אלשיך/דברים/כב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה


מראי מקומות


פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

אלשיך TriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png כב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

לא תראה את וגו'. ראוי לשים לב. א' אל הסמיכות. ב' למה לא אמר מתחלה לא תרא' את שור אחיך או את שיו או את חמורו נדחים ולא שיבא השלישי בפסוק אחר לומר וכן תעשה לחמורו וגו' וגם לפי הפשט אומר תחלה והתעלמת מהם ואחר כך אומר לא תוכל להתעלם עם שהדרשה תדרש שהוא פעמים שאתה מתעלה שהוא בזקן ואינו לפי כבודו. גם ענין לא תראה את חמור אחיך. אינו מתקשר יפה אל הקודם ופסוק שאחריו לא יהי' כלי גבר על אשה וגו' אין לו ייחס כלל עם הקודם:

והנה לבא אל הענין נשים לב אל אומרו בלשון שלילה לא תראה את שור וגו' לא תראה את חמור וגו' אך הנה כתבנו כי מתחלת הפרשה עד כה הוא ענין נמשך מחשקת היפת תואר כי על ידה תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה העבריה והאחת שנואה בנשואיה היא היפת תואר וזה פריה כי יהיה לאיש בן סורר ומורה. ויהיה כי לאיש משפט מותו הומת כי כל זה נמשך מתת איש ביפת תואר עינו כמדובר. והנה היה מקום יאמר איש הלא לטובה יחשב לי כי הלא גויי הארץ גם הם לה' המה כי הוא בראם וכל הכנענים אשר חוץ מתורת ה' הנה לאבידות מאדוניהם יתברך יחשבו. ואם כן למה לא יחשבני הוא יתברך לקונה נפש אבודה שהסרותי נפש אחד מהבלי כנעני והבאתיה תחת כנפי השכינה. והלא למשיב אבידה אחשב כי הבאתי אבידתו לאדוניה הוא יתברך כי אדון הכל הוא. ולמה יאמר כי אשר לא טוב עשיתי ויפקוד עלי עון האשה הזאת וייסרנו מלכת בדרך הזה עוד. ואם חשקתי בה להנאתי תצא הפסד זה בשכר אשר קניתי נפש לה' לזה סמך ואמר לא תרא' את שור אחיך וגו' והעלמת וגו' לומר לא ימשך ממך מזה ללמוד שאם תראה את שור אחיך וגו' שתתעלם כי תאמר שאין חפצו יתברך בהשיב אבידה לבעלים וז"א לא תראה וגו' מלשון שלילה לומר לא תראה והתעלמת על מה שאמרתי למעלה. וטעם הענין רמז בדבריו יתברך לומר איני מצוה לך להשיב אביד' אלא במה שהי' לאחיך ואבד ממנו אך לא מה שלא הי' לאחיך כלומר והיפת תואר ההיא לא לה' היתה שנאבד' אח"כ ממנ' שתשיבנ' וזה מב' בחינות א' שלקח לעצמו את ישראל שנית כמז"ל שבצאת הערב רב עם ישראל ממצרים חשב משה כי טוב הדבר להביא נפשות רבות תחת כנפי השכינה וא"ל הקב"ה אין לי חפץ בהם ואתה שאמרת כי טוב הדבר תראה כי לא טובה נבא מהם כאשר הי'. כלל הדברים שאין זו השבת אבידה לבעלים מהבחינ' שכתבנו כי לא לה' המה ונאבדו וזה רמז באומר לא תראה את שור אחיך וגומר והתעלמת לומר לא אמרתי אלא במה שהי' לאחיך ונדח ממנו אך לא במה שלא הי' לאחיך כענין היפת תואר כמדובר:

ולענין הכתובים אומר כי רצה הקב"ה לזכות את ישראל במצות ואהבת לרעך כמוך ולהשרישו בה קו לקו עם היות שקש' הדבר בעיני בני אדם לייגע בעד זולתם כי מי יראה אבידת אחיו שורו או חמורו ויהיה מחמר אחריו עד גשתו עד אחיו ויניח כל עסקיו על כן אמרה תורה לא תראה את שורו או את שיו נדחים והתעלמת מהם בטבעך כי כן דרך בני אדם כי אם השב תשיבם כלומר השב פעם אחת ואח"כ תשיב פעם אחרת אם יצטרך כי בראשונה על הכרח צווי התורה ואח"כ אתה תשיבם מעצמך כ"כ תחפוץ עשות רצונו כי עשית המצוה פעם אחת תגרור להיטיב לבך לעשות' פעם שנית וגם אם לא קרוב אחיך תשמרנו בביתך עד דרוש אחיך אותו והנה עד כה עשיתי המצוה בבהמה טהורה שלא ירע בעיניך באומר כי נוסף על השבת אביד' גם יכמרו רחמיו על בהמ' טהורה ליטפל בהן בל ישארו נדחים אך עתה אחר שהחלות לעשות מצוה זו בטהורים מובטחני בך שוכן תעש' לחמורו עם שהיא בהמה טמאה. ועדיין אפשר שיהי' רצון טוב במצוה למה שהוא בעל חי משום צער בעלי חיים אך מזה ימשך לך שוכן תעשה לשמלתו ואחרי ששלשת במצוה מאז דע לך שכ"כ תהי' מושרש ומלומד במצוה שמעצמך לא תוכל להתעלם שאפילו יהיו לך עסקים רבים או תהי' זקן ואינו לפי כבודך לא תאמר פטור אני כל כך תהי' המצו' חביב' בעיניך שלא תוכל להתעלם מעצמך ותעשנ' והנה עד כה הית' מצו' שתטרח בעד אחיך כי תאמר אם לא אשיב לו יאבד שורו או חמורו לגמרי אך אם בעליו עמו אלא שנופל בדרך ולאט לו הוא יקימנו ואם יהי' הפסק מה לא יהי' לגמרי לא אטריח את עצמי על כן אמר אחר שהחילות במצוה ההיא ידעתי כי לא תראה את חמור אחיך כו' והתעלמת כי אם שהקם תקים עמו כמצותי שמצוה גוררת מצוה ושמא תאמר ירא אני שלפעמים יקרה שמצו' תגרור עבירה כי אולי הבא עם חמורו או את שורו בדרך היא אשה והיא לובשת בגדי גבר מפני הרואים שלא יאחזו בה בדרך עם ידעו שהיא אשה וכאשר תצוני שאקים עם מי שחמורו נופל בדרך ויקרה שהאשה ההיא שכלי גבר עלי' יפול חמור' ואלך להקים עמה בחשבי כי איש הוא. ובהקימי עמה אכיר כי אשה היא אולי ימושני יצרי ואחטא בה או בדרך שני שילבש גבר שמלת אשה ירא' אשה בדרך ויעשה כאלו חמורו נופל ואל האשה יאמר בואי הקימי עמי כדרך נשים לעזור אשה את אחות' ונפל למשכב עמה. נמצא כי ע"י מצוה זו נגררת עבירה בין בהיות איש הולך לעשות המצוה בין תהיה אשה לז"א אל תירא שיקרך כדבר הזה. כי הלא הנני מצוה שלא יהי' כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה ובזה נסתלקו הב' עבירות. הנה כי שעור הכתובים כי מצוה גוררת מצוה גדולה מהראשונה כי השיב אביד' מבעלי חיים טהורים תבא להשיב גם בעלי חיים טמאים ומהטמא תבא גם אל הדומם ומאשר הפסד מרוב' לחבירך שהוא אבוד ממנו תבוא אל מה שאינו אבוד כ"א שהפסדו מועט שהוא. להקים עמו אלא שלסלק מכשול שהי' אפשר לימשך מהיותו מקים עמו סומך ואמר לא יהי' כו' ועתה חזר אל הסדר הראשון ואמר גם עוד מצוה גדולה מהמקודמות תבא לעשות בגרמת אשר היחלת לעשות כי עד כה היטבת לאחיך בשלו מהדרגה אל הדרגה והנה עוד תעשה שאפילו כי יקרא קן צפור שהוא הפקר גמור. גם ממנו תמנע הנאתך לעשות רצונו ולא תקח האם על הבנים. ושמא תאמר הנה חייבתי להניח עסקי להשיב אבידת אחיך שור או שה או חמור וכל אביד' ולהקים עמו בדבר שאין לו תועלת ואם במקרה יבא לי הנא' מן ההפקר שלא אהנה הלא יחרף לבבי יצר סמוך יעקבנו איככ' אוכל וראיתי אבדן עסקי על השבת אבידת זולתי והקים את חמורו עמו ושאם יבא לידי הנאה מן הפקר שלא אקחנ' אל ירע בעיניך כי הלא אינך יודע שכרן של מצות כי הלא לא בלבד כשלא תקח האם ולא הבנים כ"א אפילו אם לקחת האם מעליהם ותשלח את האם ותקח את הבנים ותאכלנ' שכרך הרבה מאד כי ייטב לך והארכת ימים. ועתה שא נא ק"ו ומה אם במה שאני נהנה בבנים על ששלחתי האם בלבד יש לי כ"כ אושר ומה גם עתה כשאר עושה מצות וטורח ומניח עסקי בשביל זולתי ואם עסק המצוה אינו לעוף כנף כ"א עם אנוש כערכי כ"ש שאין קץ לשכרי וע"ד זה ארז"ל שגלה הקב"ה אריכות ימים בע"ה במצוה חמור' ומצו' קלה כבד את אביך ושלוח הקן ללמדך שאין לך מצוה שלא ייטב לאדם בה ויאריך ימים:

ח[עריכה]

כי תבנה בית חדש כו'. אמר הלא צויתיך להטיב לגבר אמיתך ואף לגרוע הימנו הנני מוסיף ואומר כי לא בלבד תעש' תועלת לבלתי חטאים כי אם תסלק היזק גם כן מהחטאים בנפשותם כי תעשה מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך כי יפול הנופל ממנו הנופל הוא העתיד ליפול בחטאו לא יהיה על ידך כי דמים אתה שם בביתך ושמא תאמר אם הוא חייב בדין ליפול ולמות מה לי ולצרה כי לא תעדר ממנו מיתה על כל פנים לזה סמך ואמר לא תזרע כרמך כלאים לומר הנה הכרם בעצמו טוב וכשר וכן התבואה בעצמה טובה ובהתחברם יודע אלהים כי זה מזיק את זה וזה את זה כי תקדש המלאה הזרע ע"י הכרם וכן התבואה תזיקו את תבואת הכרם כי אל דעות ה' ויודע איך הוא כן הדבר הזה כי אפשר שאין עון האיש מספיק למות בו אם היה על גג איש זכאי כי לא יפול ממנו אך בהיות על בית איש חייב תתחבר טומאת החוטא ההוא עם טומאת האיש החייב הבעל הבית ותתמלא סאת הנופל ההוא עד עונו ליפול וימות משא"כ ע"י זכאי. נמצאת אתה משים דמים בביתך שהן מעט שהיה חסר למלא מדתו ליפול ולהיות דמיה הושלם בהיותו ברשותך נמצאת כי כמקרה כלאי הכרם יקרך שחבורם יזיק את שניהם כך אתה בפני עצמך לא תצר את הנופל והוא בפני עצמו לא היה שלם בעצם עונו למות בו ועתה בהתחברו עמך כי אתה חייב כי אין מגלגלין חובה רק ע"י חייב חובתך תסייע בנזקו ונוסף גם זה על אשמותיך ומעין זה הוא לא תחרוש כו' לא תלבש כו':

יב[עריכה]

גדילים תעשה לך כו'. אמר הלא אמרתי לך כי יש שפירודם יפה מחבורם דע כי אשר חבורם בלתי יפה אם הוא לעשות מצוה הוא חבורם שוה כי הלא אסרתי לך חבור צמר ופשתים יחדו ואם הוא לקיים מצות ציצית הוא מצוה כי גדילים תעשה לך שהוא תכלת שהוא צמר עם בגד פשתים ולפעמים יש חבור נגדיים לא לעשות מצוה כ"א למרק עון והוא כי הנה ידענו מרז"ל כי כל איש יש לו בת זוג אך אם בבא שניהם לעולם והוא חטא ואשם משא"כ בת זוגו יעבירוה ממנו וכן אם אשה היא אשר חטאה ולא בן זוגה תאבד בן זוגה ואז למרק עון החוטא שבחטאו אבד בת זוגו יזדווגו יתברך עם אשה זרה לו ולפעמים עם אשר בחטאה אבדה בן זוגה באופן יהיו שנים נפרדים יחד שהקב"ה מזוגם בעל כרחם שלא בטובתם כמז"ל על פסוק מוציא אסורים בכושרות. בכי ושירות. לא זכו בוכים כו' והוא מה שכתבנו ובמה יבחן כי נגדיים במה שיבא אליה ושנאה שאלו בת זוגו היתה אדרבא בבא אליה היה קושר אהבה עזה עמה ומהשנאה שם לה עלילות כו' ואז להיות כונתו יתברך למרק עונו לא ירשנו לגרשה כ"א שלא יוכל לשלחה כל ימיו שיהיה עונו מתמרק כל ימיו עמה. נמצא כי כאשר שנים נפרדים לעשות מצות ציצית הקב"ה מחברם כך שנים נפרדיים וזווגם הוא יתברך יחד למרק עון וזהו סמיכות דין זה אל הקודם כמדובר:

כב[עריכה]

כי ימצא איש כו'. הנה אמר וסקלוה כי נבלה עשה בישראל לזנות בית אביה והלא תאמר ואילו זינתה בית בעלה האם לא עשתה נבלה לזה סמך ואמר כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל ומתו גם שניהם כלומר גם אחר נישואין הוא רע ומר אלא שהפרש הוא בין סקילה למיתה קלה הימנה. ושעור הכתובים וסקלוה כי נבלה עשתה בישראל לזנות בית אביה ע"כ היא בסקילה משא"כ אם זינתה אחר היותה בעולת בעל כי לא תסקל רק ומתו גם שניהם שהוא בחנק בלבד אך כל זה איננו שוה אל הכנס דין שוכב עם אשה בעולת בעל בין דין זנות ארוסה שלמעלה ושלמטה אך יהיה ע"ד מה"כ מכה איש ומת כו' ואשר לא צדה כו' שהוא לא הומת המכה במזיד מזמין הוא ית' יעלה בסולם מי שהרג שוגג אשר גלה ויפול על מי שהרג מזיד וימות על זדונו ויגלה האחד שלא גלה בראשונה על דבר זה יתכן כ"א אמת היה לא נמצאו בתולים לנערה וסקלוה כו' וש"ת ואיך ינקה אשר שכב עמה בהיותה מאורשה כי לא נודע מי היה לז"א כי ימצא איש שוכב עם אשה כו' שעבירה שעשה תגרום לו ימצא שוכב עם אשה שנתחייבה כבר גם היא ואז ומתו גם שניהם וישלמו גם הקודם ובזה אינו מיותר אומר האיש השוכב עם האשה והאשה שהוא לרמוז על האשה ראשונה והאשה הידועה שחטאה גם היא כמדובר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.