רש"י/דברים/כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ דברים כב

א

והתעלמת. כובש עין כאלו אינו רואהו:

לא תראה … והתעלמת. לא תראה אותו שתתעלם ממנו, זהו פשוטו. ורבותינו אמרו פעמים שאתה מתעלם וכו' (ספרי. בבא מציעא ל'):

ב

עד דרש אחיך. וכי תעלה על דעתך שיתנהו לו קדם שידרשהו אלא דרשהו שלא יהא רמאי (בבא מציעא כ"ז. עי' ספרי):

והשבתו לו. שתהא בו השבה, שלא יאכל בביתך כדי דמיו ותתבעם ממנו. מכאן אמרו, כל דבר שעושה ואוכל יעשה ויאכל ושאינו עושה ואוכל ימכר (בבא מציעא כ"ח):

ג

לא תוכל להתעלם. לכבש עינך כאלו אינך רואה אותו:

ד

הקם תקים. זו טעינה, להטעין משאוי שנפל מעליו:

עמו. עם בעליו, אבל אם הלך וישב לו ואמר לו הואיל ועליך מצוה אם רצית לטען טען, פטור (שם ל"ב):

ה

לא יהיה כלי גבר על אשה. שתהא דומה לאיש, כדי שתלך בין האנשים, שאין זו אלא לשם נאוף (עי' ספרי):

ולא ילבש גבר שמלת אשה. לילך לישב בין הנשים. ד"א, שלא ישיר שער הערוה ושער של בית השחי (נזיר נ"ט):

כי תועבת. לא אסרה תורה אלא לבוש המביא לידי תועבה (עי' ספרי):

ו

כי יקרא. פרט למזמן (חולין קל"ט):

לא תקח האם. בעודה על בניה:

ז

למען ייטב לך וגו'. אם מצוה קלה שאין בה חסרון כיס אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים, קל וחמר למתן שכרן של מצוות חמורות (שם קמ"ב):

ח

כי תבנה בית חדש. אם קימת מצות שלוח הקן, סופך לבנות בית חדש, ותקים מצות מעקה, שמצוה גוררת מצוה, ותגיע לכרם ושדה ולבגדים נאים, לכך נסמכו פרשיות הללו (תנחומא):

מעקה. גדר סביב לגג, ואנקלוס תרגם תיקא, כגון תיק שמשמר מה שבתוכו:

כי יפל הנפל. ראוי זה לפל, ואע"פ כן לא תתגלגל מיתתו על ידך, שמגלגלין זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חיב (ספרי):

ט

כלאים. חטה ושעורה וחרצן במפלת יד (ברכות כ"ב):

פן תקדש. כתרגומו תסתאב, כל דבר הנתעב על האדם, בין לשבח כגון הקדש, בין לגנאי כגון אסור, נופל בו לשון קדוש, כמו אל תגש בי כי קדשתיך (ישעיהו ס"ה):

(המלאה. זה מלוי ותוספת שהזרע מוסיף):

י

לא תחרש בשור ובחמור. הוא הדין לכל שני מינים שבעולם (בבא קמא נ"ד), הוא הדין להנהיגם יחד קשורים זוגים בהולכת שום משא (כלאים פ"ח מ"ב):

יא

שעטנז. לשון ערוב. ורבותינו פרשו, שוע טווי ונוז (ספרי):

יב

גדלים תעשה לך. אף מן הכלאים, לכך סמכן הכתוב (יבמות ד'):

יג

ובא אליה ושנאה. סופו,

יד

ושם לה עלילת דברים , עברה גוררת עברה, עבר על לא תשנא, סופו לבא לידי לשון הרע (עי' ספרי):

את האשה הזאת. מכאן שאין אומר דבר אלא בפני בעל דין (שם):

טו

אבי הנערה ואמה. מי שגדלו גדולים הרעים יתבזו עליה (עי' שם):

טז

ואמר אבי הנערה. מלמד שאין רשות לאשה לדבר בפני האיש (שם):

יז

ופרשו השמלה. הרי זה משל, מחורין הדברים כשמלה (שם. כתובות שם):

יח

ויסרו אתו. מלקות (שם):

כ

ואם אמת היה הדבר. בעדים והתראה, שזנתה לאחר ארוסין (כתובות מ"ד):

כא

אל פתח בית אביה. ראו גדולים שגדלתם (שם מ"ה):

אנשי עירה. במעמד כל אנשי עירה (ספרי):

לזנות בית אביה. כמו בבית אביה:

כב

ומתו גם שניהם. להוציא מעשה חדודים שאין האשה נהנית מהם (ספרי. סנהדרין ס"ו):

גם. לרבות הבאים אחריהם (ספרי). דבר אחר, גם שניהם לרבות את הולד, שאם היתה מעברת אין ממתינין לה עד שתלד (ערכין ז'):

כג

ומצאה איש בעיר. לפיכך שכב עמה, פרצה קוראה לגנב, הא אלו ישבה בביתה, לא ארע לה (ספרי):

כו

כי כאשר יקום וגו'. לפי פשוטו זהו משמעו: כי אנוסה היא ובחזקה עמד עליה, כאדם העומד על חברו להרגו. ורבותינו דרשו בו הרי זה בא ללמד ונמצא למד וכו' (סנהדרין ע"ג):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.