מנחם משיב נפש/שבת/ב/א
דף ב' ע"א רש"י ד"ה שתים שהן ארבע בפנים וכו' הוצאה והכנסה דבעה"ב [היינו שמוציא מרה"י לר"ה או שמכניס מר"ה לרה"י וכמו כן הוצאה והכנסה לעני העומד בחוץ והא דמחלקן הא בין עני בין עשיר על הוצאה והכנסה חייב עיין תוס' ד"ה פשט] ובפ' הזורק וכו' [עיין מהר"ם:]
בד"ה שהן ארבע וכו' ולקמן מפרש להו ואזיל [ורש"י מפרש לה בדיבור שאח"ז:]
בד"ה שניהם פטורין וכו' הרי שתים [פטורין שהן אסור] מדבריהם וכו' וא"ת שנים [פטורין שהן אסור] הן לכאו"א עקירה לעני ועקירה לבעה"ב הנחה לעני והנחה לבעה"ב [וכן בבבא דסיפא. וא"כ צריך למתני שתים שהן ששה בפנים ושתים שהן ששה בחוץ] לקמן פריך לה ומשני דלא חשיב אלא עקירות וכו' [וא"כ יש בשני בבות אלו שני עקירות של הכנסות לעני חדא דפשט העני את ידו לפנים. דהעני עשה העקירה להכנסה. והב' בבבא דפשט בעה"ב את ידו לחוץ וכו' או שנתן העני לתוכה והכניס בעה"ב. שעשה ג"כ העני עקירה להכנסה. ושני עקירות של הוצאות לבעה"ב. חדא דפשט העני את ידו לפנים וכו' או שנתן בעה"ב לתוכה. והוציא העני. שעשה בעה"ב העקירה להוצאה. והב' דפשט בעה"ב את ידו לחוץ ונטל העני מתוכה שעשה ג"כ בעה"ב עקירה להוצאה. וזהו שכתב התוס' לקמן דף ג' ע"א בד"ה פטורי וכו' דלפי' הקונט' קחשיב לבעה"ב ג' יציאות והכנסה אחת. היינו אלו ב' יציאות דפטור אבל אסור כדאמרן והוצאה אחת דחיובא דעשה גם ההנחה דהיינו פשט ב"ה את ידו לחוץ ונתן לתוך ידו של עני. והכנסה אחת לחיוב דהיינו או שנטל מתוכה והכניס. דעשה עקירה להכנסה ולעני ג' הכנסות והוצאה אחת. היינו אלו ב' הכנסות דפטור אבל אסור כדאמרן. והכנסה אחת דחיובא. דהיינו פשט העני את ידו לפנים ונתן לתוך וכו'. והוצאה אחת לחיוב. דהיינו או שנטל מתוכה והוציא. דעשה עקירה להוצאה כמ"ש המפרשים:]