רלב"ג/דברים/כב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ו[עריכה]
כי יקרא קן צפור לפניך וגו' עד אשר תכסה בה.
ואולם התועלות המגיעות ממנה הם ה':
התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שצונו לשלוח אם קן הצפור אם לקחנוה על הבנים ומה שהזהירנו מלקחת אותה על הבנים וכבר בארנו התועלת המגיע מזאת המצוה אצל באורנו בה:
התועלת השני הוא במצות והוא מה שצונו להסיר המכשולות מהבית כדי שלא נשים דמים בביתינו הפך מה שהיתה הכונה בו בבניית הבית:
התועלת השלישי הוא במצו' והוא מה שהזהיר מזריעת הכרם כלאים וכבר בארנו התועלת המגיע ממצות כלאים בפרשת קדושים תהיו ומהמקום ההוא יתבאר זה ואמנם החמירה התורה יותר בכלאי הכרם משאר כלאי זרעים לפי שהגפן היא חזקת היניקה ויקרה מזה שתמשך אליה המזון ששנה אותו הזרע האחר למשוך אותו אליו ויקרה מזה מה שידמה להרכבת אילן באילן שלוקחן האחד טבע מהאחר והפרי הוא מתיחס בצד מה לכל אחד משניהם וכמו מורכב מטבע שניהם ולפי מה שיקרה בו זה תפסק ההולדה בו כמו שהתבאר בטבעיות מנעה אותו התורה של נשתמש בטוב אשר האציל השם יתעלה בצמחים שיהיה להם כח לשנות המזון שיזונו ממנו להשחתתם והנה בענין מצות הכלאים תועלת משותף והוא כי זה יישירנו אל ההבדל שיש בין המינים וזה יעמידנו על מציאות הצורות שאין דרך מבלעדיו לקנות שום שלמות אנושי. וכבר תעמוד על זה ממה שחשבו קצת הקודמים שיהיו כל הדברים דבר אחד ואלו חשבו שלא תהיה שם צורה והכחישו מפני זה מציאו' האלוה ית' וכל חכמת הנמצאות ובכלל אם לא נעמוד על ההבדל אשר בין הדברים לא נקנה שום חכמה וזה ממה שאינו צריך אל ביאור למעיין בזה הספר. והנה זה התועלת כולל לכל מיני הכלאים הנזכרים פה כמו החרישה בשור וחמור ולבישת בגד כלאים:
התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שהזהירנו שלא נשתף במלאכה אחת בהמה טהורה וטמאה והנה התועלת בזאת המצוה מבואר ממה שקדם ובה עוד תועלת להעמידנו על שההבדל שהבדילה התורה בין הבהמה הטהורה לטמא' הוא הבדל בעצמו' הדבר לא במקרה ובדבר שאין לו רושם במהותם. וכבר בארנו שהענין הוא כן בפרשת ויהי בים השמיני:
התועלת החמישי הוא במצות והוא מה שהזהירתנו התורה מלבישת בגד שהוא צמר ופשתים יחדיו וכבר בארנו מה שיש מהתועלת בזאת המצוה בפרשת קדושים תהיו ובזה המקום כמו שקדם והנה סמך אליה מצות ציצית להעיר איך נסתעפו מן האחד דברים מתחלפים בצורה ובמהות כמו שביארנו ממצות ציצית בסוף פרשת שלח לך:
כי יקח איש אשה וגו'. עד לא תשיך לאחיך וגו'.
ואלו התועלות המגיעות ממנה הם י"ג:
התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שצוה מענין מוציא שם רע מה עונש לו או לה דבריו אמתיים וכבר ביארנו התועלת בזאת המצוה אצל ביאורנו זה:
התועלת השני הוא במצות והוא מה שצוה מהעונש לשוכב עם אשה בעולת בעל ולזה והנה התועלת בזאת המצוה מבואר:
התועלת השלישי הוא במצו' והוא מה שצוה מדין הבא על נערה מאורשה ברצון או באונס והתועלת בזא' המצוה מבואר ולמדנו ממנה שהאנוס פטור מכלום כשהרודף אחר נערה מאורסה יש רושת לרואה להושיע לה ואפילו בנפשו של רודף אם לא יוכל בצד אחר וכן הענין ברודף אח' שאר העריות או כרודף אחר חבירו להרגו ואולי סמיכות אלו הפרשיות הוא להעיר שהמוציא שם רע מפני שהולך אחר עיניו ולזה אינו חפץ באשתו ושונא אותה ומוציא עליה שם רע הנה סופו לפתות אשת איש אשר יקל בה הפתוי יותר והיא בעולה ולא יספיק לו זה אבל יפתה נערה בתולה מאורסה ואף על פי שיקשה בה הפתוי הנה לתגבורת יצרו עליו ישתדל בזה שלא יספיק לו זה אבל יאנוס אותה גם כן:
התועלת הרביעי הוא במצות והוא מה שצוה מדין אונס נערה בתולה והתועלת בזאת המצוה כבר ביארנוהו עם ביאורינו דברי זאת הפרשה:
התועלת החמישי הוא במצות והוא מה שצוה שלא יגלה איש ערות אביו. וביאר עם זה שאשת אביו לא יוכל איש קחת אות' לו לאשה אבל יקח הוא אנוסת אביו ומפותת אביו וזה הוא מבואר ממה שזכרנו למעלה בשרשים הכוללים וכבר ביארנו תועלת המגיע מזאת האזהרה אצל ביאורנו דבריה ולפי שכבר זכר דבר אונס נערה בתולה המאורסה השלים דיני אונס נערה בתולה ולזה זכר דיני אונס נערה בולה אשר לא אורשה והמשיך אליה האזהרה שלא יקח איש את אשת אביו לבאר כי הבן יוכל השקיט תלונת האשה אם תחפוץ בו כמו שביארנו:
התועלת השישי הוא במצות. והוא שהזהיר מלישא בת ישראל מי שנשחת בו אי זה שיהיה מבלי ההולדה והנה התועלת בזאת המצוה הוא משני פנים האחד כי מפני שזה ענינו הוא בלתי מוליד אם הוליד הולדה חסרה הנה היה מן הראוי שלא יקח אשה ישראלית כי בעילת הבלתי מוליד הוא כמו בעילת זנות שלא יכון בה הולדה רק הנאה לבד והמוליד הולדה חסרה הוא בלתי ראוי גם כן לישראלית כי ידמה שיהיה הזווג ההוא לכונת הבעילה לבד אחר שלא יושג בה בפריה ורביה כי אם תועלת פחו' והנה התועלת השני הוא היותר שלם הוא שאם יהיה מורת לקח ישראלית היו האנשים השטופים בזמה כשישחקו באשה משחיתים כלי הולדה לאיש אחד ויתנוה לו לאשה ואחר זה יתעוללו בה והוא לא יחוש והיא לא תבוש אם תתעבר לחשבה שהיא מחזקה שיש לה בעל:
התועלת השביעי הוא במצות והוא מה שהזהיר שלא יבא ממזר בקהל הש' עד עולם והנה התועלת בזאת המצוה לפי שאם יולד ממנו זרע יהיה נבדל מהזרוג בישראל לנצח ויהיה זה סבה גם כן אל שיהיה חטאתם בלתי נשכח וזה ממה שיוסיף זירוז על ההשמר מגלוי הערוה:
התועלת השמיני הוא במצות והוא מה שהזהיר מבא עמוני ומואבי בקהל ה' אף אם נתגיירו עד עולם והמשיכה זאת האזהרה לאזהרת ביאת הממזר בקהל לפי שעמון ומואב היו ללוט מבנותיו ולזה היו ממזרים והנה הממזר לא ינקה ממום בכל עת. ולפי דרכנו למדנו מזה שהממזר הוא מהעריות אשר לא יתכן שיהיה לאדם אישות בהם ואפילו בברה כמו הבת שאין לאדם אישות כלל בה ואם קדשה אינה אשת איש וכן הענין בשאר העריות הדומה לה ואולם אשר יהיה לאדם בהם אישות כמו אלמנה לכהן גדול והדומים לה הנה לא יהיה מהם ממזר כי לא יהיה ממזר הנולד לאדם מאשתו והנה זכרה התורה בהרחקת עמוני ומואבי סבה תכלול הזכרים ולזה אין זאת האזהרה נוהגת כי אם בזכרים והוא מה שזכר מדוע לבבם שלא קדמו לישראל בלחם ובמים בצאתם ממצרים ושכבר השתדל למשחית ישראל ולזה הזהיר שאם נלחם עמהם לא נקרא להם בשלום:
התועלת התשיעי הוא במצות והוא מה שהזהיר מלהרחיק אדומי ומצרי לעולם אך הותר להם לבא בקהל הדור שלישי שיולדו להם לפי שתלה הענין בלידה צריך שתהיה האם שניה בדרך שיהיה הנולד לה שלישי והנה הרחיקה התורה המצרי והאדומי יותר מהאומות הנשארות לרוע מנהגם כמו שזכר בתורה כמעשה ארץ מצרים ועוד שאדום לא הניח את ישראל עבור בגבולו ולולי שהיה אדום אחינו והיינו גרים בארץ מצרים היינו מרחקים אותם עד עולם כמו הענין בעמון ובמואב:
התועלת העשירי הוא במצות והוא מה שצונו להשמר במחנה מכל דבר רע בדרך שתדבק ההשגחה האלהית בנו ולהרחיק הרואה קרי מהמחנה כדי שישמור כל אדם מהרהורים הרעים המביאים לידי ראיית קרי כי ישיגהו מזה בושת נפלא גם הרחיק הצואה מהמחנה הקדוש בדרך שלא תראה ערות דבר במקום הנכבד ההוא שהשם יתעלה מתהלך בקרבו ומפני זה צוה לכסות הצואה לנקיות ולכבוד השם יתעלה ולהסיר העפוש משם:
התועלת האחת עשרה הוא במצות והוא להודיע חבת ישוב ארץ ישראל כי גם העבד הכנעני הבורח שם להמלט מדוניו הישראלי הדר בחוצה לארץ נצטווינו שלא נסגירהו אל אדוניו אך ישלחנו חפשי מעצמו ויהיה גר צדק ורצתה התורה ישב עמנו בקרבנו לא בפני עצמו כדי שנישירהו למצות התורה וממה שרצתה התורה בזה יתבאר שאם רצה העבד לברוח מעם אדוניו ומעם השם יתעלה כאלו תאמר שרצה לשוב לדתו ולארצו הנה נסגירהו אל אדוניו כי התנאי הוא שלא ירצה להנצל כי אם מעם אדוניו ושישבת עמנו בקרבנו:
התועלת השתים עשרה הוא במות והוא מה שאסר הקדשה מבנות ישראל לבד והקדש גם כן להרחיק הזמה מהעם הקדוש והנה סמך דבר הקדשה למה שזכר מדבר העבד כי השפחה כנענית היא כמו קדשה והתורה לעבד עברי או לעבד כנעני שלא באישות והוא מבואר עוד שהקדשה מהגוים לא הזהירה התורה עליהם כי לא אסרה תורה רק דרך חתנות שנאמר לא תתחתן בם:
התועלת השלש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהירה תורה מהביא אתנן זונה ומחיר כלב בית ה' אלהיך לעשות ממנו קרבן וכבר זכרנו התועלת המגיע מזאת המצוה אצל ביאורינו בה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |