רלב"ג - ביאור המילות/שמות/כד

רלב"ג - ביאור המילות ‏ שמות כד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

הנה אחר שהודיע השם יתע' למשה אלו המשפטים והמצות והחקים והיה זה ביום שמוע ישראל ישרת הדברים אחר שעמדו העם מרחוק אמר אליו השם יתע' עלה אל יי' אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים זקני ישראל כל אחד לפי מדגתו אחר שהגיד לעם כל הדברים ואת כל המשפטים:

והשתחויתם. לשם יתע' מרחוק אך משה לבדו יהיה נגש אל יי' והם לא יגשו ואחד מן העם לא יעלה עמו בהר סיני כי משה לבדו יעלה שם לזולתו עמו ויבא משה מן ההר אל העם ויספר לעם את כל דברי יי' אשר קדם זכרם ואת כל המשפטי' ויען כל העם קול אחד ויאמרו כל הדברים אשר דבר יי' לך נעשה כי כבר קבלו עליהם זה במה שאמרו דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלהי' פן נמות:

ג

את כל דברי יי'. אשר קבלו עליהם ישר'ובבקר בהשכמה השתדל להכניס ישראל בברית עם ה' ית' ולזה בנה מזבח שם תחת ההר והקים שם י"ב מצבות לי"ב שבטי ישראל:

ד

ויכתב משה. בספר:

ה

ושלח משה נערי בני ישראל ויעלו עולות במזבח ויזבחו זבחים שלמים ליי' פרי'. אחשוב כי העולות והשלמים הכל הים פרים וכבשים בעבור שהיו לכלל ישראל כי בדברים הכוללים לישראל כלו יביאו פר כי הוא הגדול שבמינים אשר יקריבו ממנו קרבן ליי' כמו שמצאנו בפר העלם של צבור והם עשו זה בשליחותו של משה כי לא היו שם כהנים עדין:

ו

והנה משה קבל חצי הדם וישם באגנות וחצי הדם העולה והשלמים זרק על המזבח לשם יתעלה.

ז

ולקחו ספר ברית אשר כתב בו את כל דברי יי' ויקרא באזני העם בעת רצותו לכרו' ברית עמהם לראות אם הם עתה נסכמי' בהסכמה שהסכימו לשמוע קול דברי יי' ויאמר כל אשר דבר יי' לך נעשה ונקבל היו מצות שיש בהם מעשה או מצות שאין בהם מעשה כמו מצות לא תעשה וקצת מצות עשה שאין בה מעשה:

ח

ואז לקח משה חצי הדם ששם באגנות וזרק על העם ר"ל שזרקו על קצתם לא על כל אחד מהם כי כמו שבזריקה אשר תהיה על איש אחד מצאנו שלא תצטרך להיו' על כל חלקיו אבל יספיק שתהיה על קצת חלקיו כן הענין בזריקה אשר תהיה על העם כלו ואולי זרק על מקום קבוץ העם והגיע הדם על קצם או זרק אותו על ראשי העם והביאור הראשון נראה לנו יותר ואולם לזרוק על כל אחד ואחד מהעם איננו נכון כי יקשה זה למשה לרבוי' ובזה נשלמה כריתת הברית כי דרך כורתי הברית לחלוק דבר אחד לב' חלקים נאמרו והמה כרתו אותו לשנים ויעברו בין בתריו והנה למדנו מזה שכבר טבלו קוד' זה כי לא מצאנו הזאה בזולת טבילה וזה יתבאר ממה שזכה התורה במצורע וטמא מת ועוד כבר נזכר בזה הענין כבוס בגדים קודם מעמד הר סיני ואין כבוס בגדים בזולת טבילה ומזה המקום למדו רז"ל שהגר כשיתגייר נכנס בברית בג' דברים במילה וטבילה והרצאת קרבן ואולם הטבילה והרצאת הקרבן התבאר ענינם מזה המקום ואמנם המילה לפי שקצת המצות התוריות לא יתכן שנחזיק בהם בזולת המילה כמו מצות קרבן הפסח ומה שידמה להם והנה נמולו ישראל בעת הצטוותם על אכילת הפסח ויצוו שכל ערל לא יאכל בו ולה נכנסו ישראל לברית באלו השלשה דברים:

ט

ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל. אל קצת ההר להשתחוות שם מרחוק כמו שצוו באופן שלא יתקרבו אל ראש ההר אשר שם הכבוד כי שם היה נגש משה לבדו.

י

והתבוננו בענין מציאות השם יתע' והשיגוהו וראו שהוא אדון כל העולם לא אדון המציאות השפל לבדו כמו שיחשבו האומרים כי האלוה המנהיג הדברים ההווים הנפסדים הוא זולת האלוה המנהיג הדברים הנצחיים כמו הגרמים השמימיים והנה ראוהו שתחת רגליו הוא כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר והוא הגרם השמימיי ולה הוא אדון השמים עם היותו אדון כל הארץ:

יא

ואל אלו הזקנים שהיו אצילי בני ישראל לא שלח ידו השם יתע' להזיק להם מפני עלות השגתם בזה המושג היק שהיה מפורסם אז כי המשיג אותו ימות כמו שאמר מנוח מות נמות כי אלהים ראינו ואמ' יעקב כי ראיתי אלהים פנים אל פנים ותנצל נפשי ואמרה התורה השמע עם קול אלהים מדבר מתוך האש כמונו ויחי אבל התענגו תענוג נפלא במה שהשיגו כאלו היו אוכלים ושותים זהו הביאור הנאות בזה לפי דעתינו וכן הסכימו קצת רבותינו ז"ל כי זאת ההשגה היתה נאותה וצודקת וקצתם גנוה והנה הרב רבינו משה עליו השלום נמשך לסברתם והנה ראית המגנים זאת ההשגה ממה שאמר ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו מכאן שהיו ראוים לשליחות יד והנה הפירוש בזה לפי זה הדעת השני לפי מה שאחשוב הוא שהם טעו וחשבו שיהיה השם יתעלה אחד ממניעי הגרמים השמימיים ולזה אמר ראו שתחת רגליו כמעשה לבנת הספיר כי הגרם השמימיי הוא בזה התואר וכבר מה שיש בזה מהנטייה מהאמת בחמישי מספר מלחמות השם וכבר טעו בזה גדולי הפילוסופים כמו שביארנו שם. ואל אצילי בני ישראל לא שלח השם יתע' ידו להזיק אותם על טעות' ויחזו את האלהים בעת שהיו אוכלים ולא היו מתבודדים התבודדו' שלם מהשגת האמת בזה וכאלו זה סבה אל טעותם:

יב

ויאמר יי' אל משה עלה אלי ההרה והיה שם. ואחר אתנה לך את לחות האבן אשר יהיו בהם עשרת הדברים כתובים מכתב אלהים על דרך המופת. והתור' אתן לך והם ספורי התורה אשר יקובל בהם תועלת במדות ובדעות ואתם לך שם כלל המצות אשר הסכמתי לכתוב להורותם הדרך הישרה אשר בה תגיע להם ההצלחה:

יג

ויקם משה ויהושע. בן נון משרתו מבין הזקנים ויעל משה אל הר האלהים והוא הר סיני:

יד

ואל הזקנים אמר שבו לנו בזה עד אשר נשוב אליכם. להשתדל בהנהגת העם לשפוט ביניהם כראוי והנה אהרן וחור עמהם להודיע אתכם הדברים הקשים מי בעל דברים יגש אליהם לברר דינו והנה חור היה בן מרים אחותו של משה לפי הקבלה ומזה המקום ואילך לא נזכר בתורה וקבלו רבותינו שנהרג במעשה העגל על שהיה מוכיח ישראל:

טו

ויעל משה אל ההר ויכס הענן את ההר. להראות לישראל כי השם היה מדבר עמו:

טז

וישכון כבוד יי' על הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים. ובסוף הששת ימים קרא השם יתע' למשה ביום השביעי מתוך הענן:

יז

ומראה כבוד יי'. לעיני בני ישראל כאש אוכלת בראש ההר:

יח

ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר ויהי משה בהר מ' יום ומ' לילה. לחם לא אכל ומים לא שתה כמו שנזכר אחר זה אבל נתענג בהשגתו בהנתן לו התורה ונהנה מזיו שכינה ולא נצטרך למזון וזה כלו נוהג מנהג שאר המופתים אשר נעשו על ידי משה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.