רש"י/דברים/כג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י ‏ דברים כג

א

לא יקח. אין לו בה לקוחין ואין קדושין תופסין בה (עי' קידושין ס"ז):

ולא יגלה כנף אביו. שומרת יבם של אביו הראויה לאביו, והרי כבר הזהר עליה משום ערות אחי אביך (ויקרא יח) אלא לעבר על זו בשני לאוין, ולסמך לה לא יבא ממזר, ללמד שאין ממזר אלא מחיבי כרתות, וקל וחמר מחיבי מיתות בית דין, שאין בעריות מיתת בית דין שאין בה כרת (יבמות מ"ט):

ב

פצוע דכה. שנפצעו או שנדכאו ביצים שלו:

וכרות שפכה. שנכרת הגיד ושוב אינו יורה קלוח זרע אלא שופך ושותת ואינו מוליד (ספרי. יבמות ע'):

ג

לא יבא ממזר בקהל ה'. לא ישא ישראלית:

ד

לא יבא עמוני. לא ישא ישראלית:

ה

על דבר. על העצה שיעצו אתכם להחטיאכם:

בדרך. כשהייתם בטרוף (ספרי):

ז

לא תדרש שלמם. מכלל שנאמר עמך ישב בקרבך יכול אף זה כן, ת"ל לא תדרש שלמם (עי' ספרי):

ח

לא תתעב אדמי. לגמרי, ואע"פ שראוי לך לתעבו שיצא בחרב לקראתך:

לא תתעב מצרי. מכל וכל, אף על פי שזרקו זכוריכם ליאור. מה טעם שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק. לפיכך,

ט

בנים אשר יולדו להם דור שלישי וגו'. ושאר אמות מתרים מיד, הא למדת שהמחטיא לאדם קשה לו מן ההורגו, שההורגו הורגו בעולם הזה והמחטיאו מוציאו מן העולם הזה ומן העולם הבא, לפיכך אדום שקדמם בחרב לא נתעב, וכן מצרים שטבעום, ואלו שהחטיאום נתעבו (ספרי):

י

כי תצא וגו' … ונשמרת. שהשטן מקטרג בשעת הסכנה (תלמוד ירושלמי שבת ב'):

יא

מקרה לילה. דבר הכתוב בהווה (ספרי):

ויצא אל מחוץ למחנה. זו מצות עשה:

לא יבא אל תוך המחנה. זו מצות לא תעשה (שם), ואסור לכנס למחנה לויה, וכל שכן למחנה שכינה (עי' פסחים ס"ח):

יב

והיה לפנות ערב. סמוך להערב שמשו יטבל, שאינו טהור בלא הערב השמש (עי' ספרי):

יג

ויד תהיה לך. כתרגומו, כמו איש על ידו (במדבר ב'):

מחוץ למחנה. חוץ לענן:

יד

על אזנך. לבד משאר כלי תשמישך:

אזנך. כמו כלי זין:

טו

ולא יראה בך. הקב"ה ערות דבר :

טז

לא תסגיר עבד. כתרגומו. ד"א, אפלו עבד כנעני של ישראל שברח מחוצה לארץ לארץ ישראל (גיטין מ"ה):

יח

לא תהיה קדשה. מפקרת מקדשת ומזמנת לזנות:

ולא יהיה קדש. מזמן למשכב זכור. ואנקלוס תרגם לא תהא אתתא מבנת ישראל לגבר עבד, שאף זו מפקרת לבעילת זנות היא, מאחר שאין קדושין תופסין לו בה, שהרי הקשו לחמור, שנאמר שבו לכם פה עם החמור, עם הדומה לחמור, ולא יסב גברא מבני ישראל אתתא אמה, שאף הוא נעשה קדש על ידה, שכל בעילותיו בעילות זנות, שאין קדושין תופסין לו בה (עי' קידושין ס"ח):

יט

אתנן זונה. נתן לה טלה באתננה פסול להקרבה:

ומחיר כלב. החליף שה בכלב (ספרי. תמורה כ"ט):

גם שניהם. לרבות שנוייהם, כגון חטים ועשאן סלת (שם ל'):

כ

לא תשיך. אזהרה ללוה שלא יתן רבית למלוה (עי' ספרי) (ואחר כך אזהרה למלוה את כספך לא תתן לו בנשך):

כא

לנכרי תשיך. ולא לאחיך, לאו הבא מכלל עשה, עשה, לעבר עליו בשני לאוין ועשה:

כב

לא תאחר לשלמו. שלושה רגלים, ולמדוהו רבותינו מן המקרא (ראש השנה ד'):

כד

מוצא שפתיך תשמר. לתן עשה על לא תעשה (שם ו'):

כה

כי תבא בכרם רעך. בפועל הכתוב מדבר:

כנפשך. כמה שתרצה:

שבעך. ולא אכילה גסה (בבא מציעא פ"ז):

ואל כליך לא תתן. מכאן שלא דברה תורה אלא בשעת הבציר, בזמן שאתה נותן לכליו של בעל הבית (ספרי. בבא מציעא פ"ט), אבל אם בא לעדר ולקשקש אינו אוכל (שם פ"ז):

כו

כי תבא בקמת רעך. אף זו בפועל הכתוב מדבר:

< הקודם · הבא >

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.