אבן עזרא/שמות/טו: הבדלים בין גרסאות בדף
(המשך הקלדה) |
(←כו: מ''מ וקישור) |
||
| (45 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
==א== | ==א== | ||
'''אז ישיר משה.''' משפט לשון הקדש לומר לשון עתיד תחת עבר עם מלת אז. אז יבנה שלמה. אז ידבר יהושע. אז יבדיל משה. וככה בלשון ישמעאל. משה לבדו חבר השירה ולמדוה ישראל ושורר כל אחד ואומר אשירה לה'. וכמוהו ויצו משה וזקני ישראל. כי המצוה משה לבדו אמרה וזקני ישראל אמרוה לכל: | '''אז ישיר משה.''' משפט לשון הקדש לומר לשון עתיד תחת עבר עם מלת אז. אז יבנה שלמה {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/יא#ז|מלכים א יא ז]]}}. אז ידבר יהושע {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/י#יב|יהושע י יב]]}}. אז יבדיל משה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ד#מא|דברים ד מא]]}}. וככה בלשון ישמעאל. משה לבדו חבר השירה ולמדוה ישראל ושורר כל אחד ואומר אשירה לה'. וכמוהו ויצו משה וזקני ישראל {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כז#א|שם כז א]]}}. כי המצוה משה לבדו אמרה וזקני ישראל אמרוה לכל: | ||
'''ויאמרו לאמר.''' כל אחד ואחד ככה. או בכל דור ודור: | '''ויאמרו לאמר.''' כל אחד ואחד ככה. או בכל דור ודור: | ||
'''כי גאה גאה.''' הראה גאותו. כי הסוס שיש לו גאוה וגבורה. והרוכב שהוא גבור. שניהם השליכם בים כמשליך חץ. כי רמה בים כמו נושקי רומי קשת: | '''כי גאה גאה.''' הראה גאותו. כי הסוס שיש לו גאוה וגבורה. והרוכב שהוא גבור. שניהם השליכם בים כמשליך חץ. כי רמה בים כמו נושקי רומי קשת {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/עח#ט|תהילים עח ט]]}}: | ||
==ב== | ==ב== | ||
'''עזי.''' אמר [[רש"י/{{כאן}}#ב|רבינו שלמה]] ז"ל. כי יש הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין עזי בקבוץ. על כן אמר כי יו"ד עזי וזמרת י' נוסף. ולא הראה לנו אחר כמוהו. ואמר כי וזמרת יה סמוך כאילו כתוב עז וזמרת יה היה לי לישועה. כי חשב כי כמוהו הוא{{הערה|כך העתיק בשמו ה[[מזרחי/{{כאן}}#ב|מזרחי]]. ובדפוסים: כי כמוהו '''ויהי''' ביום השלישי וכו'. (ובפסוק אינו).}} ביום השלישי וישא אברהם את עיניו. ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם. כי לאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין היותו בקבוץ. כי אמר הטריפני לחם | '''עזי.''' אמר [[רש"י/{{כאן}}#ב|רבינו שלמה]] ז"ל. כי יש הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין עזי בקבוץ. על כן אמר כי יו"ד עזי וזמרת י' נוסף. ולא הראה לנו אחר כמוהו. ואמר כי וזמרת יה סמוך כאילו כתוב עז וזמרת יה היה לי לישועה. כי חשב כי כמוהו הוא{{הערה|כך העתיק בשמו ה[[מזרחי/{{כאן}}#ב|מזרחי]]. ובדפוסים: כי כמוהו '''ויהי''' ביום השלישי וכו'. (ובפסוק אינו).}} ביום השלישי וישא אברהם את עיניו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כב#ד|בראשית כב ד]]}}. ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם. כי לאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין היותו בקבוץ. כי אמר הטריפני לחם חֻקִּי {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ל#ח|משלי ל ח]]}}. נאמר ממנו כי חָקְךָ וחק בניך {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/י#יג|ויקרא י יג]]}}. והנה בשירה הזאת נהלת בעזך בקמץ חטף. וכמוהו ה' בְּעָזְּךָ ישמח מלך {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כא#ב|תהילים כא ב]]}}. והנה היו"ד סימן המדבר. א"ר משה הכהן בעבור רי"ש וזמרת קמוץ. כי הוא וזמרתי יה. ואם אתן שנת לעיני {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלב#ד|שם קלב ד]]}} קמוץ{{הערה|וכ"כ שם ב[[אבן עזרא/תהילים/קלב#ד|אבן עזרא]] שמלת שנת היא קמוצה כמלת עזי וזמרת יה. ועי' שם ב[[מנחת שי/תהילים/קלב#ד|מנחת שי]].}}. כמו שנתי. והנה נַחֲלָת שפרה עלי {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/טז#ו|שם טז ו]]}} קמוץ. כמו נחלתי. ה' מְנָת חלקי וכוסי {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/טז#ה|שם טז ה]]}} קמוץ. כמו מנתי. והנה מה יעשה במלת וּמְנָת המלך {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/לא#ג|דברי הימים ב לא ג]]}} שהוא קמוץ והוא סמוך. וככה יָם המלח {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#ג|במדבר לד ג]]}}. יָם כנרת {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לד#יא|שם לד יא]]}}. ומי השיב לומר אלה זרות הן. נאמר לו שים עמהם עזי וזמרת יה. ולפי דעתי שמלת עזי מושכת עצמה ואחרת עמה כמשפט לשון הקדש כאילו כתוב עזי וזמרת עזי יה. והטעם בעבור שהזכיר למעלה סוס ורוכבו רמה בים הודה כי לא היה זה בגאותו ועזו רק עזי ותפארת. עזי הוא השם לבדו שהוא יה. וזהו אחד משלשה שמות העצם אשר פירשתי. ושלשתם מגזרה אחת. ובעבור כי מלת אהיה ידועה בלשון. הוצרך להחליף היו"ד בוי"ו בשם הנכבד. ומלת יה ידועה ובעבור אות הגרון נפתח היו"ד והיו"ד הנעלם הסירוהו. כי יש לו סוד אחר מדרך המספר. ומצאנו השם מחובר עם השם הנכבד. והוא כמו כי עזי וזמרת יה ה' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יב#ב|ישעיה יב ב]]}}. וכבר פירשתי כי השם פעם הוא שם העצם ופעם הוא שם תואר: | ||
'''זה אלי.''' תקיפי: | '''זה אלי.''' תקיפי: | ||
| שורה 18: | שורה 17: | ||
==ג== | ==ג== | ||
'''ה' איש מלחמה.''' שהוא מעמיד אוהביו הדבקים בו. והוא איש מלחמה לאויביהם. ופי' איש כעצם הדבר. והנה בכוכבים איש לא נעדר. ובחיות איש אל עבר פניו ילכו. ובמלאכים והאיש גבריאל. והנה איש מלחמה כמו בעל מלחמה. כמו איש אמונים. איש שבו אמונים: | '''ה' איש מלחמה.''' שהוא מעמיד אוהביו הדבקים בו. והוא איש מלחמה לאויביהם. ופי' איש כעצם הדבר. והנה בכוכבים איש לא נעדר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#כו|שם מ כו]]}}. ובחיות איש אל עבר פניו ילכו {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/א#ט|יחזקאל א ט]]}}. ובמלאכים והאיש גבריאל {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ט#כא|דניאל ט כא]]}}. והנה איש מלחמה כמו בעל מלחמה. כמו איש אמונים {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כ#ו|משלי כ ו]]}}. איש שבו אמונים: | ||
'''ה' שמו.''' עתה יודע שמו. כמו הקורא למי הים ה' שמו. לבדו העושה ככה: | '''ה' שמו.''' עתה יודע שמו. כמו הקורא למי הים ה' שמו {{ממ|[[תנ"ך/עמוס/ה#ח|עמוס ה ח]]}}. לבדו העושה ככה: | ||
==ד== | ==ד== | ||
'''מרכבות פרעה.''' שהיו כבדות ועמהם חילו. כאילו ירה אותם כמו חץ שהוא קל. ובעבור שהזכיר חילו הזכיר שלישיו שהיו על כלו. ואמר יפת כי ים סוף. כמו קנה וסוף קמלו. ותשם בסוף. כי ים סוף קנה וסוף סביביו. ולא סביבות שאר הימים. ור' ישועה אמר שם עיר. כמו ים כנרת: | '''מרכבות פרעה.''' שהיו כבדות ועמהם חילו. כאילו ירה אותם כמו חץ שהוא קל. ובעבור שהזכיר חילו הזכיר שלישיו שהיו על כלו. ואמר יפת כי ים סוף. כמו קנה וסוף קמלו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יט#ו|ישעיה יט ו]]}}. ותשם בסוף {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ב#ג|לעיל ב ג]]}}. כי ים סוף קנה וסוף סביביו. ולא סביבות שאר הימים. ור' ישועה אמר שם עיר. כמו ים כנרת: | ||
==ה== | ==ה== | ||
'''תהומות.''' תהומות הארץ. כמו תבלעמו ארץ. ושורק יכסיומו תחת חולם. כמו {{ממ|[[תנ"ך/רות/ב#ח|רות ב ח]]}} לא | '''תהומות.''' תהומות הארץ. כמו תבלעמו ארץ. ושורק יכסיומו תחת חולם. כמו {{ממ|[[תנ"ך/רות/ב#ח|רות ב ח]]}} לא תַעֲבוּרִי מזה: | ||
'''במצולת.''' המים העמוקים. וכן ותשליכני מצולה בעמקי הגלים: | '''במצולת.''' המים העמוקים. וכן {{ממ|[[תנ"ך/יונה/ב#ד|יונה ב ד]]}} ותשליכני מצולה בעמקי הגלים: | ||
==ו== | ==ו== | ||
'''נאדרי.''' היו"ד נוסף{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#ו|אבי עזר]].}} כיו"ד אכזרי. ואמר פעמים '''ימינך ה'.''' כטעם כי הנה אויביך ה'. נשאו נהרות. והטעם כי פעם אחרי פעם. פעמים אין להם מספר תעשה ככה שתרעץ ימינך האויב: והנה '''נאדרי בכח.''' הוא השם הנכבד. וי"א שהוא שב אל הימין: | '''נאדרי.''' היו"ד נוסף{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#ו|אבי עזר]].}} כיו"ד אכזרי. ואמר פעמים '''ימינך ה'.''' כטעם כי הנה אויביך ה' {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צב#י|תהילים צב י]]}}. נשאו נהרות {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צג#ג|שם צג ג]]}}. והטעם כי פעם אחרי פעם. פעמים אין להם מספר תעשה ככה שתרעץ ימינך האויב: והנה '''נאדרי בכח.''' הוא השם הנכבד. וי"א שהוא שב אל הימין: | ||
==ז== | ==ז== | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
==ח== | ==ח== | ||
'''וברוח אפיך.''' כמו מרוח אפו יכלו. תגער במים ויקרשו: | '''וברוח אפיך.''' כמו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ד#ט|איוב ד ט]]}} מרוח אפו יכלו. תגער במים ויקרשו: | ||
'''נערמו מים.''' כמו ערמת חטים: | '''נערמו מים.''' כמו {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ז#ג|שיר השירים ז ג]]}} ערמת חטים: | ||
'''כמו נד נוזלים.''' והמים שמנהגם להיותם נוזלים ויורדים. שבו כמו נד. כמו קמו נד אחד. כמו חומה: | '''כמו נד נוזלים.''' והמים שמנהגם להיותם נוזלים ויורדים. שבו כמו נד. כמו {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ג#טז|יהושע ג טז]]}} קמו נד אחד. כמו חומה: | ||
'''קפאו תהומות.''' נקרשו. כמו וקפאון: | '''קפאו תהומות.''' נקרשו. כמו {{ממ|[[תנ"ך/זכריה/יד#ו|זכריה יד ו]]}} וקפאון: | ||
'''בלב ים.''' באמצע הגוף כנגד רוחב הגוף: | '''בלב ים.''' באמצע הגוף כנגד רוחב הגוף: | ||
==ט== | ==ט== | ||
'''אמר אויב.''' הוא פרעה. ומלת '''תמלאמו'''. קשה{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#ט|אבי עזר]].}}. ורבי מרינוס אומר תהיה מלאה נפשי מהם לקחת כל ממונם. כדרך בני יצאוני. והטעם דבק עם אחלק שלל. ואחרים אומרים מגזרת אשר מלאו לבו. ואחר כן אורישם: | '''אמר אויב.''' הוא פרעה. ומלת '''תמלאמו'''. קשה{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#ט|אבי עזר]].}}. ורבי מרינוס אומר תהיה מלאה נפשי מהם לקחת כל ממונם. כדרך {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/י#כ|ירמיה י כ]]}} בני יצאוני. והטעם דבק עם אחלק שלל. ואחרים אומרים מגזרת {{ממ|[[תנ"ך/אסתר/ז#ה|אסתר ז ה]]}} אשר מלאו לבו. ואחר כן אורישם: | ||
'''תורישמו ידי.''' תשמידם. וכן ואם לא תורישו: | '''תורישמו ידי.''' תשמידם. וכן {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לג#נה|במדבר לג נה]]}} ואם לא תורישו: | ||
==י== | ==י== | ||
'''נשפת ברוחך.''' מגזרת נשף. כי בנשף הבאת רוח שהטביע אותם: | '''נשפת ברוחך.''' מגזרת נשף. כי בנשף הבאת רוח שהטביע אותם: | ||
'''צללו.''' מגזרת מצולות{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#י|אבי עזר]].}}. כמו לקול צללו שפתי. ובמים אדירים דבק עם צללו. כאלו אמר צללו במים אדירים כעופרת. ועופרת מגזרת עפר. כי הששה מיני מתכות אם יושמו תחת הארץ יחסר כל אחד מהם דבר ידוע בשנים ידועות. ולעולם העופרת תוסיף: | '''צללו.''' מגזרת מצולות{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#י|אבי עזר]].}}. כמו {{ממ|[[תנ"ך/חבקוק/ג#טז|חבקוק ג טז]]}} לקול צללו שפתי. ובמים אדירים דבק עם צללו. כאלו אמר צללו במים אדירים כעופרת. ועופרת מגזרת עפר. כי הששה מיני מתכות אם יושמו תחת הארץ יחסר כל אחד מהם דבר ידוע בשנים ידועות. ולעולם העופרת תוסיף: | ||
==יא== | ==יא== | ||
| שורה 68: | שורה 67: | ||
'''נחית בחסדך.''' אמר נחית לשון עבר תחת עתיד כמשפט הנבואות. וטעם בחסדך על עמודי הענן והאש כי הוא המנחה אותם. או זה רמז לאשר נחם עד עתה: | '''נחית בחסדך.''' אמר נחית לשון עבר תחת עתיד כמשפט הנבואות. וטעם בחסדך על עמודי הענן והאש כי הוא המנחה אותם. או זה רמז לאשר נחם עד עתה: | ||
'''נהלת.''' כמו אתנהלה לאטי: | '''נהלת.''' כמו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לג#יד|בראשית לג יד]]}} אתנהלה לאטי: | ||
'''בעזך.''' ולא בעוזם: | '''בעזך.''' ולא בעוזם: | ||
'''אל נוה קדשך.''' הוא הר סיני ששם שכן הכבוד. וכן כתוב ואביא אתכם אלי: | '''אל נוה קדשך.''' הוא הר סיני ששם שכן הכבוד. וכן כתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יט#ד|להלן יט ד]]}} ואביא אתכם אלי: | ||
==יד== | ==יד== | ||
| שורה 82: | שורה 81: | ||
'''אילי.''' ביו"ד כמו כבשים כי השרים כדמותם בצאן. והנה פלשתים ואדום ומואב לא נלחמו עם ישראל במדבר: | '''אילי.''' ביו"ד כמו כבשים כי השרים כדמותם בצאן. והנה פלשתים ואדום ומואב לא נלחמו עם ישראל במדבר: | ||
'''נמוגו כל יושבי כנען.''' בעבור השמועות. כדרך ונשמע וימס לבבנו. גם יושבי כנען ארץ כנען: | '''נמוגו כל יושבי כנען.''' בעבור השמועות. כדרך ונשמע וימס לבבנו {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ב#יא|יהושע ב יא]]}}. גם יושבי כנען ארץ כנען: | ||
==טז== | ==טז== | ||
'''תפול עליהם.'''{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#טז|אבי עזר]].}} שב אל אדום ואל מואב. אע"פ שהזכיר למעלה כנען. וכמוהו בעמוד ענן ידבר אליהם. כאשר פירשתי. וישם דמי מלחמה בשלום שב אל אבנר לבדו. את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו. שב אל אשתו ואמהותיו. וכל זה בעבור עד יעבור עמך ה' שעברו עליהם לפני בואם אל ארץ כנען: | '''תפול עליהם.'''{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#טז|אבי עזר]].}} שב אל אדום ואל מואב. אע"פ שהזכיר למעלה כנען. וכמוהו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/צט#ז|תהילים צט ז]]}} בעמוד ענן ידבר אליהם. כאשר פירשתי. וישם דמי מלחמה בשלום {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ב#ה|מלכים א ב ה]]}} שב אל אבנר לבדו. את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כ#יז|בראשית כ יז]]}}. שב אל אשתו ואמהותיו. וכל זה בעבור עד יעבור עמך ה' שעברו עליהם לפני בואם אל ארץ כנען: | ||
ואמר '''עד יעבור.''' פעמים. כי סבבו את הר שעיר ימים רבים: | ואמר '''עד יעבור.''' פעמים. כי סבבו את הר שעיר ימים רבים: | ||
| שורה 92: | שורה 91: | ||
==יז== | ==יז== | ||
'''תבאמו ותטעמו.'''{{הערה|שם=אעיז|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#יז|אבי עזר]].}} תפלה שיעמדו שם הרבה ולא יגלו. כדרך בהר מרום ישראל אשתלנו: | '''תבאמו ותטעמו.'''{{הערה|שם=אעיז|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#יז|אבי עזר]].}} תפלה שיעמדו שם הרבה ולא יגלו. כדרך {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/יז#כג|יחזקאל יז כג]]}} בהר מרום ישראל אשתלנו: | ||
'''בהר.''' כמו ההר הטוב הזה והלבנון. או רמז להר המוריה על כן כתוב אחריו מכון לשבתך פעלת ה'. וטעם '''פעלת ה'.''' שאתה כוננתו מקדם מכון לך. כי המקום הנזכר הוא כנגד המקום הנכבד מהעליון. כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם וחכמי המזלות יבינו זה. ומלת '''מקדש.''' כמו מקדש{{הערה|שם=אעיז}}. וכמוהו השבת מטהרו. כי הדגש בטי"ת נוסף כדגש קו"ף מקדש. ובעבור שהיה בקו"ף שוא נע נרפה הדל"ת. כי אין מנהג בכל המקרא דגש אחר שוא נע חוץ מגזרת שתים. וכבר הזכרתי דקדוקו: | '''בהר.''' כמו {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ג#כה|דברים ג כה]]}} ההר הטוב הזה והלבנון. או רמז להר המוריה על כן כתוב אחריו מכון לשבתך פעלת ה'. וטעם '''פעלת ה'.''' שאתה כוננתו מקדם מכון לך. כי המקום הנזכר הוא כנגד המקום הנכבד מהעליון. כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם וחכמי המזלות יבינו זה. ומלת '''מקדש.''' כמו מקדש{{הערה|שם=אעיז}}. וכמוהו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/פט#מה|תהילים פט מה]]}} השבת מטהרו. כי הדגש בטי"ת נוסף כדגש קו"ף מקדש. ובעבור שהיה בקו"ף שוא נע נרפה הדל"ת. כי אין מנהג בכל המקרא דגש אחר שוא נע חוץ מגזרת שתים. וכבר הזכרתי דקדוקו: | ||
והנה. '''כוננו ידיך.''' כמו פעלת. כי הטעם כפול: | והנה. '''כוננו ידיך.''' כמו פעלת. כי הטעם כפול: | ||
==יח== | ==יח== | ||
'''ה' ימלוך'''.{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#יח|אבי עזר]].}} כאשר יבנה בית המקדש לשמו אז תראה מלכותו בארץ. וטעם '''עולם ועד.''' על דרך קצרה כי הוא לעולם ועד עולם. ואל תתמה בעבור מלת עד שאינה סמוכה. כי הנה כתוב שוכן עד וקדוש שמו. ומשפט לשון הקדש בהיות התנועה באות הבא אחר וי"ו יפתחוהו. כמו שור וכשב | '''ה' ימלוך'''.{{הערה|עי' [[אבי עזר/{{כאן}}#יח|אבי עזר]].}} כאשר יבנה בית המקדש לשמו אז תראה מלכותו בארץ. וטעם '''עולם ועד.''' על דרך קצרה כי הוא לעולם ועד עולם. ואל תתמה בעבור מלת עד שאינה סמוכה. כי הנה כתוב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נז#טו|ישעיה נז טו]]}} שוכן עד וקדוש שמו. ומשפט לשון הקדש בהיות התנועה באות הבא אחר וי"ו יפתחוהו. כמו {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ז#כג|ויקרא ז כג]]}} שור וכשב וָעֵז. ועבור זה נפתח ועד. והנה אמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כז#לג|בראשית כז לג]]}} ואוכַל מכל. ובסוף הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ג#יג|שם ג יג]]}} הנחש השיאני ואוכֵל. על כן אמרו לעולם ועד: | ||
==יט== | ==יט== | ||
'''כי בא סוס פרעה.''' לפי דעתי כי גם זה הפסוק מהשיר להזכיר הפלא שעשה בתוך פלא כאשר פירשתי. ומלת | '''כי בא סוס פרעה.''' לפי דעתי כי גם זה הפסוק מהשיר להזכיר הפלא שעשה בתוך פלא כאשר פירשתי. ומלת '''עליהם.''' שבה אל סוס פרעה ברכבו ובפרשיו. גם פרעה עמהם. כי כן כתוב אמר אויב שהוא פרעה ואחריו תבלעמו ארץ. וכתוב מפורש {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קלו#טו|תהילים קלו טו]]}} ונער פרעה וחילו בים סוף: | ||
==כב== | |||
'''ויסע.''' לפי דעתי כי עמוד הענן שהיה הולך לפניהם בצאתם ממצרים ועמוד האש ככה לילה ללכת יומם ולילה. ואחר שטבע פרעה וחילו אין להם פחד ולא יסעו בלילה. והנה לא תמצא בפרשת בהעלותך שבלילה נסעו. והנה הסיעם משה על פי השם. ואינם רק ששה מסעות עד הר סיני. והם פחותים מארבעים יום. והאויר טוב לא לח ולא קר. ומי שאין לו אהל יוכל לעמוד באויר ולא יזיקנו. ובבואם אל מדבר סיני עשו כלם סכות כי שם עמדו כמו שנה. ומשה הודיעם כי שם יתעכבו עד שיעשו המשכן. כי בעבור זה הוציאו עצי שטים ממצרים כאשר אפרש. ולהיות זכר לסכות שעשו שם היה חג הסכות. כי הכתוב אמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#מג|ויקרא כג מג]]}} כי בסכות הושבתי את בני ישראל. ואיך ישבו בעננים כי הסכות אינם דומים לעננים. ועוד אפרש למה חג הסכות בחדש השביעי. וכאשר נעשה המשכן ירד השם בעמוד ענן עליו. כי כן כתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/מ#לח|להלן מ לח]]}} ואש תהיה לילה בו. ובנסוע הענן יסעו בני ישראל. ובעבור זה כתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/יד#יד|במדבר יד יד]]}} ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם. והנה שנים עמודים הם שמתחלפין על המשכן. ואם קבלה היא ששבעה ענני כבוד היו. נניח סברתנו ונסמך על הקבלה: | |||
'''אל מדבר שור.''' הוא מדבר איתם בעצמו. אולי שתי ערים היו במדבר שנקראו כן. או יש למדבר שני שמות. והעד שאמר וילכו שלשת ימים במדבר הוא מדבר שור. על כן בהודעה נפתח בי"ת במדבר: | |||
'''ולא מצאו מים. ויבאו מרתה.''' וכתוב {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לג#יא|שם לג יא]]}} ויסעו מים סוף. כמו ויסע משה את ישראל מים סוף. וילכו דרך שלשת ימים במדבר איתם ויחנו במרה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/לג#ח|שם לג ח]]}}: | |||
==כג== | |||
'''על כן קרא שמה.''' הקורא. כמו אשר ילדה אותה ללוי {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כו#נט|שם כו נט]]}}: | |||
==כד== | |||
'''וילונו.''' מבניין נפעל. כמו ויכונו מן נכונו. מהפעלים השניים. או מעלומי העי"ן. ואילו היה מבעלי הנו"ן היה על משקל ויגשו: | |||
==כה== | |||
'''ויצעק.''' זה העץ לא ידענו מה היה. רק דבר פלא היה. ואילו היו המים עומדים היינו אומרים דרך רפואה היה ונכון הוא מה שאז"ל: | |||
'''שם שם לו.''' השם לישראל: | |||
'''חק ומשפט.''' ליסר אותם וללמדם. וטעם '''ושם נסהו.''' על דרך כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יג#ד|דברים יג ד]]}}. וככה ויענך וירעיבך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ח#ג|שם ח ג]]}}. ולמען נסותך להיטיבך באחריתך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ח#טז|שם ח טז]]}}. להיטיב הסובלים שלא הלינו על משה: | |||
==כו== | |||
'''ויאמר אם שמוע תשמע.''' כבר הזכרתי כי כל שמיעה שאחריה למ"ד או בי"ת. אין פי' לשמוע הדבר. רק להבין טעם הענין הנושא הדבר. והנה זו השמיעה שיבין מה מצווה לעשות: | |||
'''והישר בעיניו תעשה.''' אלו מצות עשה: | |||
'''והאזנת למצותיו.''' מצות לא תעשה להתבונן מה הם: | |||
'''ושמרת כל חקיו.''' שלא יעבור עליהם. כמו ולא תלכו בחקות הגוי {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כ#כג|ויקרא כ כג]]}}. וחקת השם שלא יעשו כמעשיהם: | |||
וטעם '''כל המחלה'''. יש לך לזכור כי בעיניך ראית המחלה והנגעים והמכות אשר שמתי במצרים בעבור שמרדו בי. ואם אתה תשמור חקי תמלט מהם שלא אעשה לך כאשר עשיתי להם. ועוד כי אני ה' אהיה רופאך מכל מחלה שגזרתי להיותה על הארץ. אין לך צורך לרופא כאשר רפאתי המים המרים שאין יכולת ברופאים לרפאם. והנה דבר מרה הפך המכה הראשונה. כי מימי היאור היו מתוקים ולא יכלו לשתות מהם. וכאן המים המרים שבו מתוקים. והנה השם עשה הדבר והפכו. על כן יש לך להשמר שלא תמר בו ולאהוב אותו כי הוא ייטיב לך: | |||
==כז== | |||
'''ויבואו.''' אמר הגאון שבעים מיני תמרים היו. ואחרים הוסיפו לכל שבט ושבט. ואחרים אמרו לכל איש ואיש. ואין צורך לדברים האלה כי המעינות שהיו י"ב ושבעים תמרים לא נבראו עתה בשביל ישראל. ואין זה זמן בשול תמרים. ולפי דעתי כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו כ' יום. על כן אמר הכתוב ויחנו שם על המים. על כן אמר בפסוק הבא אחריו כי בחמשה עשר יום לחדש השני נסעו מאילים. והנה בט"ו ימים חנו בד' מקומות. ואלה הם מדבר סיני. ודפקה. ואלוש. ורפידים. כי תחלת החדש השלישי באו מדבר סיני. והזכיר התמרים להודיע כי המים מתוקים הפך מי מרה. כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים: | |||
{{שולי הגליון}} | {{שולי הגליון}} | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
גרסה אחרונה מ־09:10, 31 במאי 2024
א[עריכה]
אז ישיר משה. משפט לשון הקדש לומר לשון עתיד תחת עבר עם מלת אז. אז יבנה שלמה (מלכים א יא ז). אז ידבר יהושע (יהושע י יב). אז יבדיל משה (דברים ד מא). וככה בלשון ישמעאל. משה לבדו חבר השירה ולמדוה ישראל ושורר כל אחד ואומר אשירה לה'. וכמוהו ויצו משה וזקני ישראל (שם כז א). כי המצוה משה לבדו אמרה וזקני ישראל אמרוה לכל:
ויאמרו לאמר. כל אחד ואחד ככה. או בכל דור ודור:
כי גאה גאה. הראה גאותו. כי הסוס שיש לו גאוה וגבורה. והרוכב שהוא גבור. שניהם השליכם בים כמשליך חץ. כי רמה בים כמו נושקי רומי קשת (תהילים עח ט):
ב[עריכה]
עזי. אמר רבינו שלמה ז"ל. כי יש הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין עזי בקבוץ. על כן אמר כי יו"ד עזי וזמרת י' נוסף. ולא הראה לנו אחר כמוהו. ואמר כי וזמרת יה סמוך כאילו כתוב עז וזמרת יה היה לי לישועה. כי חשב כי כמוהו הוא[1] ביום השלישי וישא אברהם את עיניו (בראשית כב ד). ומי שיבין בלשון ישמעאל ידע ההפרש שיש ביניהם. כי לאמר עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה איננו משפט לשון הקדש ולא לשון ישמעאל ואין הפרש בין עזי בקמץ חטף ובין היותו בקבוץ. כי אמר הטריפני לחם חֻקִּי (משלי ל ח). נאמר ממנו כי חָקְךָ וחק בניך (ויקרא י יג). והנה בשירה הזאת נהלת בעזך בקמץ חטף. וכמוהו ה' בְּעָזְּךָ ישמח מלך (תהילים כא ב). והנה היו"ד סימן המדבר. א"ר משה הכהן בעבור רי"ש וזמרת קמוץ. כי הוא וזמרתי יה. ואם אתן שנת לעיני (שם קלב ד) קמוץ[2]. כמו שנתי. והנה נַחֲלָת שפרה עלי (שם טז ו) קמוץ. כמו נחלתי. ה' מְנָת חלקי וכוסי (שם טז ה) קמוץ. כמו מנתי. והנה מה יעשה במלת וּמְנָת המלך (דברי הימים ב לא ג) שהוא קמוץ והוא סמוך. וככה יָם המלח (במדבר לד ג). יָם כנרת (שם לד יא). ומי השיב לומר אלה זרות הן. נאמר לו שים עמהם עזי וזמרת יה. ולפי דעתי שמלת עזי מושכת עצמה ואחרת עמה כמשפט לשון הקדש כאילו כתוב עזי וזמרת עזי יה. והטעם בעבור שהזכיר למעלה סוס ורוכבו רמה בים הודה כי לא היה זה בגאותו ועזו רק עזי ותפארת. עזי הוא השם לבדו שהוא יה. וזהו אחד משלשה שמות העצם אשר פירשתי. ושלשתם מגזרה אחת. ובעבור כי מלת אהיה ידועה בלשון. הוצרך להחליף היו"ד בוי"ו בשם הנכבד. ומלת יה ידועה ובעבור אות הגרון נפתח היו"ד והיו"ד הנעלם הסירוהו. כי יש לו סוד אחר מדרך המספר. ומצאנו השם מחובר עם השם הנכבד. והוא כמו כי עזי וזמרת יה ה' (ישעיה יב ב). וכבר פירשתי כי השם פעם הוא שם העצם ופעם הוא שם תואר:
זה אלי. תקיפי:
ואנוהו. אושיבהו בנוה. וזה ישרת בעבור אחר זה אלהי אבי. והטעם אלהי אברהם יצחק ויעקב:
וארוממנהו. שאספר גבורתו:
ג[עריכה]
ה' איש מלחמה. שהוא מעמיד אוהביו הדבקים בו. והוא איש מלחמה לאויביהם. ופי' איש כעצם הדבר. והנה בכוכבים איש לא נעדר (שם מ כו). ובחיות איש אל עבר פניו ילכו (יחזקאל א ט). ובמלאכים והאיש גבריאל (דניאל ט כא). והנה איש מלחמה כמו בעל מלחמה. כמו איש אמונים (משלי כ ו). איש שבו אמונים:
ה' שמו. עתה יודע שמו. כמו הקורא למי הים ה' שמו (עמוס ה ח). לבדו העושה ככה:
ד[עריכה]
מרכבות פרעה. שהיו כבדות ועמהם חילו. כאילו ירה אותם כמו חץ שהוא קל. ובעבור שהזכיר חילו הזכיר שלישיו שהיו על כלו. ואמר יפת כי ים סוף. כמו קנה וסוף קמלו (ישעיה יט ו). ותשם בסוף (לעיל ב ג). כי ים סוף קנה וסוף סביביו. ולא סביבות שאר הימים. ור' ישועה אמר שם עיר. כמו ים כנרת:
ה[עריכה]
תהומות. תהומות הארץ. כמו תבלעמו ארץ. ושורק יכסיומו תחת חולם. כמו (רות ב ח) לא תַעֲבוּרִי מזה:
במצולת. המים העמוקים. וכן (יונה ב ד) ותשליכני מצולה בעמקי הגלים:
ו[עריכה]
נאדרי. היו"ד נוסף[3] כיו"ד אכזרי. ואמר פעמים ימינך ה'. כטעם כי הנה אויביך ה' (תהילים צב י). נשאו נהרות (שם צג ג). והטעם כי פעם אחרי פעם. פעמים אין להם מספר תעשה ככה שתרעץ ימינך האויב: והנה נאדרי בכח. הוא השם הנכבד. וי"א שהוא שב אל הימין:
ז[עריכה]
וברוב גאונך. שהוא למעלה על כל גאה. תוכל להרוס כל הקמים. ואין לך צורך לכלי ברזל להרסם רק חרונך לבדו תשלח ויאכלמו כקש לפני אש. כי החרון חום דומה לאש:
ח[עריכה]
וברוח אפיך. כמו (איוב ד ט) מרוח אפו יכלו. תגער במים ויקרשו:
נערמו מים. כמו (שיר השירים ז ג) ערמת חטים:
כמו נד נוזלים. והמים שמנהגם להיותם נוזלים ויורדים. שבו כמו נד. כמו (יהושע ג טז) קמו נד אחד. כמו חומה:
קפאו תהומות. נקרשו. כמו (זכריה יד ו) וקפאון:
בלב ים. באמצע הגוף כנגד רוחב הגוף:
ט[עריכה]
אמר אויב. הוא פרעה. ומלת תמלאמו. קשה[4]. ורבי מרינוס אומר תהיה מלאה נפשי מהם לקחת כל ממונם. כדרך (ירמיה י כ) בני יצאוני. והטעם דבק עם אחלק שלל. ואחרים אומרים מגזרת (אסתר ז ה) אשר מלאו לבו. ואחר כן אורישם:
תורישמו ידי. תשמידם. וכן (במדבר לג נה) ואם לא תורישו:
י[עריכה]
נשפת ברוחך. מגזרת נשף. כי בנשף הבאת רוח שהטביע אותם:
צללו. מגזרת מצולות[5]. כמו (חבקוק ג טז) לקול צללו שפתי. ובמים אדירים דבק עם צללו. כאלו אמר צללו במים אדירים כעופרת. ועופרת מגזרת עפר. כי הששה מיני מתכות אם יושמו תחת הארץ יחסר כל אחד מהם דבר ידוע בשנים ידועות. ולעולם העופרת תוסיף:
יא[עריכה]
באלים ה'. הם מלאכי מעלה הקדושים. ובני אלים הם הכוכבים. ועוד אפרש זה בפרשת כי תשא:
נאדר בקדש. הוא כסא הכבוד: וטעם נורא תהלות כי כל המהללים יראים הם להלל שמו כי מי ישמיע כל תהלתו והם חייבים להלל שמו. כי הוא לבדו עושה פלא:
יב[עריכה]
נטית ימינך. מהו הפלא כי שמך עליון בעליונים ומשם נטית ימינך ובלעה הארץ שהיא למטה מכל השפלים את האויב. והנה בדרך משל כי ברגע אחד הגיעה ימינך שהיא למעלה משמי השמים אל תחת הים. וטעם ימינך כחך:
יג[עריכה]
נחית בחסדך. אמר נחית לשון עבר תחת עתיד כמשפט הנבואות. וטעם בחסדך על עמודי הענן והאש כי הוא המנחה אותם. או זה רמז לאשר נחם עד עתה:
נהלת. כמו (בראשית לג יד) אתנהלה לאטי:
בעזך. ולא בעוזם:
אל נוה קדשך. הוא הר סיני ששם שכן הכבוד. וכן כתוב (להלן יט ד) ואביא אתכם אלי:
יד[עריכה]
שמעו עמים. שהם סביבותיהם. גם יעברו עליהם:
חיל אחז יושבי פלשת. יושבי ארץ[6] פלשת. כי יושבי לאות על זה:
טו[עריכה]
אילי. ביו"ד כמו כבשים כי השרים כדמותם בצאן. והנה פלשתים ואדום ומואב לא נלחמו עם ישראל במדבר:
נמוגו כל יושבי כנען. בעבור השמועות. כדרך ונשמע וימס לבבנו (יהושע ב יא). גם יושבי כנען ארץ כנען:
טז[עריכה]
תפול עליהם.[7] שב אל אדום ואל מואב. אע"פ שהזכיר למעלה כנען. וכמוהו (תהילים צט ז) בעמוד ענן ידבר אליהם. כאשר פירשתי. וישם דמי מלחמה בשלום (מלכים א ב ה) שב אל אבנר לבדו. את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו וילדו (בראשית כ יז). שב אל אשתו ואמהותיו. וכל זה בעבור עד יעבור עמך ה' שעברו עליהם לפני בואם אל ארץ כנען:
ואמר עד יעבור. פעמים. כי סבבו את הר שעיר ימים רבים:
וטעם קנית. שהיו עבדים למצרים. ואתה קנית אותם להיותם לך לעבדים:
יז[עריכה]
תבאמו ותטעמו.[8] תפלה שיעמדו שם הרבה ולא יגלו. כדרך (יחזקאל יז כג) בהר מרום ישראל אשתלנו:
בהר. כמו (דברים ג כה) ההר הטוב הזה והלבנון. או רמז להר המוריה על כן כתוב אחריו מכון לשבתך פעלת ה'. וטעם פעלת ה'. שאתה כוננתו מקדם מכון לך. כי המקום הנזכר הוא כנגד המקום הנכבד מהעליון. כי מקומות הארץ משתנים כנגד הכוכב העומד על ראשם וחכמי המזלות יבינו זה. ומלת מקדש. כמו מקדש[8]. וכמוהו (תהילים פט מה) השבת מטהרו. כי הדגש בטי"ת נוסף כדגש קו"ף מקדש. ובעבור שהיה בקו"ף שוא נע נרפה הדל"ת. כי אין מנהג בכל המקרא דגש אחר שוא נע חוץ מגזרת שתים. וכבר הזכרתי דקדוקו:
והנה. כוננו ידיך. כמו פעלת. כי הטעם כפול:
יח[עריכה]
ה' ימלוך.[9] כאשר יבנה בית המקדש לשמו אז תראה מלכותו בארץ. וטעם עולם ועד. על דרך קצרה כי הוא לעולם ועד עולם. ואל תתמה בעבור מלת עד שאינה סמוכה. כי הנה כתוב (ישעיה נז טו) שוכן עד וקדוש שמו. ומשפט לשון הקדש בהיות התנועה באות הבא אחר וי"ו יפתחוהו. כמו (ויקרא ז כג) שור וכשב וָעֵז. ועבור זה נפתח ועד. והנה אמר (בראשית כז לג) ואוכַל מכל. ובסוף הפסוק (שם ג יג) הנחש השיאני ואוכֵל. על כן אמרו לעולם ועד:
יט[עריכה]
כי בא סוס פרעה. לפי דעתי כי גם זה הפסוק מהשיר להזכיר הפלא שעשה בתוך פלא כאשר פירשתי. ומלת עליהם. שבה אל סוס פרעה ברכבו ובפרשיו. גם פרעה עמהם. כי כן כתוב אמר אויב שהוא פרעה ואחריו תבלעמו ארץ. וכתוב מפורש (תהילים קלו טו) ונער פרעה וחילו בים סוף:
כב[עריכה]
ויסע. לפי דעתי כי עמוד הענן שהיה הולך לפניהם בצאתם ממצרים ועמוד האש ככה לילה ללכת יומם ולילה. ואחר שטבע פרעה וחילו אין להם פחד ולא יסעו בלילה. והנה לא תמצא בפרשת בהעלותך שבלילה נסעו. והנה הסיעם משה על פי השם. ואינם רק ששה מסעות עד הר סיני. והם פחותים מארבעים יום. והאויר טוב לא לח ולא קר. ומי שאין לו אהל יוכל לעמוד באויר ולא יזיקנו. ובבואם אל מדבר סיני עשו כלם סכות כי שם עמדו כמו שנה. ומשה הודיעם כי שם יתעכבו עד שיעשו המשכן. כי בעבור זה הוציאו עצי שטים ממצרים כאשר אפרש. ולהיות זכר לסכות שעשו שם היה חג הסכות. כי הכתוב אמר (ויקרא כג מג) כי בסכות הושבתי את בני ישראל. ואיך ישבו בעננים כי הסכות אינם דומים לעננים. ועוד אפרש למה חג הסכות בחדש השביעי. וכאשר נעשה המשכן ירד השם בעמוד ענן עליו. כי כן כתוב (להלן מ לח) ואש תהיה לילה בו. ובנסוע הענן יסעו בני ישראל. ובעבור זה כתוב (במדבר יד יד) ובעמוד ענן אתה הולך לפניהם יומם. והנה שנים עמודים הם שמתחלפין על המשכן. ואם קבלה היא ששבעה ענני כבוד היו. נניח סברתנו ונסמך על הקבלה:
אל מדבר שור. הוא מדבר איתם בעצמו. אולי שתי ערים היו במדבר שנקראו כן. או יש למדבר שני שמות. והעד שאמר וילכו שלשת ימים במדבר הוא מדבר שור. על כן בהודעה נפתח בי"ת במדבר:
ולא מצאו מים. ויבאו מרתה. וכתוב (שם לג יא) ויסעו מים סוף. כמו ויסע משה את ישראל מים סוף. וילכו דרך שלשת ימים במדבר איתם ויחנו במרה (שם לג ח):
כג[עריכה]
על כן קרא שמה. הקורא. כמו אשר ילדה אותה ללוי (שם כו נט):
כד[עריכה]
וילונו. מבניין נפעל. כמו ויכונו מן נכונו. מהפעלים השניים. או מעלומי העי"ן. ואילו היה מבעלי הנו"ן היה על משקל ויגשו:
כה[עריכה]
ויצעק. זה העץ לא ידענו מה היה. רק דבר פלא היה. ואילו היו המים עומדים היינו אומרים דרך רפואה היה ונכון הוא מה שאז"ל:
שם שם לו. השם לישראל:
חק ומשפט. ליסר אותם וללמדם. וטעם ושם נסהו. על דרך כי מנסה ה' אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים (דברים יג ד). וככה ויענך וירעיבך (שם ח ג). ולמען נסותך להיטיבך באחריתך (שם ח טז). להיטיב הסובלים שלא הלינו על משה:
כו[עריכה]
ויאמר אם שמוע תשמע. כבר הזכרתי כי כל שמיעה שאחריה למ"ד או בי"ת. אין פי' לשמוע הדבר. רק להבין טעם הענין הנושא הדבר. והנה זו השמיעה שיבין מה מצווה לעשות:
והישר בעיניו תעשה. אלו מצות עשה:
והאזנת למצותיו. מצות לא תעשה להתבונן מה הם:
ושמרת כל חקיו. שלא יעבור עליהם. כמו ולא תלכו בחקות הגוי (ויקרא כ כג). וחקת השם שלא יעשו כמעשיהם: וטעם כל המחלה. יש לך לזכור כי בעיניך ראית המחלה והנגעים והמכות אשר שמתי במצרים בעבור שמרדו בי. ואם אתה תשמור חקי תמלט מהם שלא אעשה לך כאשר עשיתי להם. ועוד כי אני ה' אהיה רופאך מכל מחלה שגזרתי להיותה על הארץ. אין לך צורך לרופא כאשר רפאתי המים המרים שאין יכולת ברופאים לרפאם. והנה דבר מרה הפך המכה הראשונה. כי מימי היאור היו מתוקים ולא יכלו לשתות מהם. וכאן המים המרים שבו מתוקים. והנה השם עשה הדבר והפכו. על כן יש לך להשמר שלא תמר בו ולאהוב אותו כי הוא ייטיב לך:
כז[עריכה]
ויבואו. אמר הגאון שבעים מיני תמרים היו. ואחרים הוסיפו לכל שבט ושבט. ואחרים אמרו לכל איש ואיש. ואין צורך לדברים האלה כי המעינות שהיו י"ב ושבעים תמרים לא נבראו עתה בשביל ישראל. ואין זה זמן בשול תמרים. ולפי דעתי כי ישראל לא ישבו במרה רק יום אחד. והתעכבו באילים כמו כ' יום. על כן אמר הכתוב ויחנו שם על המים. על כן אמר בפסוק הבא אחריו כי בחמשה עשר יום לחדש השני נסעו מאילים. והנה בט"ו ימים חנו בד' מקומות. ואלה הם מדבר סיני. ודפקה. ואלוש. ורפידים. כי תחלת החדש השלישי באו מדבר סיני. והזכיר התמרים להודיע כי המים מתוקים הפך מי מרה. כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים: