שיח השדה/שבת/ב/א
תד"ה יציאות. דדבר ההוה כו'. בריש ב"ק כו' וצ"ל דמ"מ לא הוי הזיקו יותר מצוי לענין דליהוי חומרא דלא נילף זה מזה כדמוכח בריש ב"ק, אבל צ"ע דלרב דתני שור וכל מילי דשור מצוי שן יותר מבור ולשמואל דמבעה לשינו מצוי בור יותר משן:
תד"ה פשט. דהוצאה מלאכה גרועה היא כו'. ותדע מדאיצטריך תרי קראי בהוצאה כו'. והק' המהרש"א ל"ל להתוס' להוכיח דמלאכה גרועה היא מדאיצטריך תרי קראי הו"מ להוכיח מדאיצטריך כלל קרא להוצאה אע"ג דהוי במשכן כדאמרי' בפ' במה טומנין ובכל אבות לא בעינן קרא רק דהוי במשכן וכן הוכיחו התוס' באמת בפ' שבועות שתים.
ונ' דדעת התוס' כאן דמהא דבעי קרא אין ראי' דהו"א דהוצאה לאו מלאכה דלמה הוצאה מרה"ר לרה"י טפי מלאכה מהוצאה מרה"י לרה"י אבל אחר דאשמעי' קרא דמלאכה היא מנ"ל דמלאכה גרועה היא ולכך הוצרכו התוס' מדאצטריך תרי קראי חד לעני וחד לעשיר אלמא דגם בתר דידעי' דמלאכה היא איצטריך קרא לכל פרט אלמא דגרועה היא ותוס' בשבועות הוכיחו לעיקר מילתא מ"ט גרועה היא משום שלא הייתי מחלק בין מוציא מרה"י לרה"ר ובין מרה"י לרה"י ואיצטריך קרא ולכן היא מלאכה גרועה: