גליוני הש"ס/שבת/ב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גליוני הש"ס TriangleArrow-Left.png שבת TriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png א

עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רמב"ן
רשב"א
ר"ן
מהרש"ל
גור אריה
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
חתם סופר
קרן אורה
רש"ש
שפת אמת
מנחם משיב נפש
גליוני הש"ס
אילת השחר
שיח השדה

מראי מקומות
מפתח
חומר עזר
שינון הדף בר"ת


מסכת שבת
דף ב' ע"א

העני עומד כו'. נ"ב עיין רע"ב ותוי"ט דנקט עני לרבותא דלא תימא כיון דנתכוון למצות צדקה ליפטר מטעם טעה בדבר מצוה. ועיין ספר חידושי גור אריה למהר"ל מפראג ז"ל שכתב ג"כ כן והוסיף דהטעם דחייב באמת משום דטעה בדבר מצוה פטור רק במצוה מוחלטת, מה שאין כן כאן שביד העני למחול עש"ה וצע"ק מפסחים ע"ב ב' אשתו נדה כו' אע"ג דבידה ג"כ למחול וכמבואר בפרק אף־על־פי דמהני מחילתה על העונה. וע"ע כזה בספר גור אריה הנ"ל לקמן ע"ה א' הצד חלזון והפוצעו אינו חייב אלא אחת ע"ש שכתב דלהכי לא תני הפוצע פטור משום דאז הוה־אמינא דפציעה הוי מלאכה והפטור רק משום טעה בדבר מצוה להיות לו תכלת לציצית ובגדי כהונה ומש"ה תני אינו חייב אלא אחת דהשתא מדמחייבינן ליה אצידה ע"כ דפטור הפציעה משום דלא חשובה מלאכה עש"ה. וע"ע תוספתא ביצה פ"ד האורג שני חוטין בין בבגדי קודש בין בבגדי הדיוט והכותב שתי אותיות בין בכתבי קודש בין בכתבי הדיוט בשבת חייב חטאת כו' ונ' ג"כ דפריש בין בבגדי קודש כו' משום דהי' ה"א דבבגדי וכתבי קודש יופטר משום טעה בדבר מצוה ואולם שם י"ל דהרבותא דה"א דמשום חשיבות דבגדי וכתבי קודש יוחשב אריגה וכתיבה אפי' בחוט ואות אחד. ומעין זה לקמן צ"ד ב' ומודים חכמים כו' דלבנות מתוך שחורות כיון דקפיד עלייהו וחשיבא ליה נטילתם חשיב גוזז גם באחת. הא דנקט בתוספתא ביצה שם גם בדברי ר"א כן י"ל דאגררא דרישא נקטיה:

תוד"ה פשט. כ' משום דהוצאה מלאכה גרועה היא. נ"ב עיין ספר חידושי גור אריה דמתבארת מדבריו סברא היפוכיית דהוצאה היא מלאכה חמורה טפי משאר מלאכות מפאת היותה מתייחסת לשבת בפרט כיון דאין עירוב והוצאה ליו"ט ולכן בה עיקר שביתת שבת משא"כ שאר מלאכות דנוהגים גם ביו"ט ומש"ה התחיל התנא בהוצאה לפי שבה עיקר שביתת השבת. וכן לקמן ע"ג א' במשנה נקט המוציא מרשות לרשות בסוף המלאכות כאילו אמר דמכל המלאכות שהוזכרו תחלה צריך לשבות ועם כל זה אין זה עיקר השביתה עדיין רק עיקר השביתה היא בהמנעו מהוצאה מרשות לרשות ובזה הוא שנשלם שביתת שבת לגמרי ולכן נשנה באחרונה עכת"ד עש"ה. ויש קצת ראיה לזה דהוצאה היא מלאכה יותר עיקריית מדהיא דייקא היא מהנך דלא מספקן עיין לקמן ה' ב' ונהי דלקמן צ"ו ב' איכא פלוגתא במעביר ותולש ומעמר נמי אי חד מינייהו לא מספקן מ"מ סוף סוף אחרי שיש פלוגתא בזה ולא נתפרש במקושש מה היה הרי אינם מלאכות מבוררות כ"כ איפוא כמו הוצאה ועדיין זה מורה על חומר ההוצאה ודו"ק היטב. ולפי"ז לכאורה למ"ד דמותר להדליק נר של בטילה ביו"ט עיין תוס' ביצה כ"ג א' ד"ה על גבי חרס, אם כן גם הבערה היא מלאכה חשובה טפי משאר מלאכות כיון דאינה נוהגת ביו"ט ואף דיש מ"ד דס"ל להיפוך דהבערה הוא רק בלאו מ"מ למ"ד דלחלק יצתה שפיר י"ל כן דאדרבה היא חמורה טפי משאר ודוגמת זה מבואר גם בגור אריה עה"ת פ' ויקהל (ל"ה ג'):

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף