]]}} אדירים משברי ים): | ||
==יא== | ==יא== | ||
'''מי כמכה באלים ה'. מי כמכה נאדר בקודש.''' גם זה מן הכפולים שפירשתי אצל ימינך ה' נאדרי בכח. וכן פירושו מי כמוך באלים ה' שנאדרה בקודש כמותך: | '''מי כמכה באלים ה'. מי כמכה נאדר בקודש.''' גם זה מן הכפולים שפירשתי אצל ימינך ה' נאדרי בכח. וכן פירושו מי כמוך באלים ה' שנאדרה בקודש כמותך: | ||
'''נורא תהלות.''' תהילות האמורות בך על ידיהם אתה יראוי ומאויים כדכתיב וייראו העם את ה': | '''נורא תהלות.''' תהילות האמורות בך על ידיהם אתה יראוי ומאויים כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#לא|לעיל יד לא]]}} וייראו העם את ה': | ||
==יב== | ==יב== | ||
'''נטית ימינך.''' ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישובו וגו': | '''נטית ימינך.''' ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישובו וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יד#כו|לעיל יד כו]]}}: | ||
==יג== | ==יג== | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
==טז== | ==טז== | ||
'''עד יעבור.''' שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל כפל אחד של עברת הירדן כעין ימינך ה'. לפי הפשט. בגדול זרועך. כמו בזרוע גדלך. וכן קדוש היכלך בתהלים. כמו היכל קדשך: | '''עד יעבור.''' שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל כפל אחד של עברת הירדן כעין ימינך ה'. לפי הפשט. בגדול זרועך. כמו בזרוע גדלך. וכן קדוש היכלך בתהלים {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/סה#ה|סה ה]]}}. כמו היכל קדשך: | ||
==יז== | ==יז== | ||
''' | '''מִקְּדָשׁ.''' קו"ף של מקדש דגושה ודל"ת רפה. וכן הַצְּפִינוֹ {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ב#ג|לעיל ב ג]]}}. וכן מִשְּׁתֵי עיני מפלשתים {{ממ|[[תנ"ך/שופטים/טז#כח|שופטים טז כח]]}}. הדגש שבקוף של מקדש עושה את החטף (שבו) מניע. ולכך הדל"ת של אחריו רפה. וכן הצפינו. וכן משתי: | ||
==יח== | ==יח== | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
==יט== | ==יט== | ||
'''כי בא סוס.''' וניערן בים. וישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים. אז ותקח מרים הנביאה וגו' וכמוהו כאשר ציוה ה' את משה. ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת. וכן בירמיה כי בא ירמיה אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיה ימים רבים וישלח המלך צדקיהו ויקחהו: | '''כי בא סוס.''' וניערן בים. וישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים. אז ותקח מרים הנביאה וגו' וכמוהו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טז#לד|להלן טז לד]]}} כאשר ציוה ה' את משה. ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת. וכן בירמיה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/לז#טז|לז טז]]-יז}} כי בא ירמיה[ו] אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיה[ו] ימים רבים וישלח המלך צדקיהו ויקחהו: | ||
==כ== | ==כ== | ||
'''הנביאה.''' קורא בעל דברי שבח או תוכחות בני אדם: | '''הנביאה.''' קורא בעל דברי שבח או תוכחות בני אדם: | ||
'''אחות אהרן.''' על שם הבכור קורא אחות כמו שפירשתי אצל אחות נביות ואחות לוטן: | '''אחות אהרן.''' על שם הבכור קורא אחות כמו שפירשתי אצל אחות נביות {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#ט|בראשית כח ט]]}} ואחות לוטן {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לו#כב|שם לו כב]]}}: | ||
==כב== | ==כב== | ||
''' | '''וַיַּסַּע.''' הפעיל. אבל וַיִּסַּע. הוא עצמו נסע. וכן וַיַּפֵּל בקרב מחנהו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/עח#כח|תהילים עח כח]]}}. וַיַּגֵּשׁ את פר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ח#יד|ויקרא ח יד]]}} לשון מפעיל. אבל ויפול וַיִּגַּשׁ. לשון פועל: | ||
==כה== | ==כה== | ||
'''ויורהו.''' לשון יורו משפטיך: | '''ויורהו.''' לשון יורו משפטיך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#י|דברים לג י]]}}: | ||
'''שם שם לו חוק ומשפט.''' שם במרה על ידי עלילות (הנסיון) אשר שם (להצמיאם) למים ואחר כך ריפא להם את המים התחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם והוא יעשה צרכיהם. והיאך שם לו חוק ומשפט שאמר להם אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וגו' ושמרת כל חוקיו שציוה אתכם: | '''שם שם לו חוק ומשפט.''' שם במרה על ידי עלילות (הנסיון) אשר שם (להצמיאם) למים ואחר כך ריפא להם את המים התחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם והוא יעשה צרכיהם. והיאך שם לו חוק ומשפט שאמר להם אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וגו' ושמרת כל חוקיו שציוה אתכם: | ||
==כו== | ==כו== | ||
'''כל המחלה אשר שמתי במצרים.''' שעשיתי מימיהם דם ולא היה להם מים לשתות לא אשים עליך כי אני ה' רפאך אשר רפאתי למים. כדכתיב לשון זה באלישע כשריפא המים. כל המחלה במים מדבר. כדכתיב וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך: | '''כל המחלה אשר שמתי במצרים.''' שעשיתי מימיהם דם ולא היה להם מים לשתות לא אשים עליך כי אני ה' רפאך אשר רפאתי למים. כדכתיב לשון זה באלישע {{ממ|[[תנ"ך/מלכים ב/ב#כא|מלכים ב ב כא]]}} כשריפא המים. כל המחלה במים מדבר. כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#כה|להלן כג כה]]}} וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך: | ||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־23:23, 27 במאי 2024
א[עריכה]
גאה גאה. נצחון מלחמה קורין גאות בכמה מקומות. השב גמול על גאים (תהילים צד ב). בית גאים יסח ה' (משלי טו כה) הגוזלים והחומסים. בגאות רשע ידלק עני (תהילים י ב):
רמה בים. תרגום של השליך. וכן רומי קשת (שם עח ט):
ב[עריכה]
עזי וזמרת יה. עוז וזמרת שבח ישראל יה והוא היה לי לישועה. עזי חטף קמץ ויו"ד יתירה כמו רבתי בגוים (איכה א א). היושבי בשמים (תהילים קכג א). שוכני בחגוי סלע (עובדיה א ג). אבל עזי אליך אשמורה[1]. פירוש עוז שלי:
וזמרת. כמו ושכורת ולא מיין (ישעיה נא כא). וכן תסמר שערת בשרי (איוב ד טו). כפילו של ראש הפסוק ורוח על פני יחלוף. תסמר שערת הרוח בשרי. וכן תירגם רב יוסף תצלהב שלהוביתא בישרי. הרי זמרת חסר כמו שכורת ושערת:
ואנוהו. (ואייפהו). כמו הנוה והמעונגה דמיתי בת ציון (ירמיה ו ב). ואינו לשון נוה משלח (ישעיה כז י). כי כפל סופו מוכיח. ואנוהו וארוממנהו. שניהם לשון כיבוד להקב"ה:
ג[עריכה]
ה' שמו. נודע ה' משפט עשה (תהילים ט יז):
ד[עריכה]
ירה בים. כמו ויורו המורים (שמואל ב יא כד). דרך והשליך:
ה[עריכה]
יכסיומו. יכסיומו היה לו לומר (פי' בחולם) אך בשביל וא"ו הראשון (בשורק) בא גם השני. וכן מוצאיו וּמוֹבָאָיו (יחזקאל מג יא). היה לו לומר מבואיו. מן בא מבוא. או מן קם. מקום. מן לן. מלון. אבל בשביל מוצאיו אמר מובאיו:
ו[עריכה]
ימינך ה'. שאתה נאדרי בכח היא תרעץ אויב. ימין היא לשון נקבה כדכתיב ימין ה' רוממה (תהילים קיח טז). ומקרא זה כעין נשאו נהרות ה' נשאו נהרות קולם (שם צג ג). עד מתי רשעים ה' עד מתי רשעים יעלוזו (שם צד ג). כי הנה אויביך ה'. כי הנה אויביך יאבדו (שם צב י). חצי הראשון אינו מסיים דברו עד שיבא חצי האחרון וכופלו ומשלים דברו. אך בחצי הראשון מזכיר במי הוא מדבר:
ז[עריכה]
תהרוס קמיך. לשון הסרה משפיל ומכניע הדבר מקומתו. וכן פן יהרסו אל ה' (להלן יט כא) ממקומם להתקרב ולראות. וכן ויהרסך ממצבך[2]:
ח[עריכה]
וברוח אפיך. ברוח קדים עזה כל הלילה (לעיל יד כא):
נערמו. גבהו למעלה כמו ערימת חטים:
נד. לשון גובה וכן בירדן קמו נד אחד (יהושע ג טז):
קפאו. כמו וכגבינה תקפיאני (איוב י י):
ט[עריכה]
אמר אויב. כשראה הים לחרבה:
אריק חרבי. אריק תערי בהוצאת חרבי. וכן כי חיציך נחתו בי (תהילים לח ג). על שם נחיתת דריכת הקשת הוא יורה החיצים כדכתיב ותנחת עלי ידיך[3]. ונחתה קשת נחושה זרועותי (שם יח לה) לכך הוא קורא יריית החצים נחיתה:
י[עריכה]
צללו כעופרת. במימות שהן אדירים. במים של ים אע"פ שהן אדירים (ס"א כדכתיב (שם צג ד) אדירים משברי ים):
יא[עריכה]
מי כמכה באלים ה'. מי כמכה נאדר בקודש. גם זה מן הכפולים שפירשתי אצל ימינך ה' נאדרי בכח. וכן פירושו מי כמוך באלים ה' שנאדרה בקודש כמותך:
נורא תהלות. תהילות האמורות בך על ידיהם אתה יראוי ומאויים כדכתיב (לעיל יד לא) וייראו העם את ה':
יב[עריכה]
נטית ימינך. ויאמר ה' אל משה נטה את ידך על הים וישובו וגו' (לעיל יד כו):
יג[עריכה]
נהלת בעזך. מנהל אתה את ישראל עכשיו כדי להכניסם ולהורישם את ארץ כנען. שהוא נוה קדשך:
יד[עריכה]
יושבי פלשת. אלופי אדום. אילי מואב. כל אלו שכיני ארץ ישראל:
טז[עריכה]
עד יעבור. שניהם עד יעבור את הירדן אל ארץ ישראל כפל אחד של עברת הירדן כעין ימינך ה'. לפי הפשט. בגדול זרועך. כמו בזרוע גדלך. וכן קדוש היכלך בתהלים (סה ה). כמו היכל קדשך:
יז[עריכה]
מִקְּדָשׁ. קו"ף של מקדש דגושה ודל"ת רפה. וכן הַצְּפִינוֹ (לעיל ב ג). וכן מִשְּׁתֵי עיני מפלשתים (שופטים טז כח). הדגש שבקוף של מקדש עושה את החטף (שבו) מניע. ולכך הדל"ת של אחריו רפה. וכן הצפינו. וכן משתי:
יח[עריכה]
ה' ימלוך. לאחר שתתישבו בארץ ישראל תוודע מלכותו של הקב"ה בכל המלכיות:
יט[עריכה]
כי בא סוס. וניערן בים. וישראל כבר הלכו ביבשה בתוך הים. אז ותקח מרים הנביאה וגו' וכמוהו (להלן טז לד) כאשר ציוה ה' את משה. ויניחהו אהרן לפני העדות למשמרת. וכן בירמיה (לז טז-יז) כי בא ירמיה[ו] אל בית הבור ואל החנויות וישב שם ירמיה[ו] ימים רבים וישלח המלך צדקיהו ויקחהו:
כ[עריכה]
הנביאה. קורא בעל דברי שבח או תוכחות בני אדם:
אחות אהרן. על שם הבכור קורא אחות כמו שפירשתי אצל אחות נביות (בראשית כח ט) ואחות לוטן (שם לו כב):
כב[עריכה]
וַיַּסַּע. הפעיל. אבל וַיִּסַּע. הוא עצמו נסע. וכן וַיַּפֵּל בקרב מחנהו (תהילים עח כח). וַיַּגֵּשׁ את פר (ויקרא ח יד) לשון מפעיל. אבל ויפול וַיִּגַּשׁ. לשון פועל:
כה[עריכה]
ויורהו. לשון יורו משפטיך (דברים לג י):
שם שם לו חוק ומשפט. שם במרה על ידי עלילות (הנסיון) אשר שם (להצמיאם) למים ואחר כך ריפא להם את המים התחיל להוכיחם שיקבלו עליהם את החוקים ואת המשפטים אשר ילמדם והוא יעשה צרכיהם. והיאך שם לו חוק ומשפט שאמר להם אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וגו' ושמרת כל חוקיו שציוה אתכם:
כו[עריכה]
כל המחלה אשר שמתי במצרים. שעשיתי מימיהם דם ולא היה להם מים לשתות לא אשים עליך כי אני ה' רפאך אשר רפאתי למים. כדכתיב לשון זה באלישע (מלכים ב ב כא) כשריפא המים. כל המחלה במים מדבר. כדכתיב (להלן כג כה) וברך את לחמך ואת מימיך והסירותי מחלה מקרבך:
- ↑ לכאורה צ"ל אזמרה (תהילים נט יח).
- ↑ עי' ישעי' כב יט.
- ↑ יָדֶךָ (שם).