רש"י/שמות/כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ שמות כד

א

ואל משה אמר. פרשה זו נאמרה קדם עשרת הדברות, בד' בסיון נאֱמרה לו עלה (שבת פ"ח):

ב

ונגש משה לבדו. אל הערפל:

ג

ויבא משה ויספר לעם. בו ביום:

את כל דברי ה'. מצות פרישה והגבלה:

ואת כל המשפטים. שבע מצוות שנצטוו בני נח, ושבת וכבוד אב ואם ופרה אדמה ודינין שנתנו להם במרה (סנהדרין נ"ו):

ד

ויכתב משה. מבראשית ועד מתן תורה, וכתב מצוות שנצטוו במרה:

וישכם בבקר. בחמשה בסיון:

ה

את נערי. הבכורות:

ו

ויקח משה את חצי הדם. מי חלקו, מלאך בא וחלקו (ויקרא רבה ו'):

באגנת. שתי אגנות, אחד לחצי דם עולה ואחד לחצי דם שלמים להזות אותם על העם. ומכאן למדו רבותינו שנכנסו אבותינו לברית במילה וטבילה והזאת דמים, שאין הזאה בלא טבילה (כריתות ט'):

ז

ספר הברית. מבראשית ועד מתן תורה ומצוות שנצטוו במרה:

ח

ויזרק. ענין הזאה, ותרגומו וזרק על מדבחא לכפרא על עמא:

י

ויראו את אלהי ישראל. נסתכלו והציצו ונתחיבו מיתה, אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנכת המשכן, ולזקנים עד ויהי העם כמתאוננים, ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה (במדבר י"א), בקצינים שבמחנה (תנחומא):

כמעשה לבנת הספיר. היא היתה לפניו בשעת השעבוד, לזכר צרתן של ישראל שהיו משעבדים במעשה לבנים (ויקרא רבה):

וכעצם השמים לטהר. משנגאלו היה אור וחדוה לפניו:

וכעצם. כתרגומו, לשון מראה:

לטהר. לשון ברור וצלול:

יא

ואל אצילי. הם נדב ואביהוא והזקנים:

לא שלח ידו. מכלל שהיו ראויים להשתלח בהם יד (תנחומא, ויקרא רבה כ'):

ויחזו את האלהים. היו מסתכלין בו בלב גס מתוך אכילה ושתיה, כך מדרש תנחומא, ואנקלוס לא תרגם כן.

אצילי. לשון גדולים, כמו ומאציליה קראתיך (ישעיהו מ"א), ויאצל מן הרוח (במדבר י"א), שש אמות אצילה (יחזקאל מ"א):

יב

ויאמר ה' אל משה. לאחר מתן תורה:

עלה אלי ההרה והיה שם. ארבעים יום:

את לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם. כל שש מאות ושלש עשרה מצוות בכלל עשרת הדברות הן, ורבנו סעדיה פרש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור מצוות התלויות בו:

יג

ויקם משה ויהושע משרתו. לא ידעתי מה טיבו של יהושע כאן, ואומר אני, שהיה התלמיד מלוה לרב עד מקום הגבלת תחומי ההר שאינו רשאי לילך משם והלאה, ומשם ויעל משה לבדו אל הר האֱלהים, ויהושע נטה שם אהלו ונתעכב שם כל ארבעים יום, שכן מצינו כשירד משה וישמע יהושע את קול העם ברעה (שמות ל"ב:י"ז), למדנו שלא היה יהושע עמהם:

יד

ואל הזקנים אמר. בצאתו מן המחנה:

שבו לנו בזה. והתעכבו כאן עם שאר העם במחנה, להיות נכונים לשפט לכל איש ריבו:

חור. בנה של מרים היה ואביו כלב בן יפנה, שנאֱמר ויקח לו כלב את אפרת ותלד לו את חור (דהי"א ב'), אפרת זו מרים כדאיתא בסוטה:

מי בעל דברים. מי שיש לו דין:

טז

ויכסהו הענן. רבותינו חולקים בדבר, יש מהם או' אלו ששה ימים שמר"ח (עד עצרת יום מתן תורה):

ויכסהו הענן. להר:

ויקרא אל משה ביום השביעי לומר עשרת הדברות, ומשה וכל בני ישראל עומדים, אלא שחלק הכתוב כבוד למשה. וי"א ויכסהו הענן למשה ששת ימים לאחר עשרת הדברות, והם היו בתחלת ארבעים יום שעלה משה לקבל לוחות, ולמדך שכל הנכנס למחנה שכינה טעון פרישה ששה ימים (יומא ג'):

יח

בתוך הענן. ענן זה כמין עשן הוא, ועשה לו הקב"ה למשה שביל בתוכו (שם ד'):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.