רלב"ג - ביאור המילות/שמות/י

רלב"ג - ביאור המילות ‏ שמות י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וגו'. הרצון בזה בא אל פרעה ולא יעצרך מזה היותו בלתי שומע לדברי לשלח את העם כי אני הוא הסבה בהכבדת לבו ולב עבדיו. והנה עשיתי זה כדי שאשית רבוי האותות האלה בקרבו. והנה רציתי שירבו אותותי בקרבו להקנות לבני ישראל אמונה שלמה באופן שתמשך לזרעם אחריה' וזה כי הם יראו אלו הנפלאות וידעו כי אני יי' ויספרו זה לבניהם ובניהם לבניהם דור אחר דור באופן שיתפרסמו לכולם אלו הנפלאות ויאמינו בי תמיד. והנה הזכיר לב עבדיו מפני שהזכיר במכה הקודמת שכבר הכביד לב פרעה ועבדיו:

ב

התעוללתי. הוא לדבר כלשון בני אדם והרצון בו התפעלתי וזה כי השם הראה במה שהביא עליהם מהמות כאלו הוא כועס עליהם. לענות להכנע:

ה

וכסה את עין הארץ. ר"ל שיכסה העין המשתדל לראות הארץ בדרך שלא יוכל לראות את הארץ כי הארבה יהיה בין העין ובין הארץ בדרך שלא יראה ממנו דבר או ר"ל בעין הארץ מראה הארץ כטעם ועינו כעין הבדולח ור"ל שיכסה צבע הארץ בדרך שלא יוכל הרואה לראות הארץ:

ז

הטרם תדע כי אבדה מצרים. ר"ל התרצה שיתברר לך קודם שתסכים לשלחם כי אבדה מצרים:

ח

ויושב את משה ואהרן. שלח פרעה להשיבם אליו ושבו:

ט

בנערינו ובזקנינו נלך. הם הזכרים ואח"כ זכר הטף ואח"כ המקנה כי זהו הסדור הראוי:

כי חג יי' לנו. ולזה ראוי שנוליך עמנו האנשים והנשים והטף לשמוח יחד בחג יי' וראוי שנוליך גם כן עמנו המקנה לזבוח מהם ליי':

י

יהי כן יי' עמכם. אמר זה להם דרך קללה כאלו יאמר שהוא לא ישלח אותם ואת טפם וימשך מזה המאמר שלא יהיה יי' עמהם:

ראו כי רעה נגד פניכם. ראיתי כתוב בספר אחד כי חכם אחד אמר לפרעה מלך מצרים ששם שני אלוהות האחד הוא פועל הרעות והאחד הוא פועל הטובות. והנה אחשוב שאמר זה לפי שהתחלת הדברים המחלפים יחוייב שתהיינה מתחלפות והנה ביאר הפילוסוף מהם זה הדעת במה שאחר הטבע ושם התבאר שהש' יתע' הוא התחלת הטובות והחומר הוא התחלת הרעות והנה בארנו אנחנו בד' ובה' ממ"י ובביאורנו בספר איוב איך הענין בזה וסוף הדברים הנה אחשוב שלזאת הסבה אמר פרעה ראו כי רעה נגד פניכם כי הוא חשב כי אלהי ישראל הוא האלוה אשר הוא פועל הרעות מפני מה שראה מאותותיו אשר שם בקרבו ולזה אמר להם שהם מבקשים רע בלכתם אחרי אלהיהם כי לא יעשה להם רק רע. ולזאת הסבה אמר משה למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים. והנה קצת ישראל פחדו מזה עד שחדש להם השם יתע' אות לטוב שלא היה בו רע כלל והוא העץ שהשליך משה אל המים וימתקו המים ולזה אמר השם אז שלא ייראו שיהי ממנהגו להגיעו הרעות מפני מה שראו מאותותיו במצרים וזה כי אם ישמעו למצות השם יתע' לא ישים בהם הרעות אשר שם במצרים כי הוא רפאם מהרעות אם הגיעו אליהם כמו שרפא המים ממרירותם כדי שיהיו נאותים לשתות מהם וזה לאות שאין מדרכו להגיע הרעות כמו שהיו חושבים כי אותה אתם מבקשים הנה עד עתה לא בקשתם כי אם ללכת במדבר לזבוח לשם ואין מחק הטף והנשים שיזבח ליי' ולזה הוא מבואר שלא הייתם מבקשים רק שילכו הגברים אך עתה לקחתם זאת העצה לברוח מן הארץ והנה לא נתפייסו בזה משה ואהרן וגרשם מאת פניו:

יב

בארבה. בעבור הארבה:

יג

רוח קדים. הוא רוח מזרחית:

יד

לפניו לא היה כן ארבה כמוהו. ר"ל בכל גבול מצרים שזכר בזה הפסוק ומזה המקום יסור הספק אשר יסופק מענין הארבה אשר היה בימי יואל בן פתואל שאמר עליו הנביא כמוהו לא נהיה מן העולם ואחריו לא יוסיף עד שני דור ודור וזה כי הארבה ההוא לא היה בגבול מצרים אבל היה בגבול ארץ ישראל והנה הר"ש ז"ל התיר זה הספק כשאמר שזה הארבה היה ממין אחד ולא היה ולא יהיה ממין אחד כמוהו. ואולם הארבה שהיה בימי יואל היה ממינים רבים כמו שנזכר שם והם גזם וארבה וילק וחסיל ואמר עליו שלא נהיה כמוהו במינים רבים והנה כאשר עייננו בזה לא מצאנו שישלם היתר זה הספק בזה האופן כי כבר ביאר בספר תהילים שהארבה שהיה בימי משה היה גם כן ממינים רבים וזה שהוא אמר בזכרו מכת הארבה אמר ויבא ארבה וילק ואין מספר. ובמקום אחר אמר בזכרו מכת הארבה ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה. והנה מדברי התורה יהיו מיניו חלוקים למינים רבים כאמרו את הארבה למינהו ואת ההרגל למינהו. ובהיות הענין כן הנה הוא מבואר שזה הארבה היה גם כן ממינים רבים:

טו

עין כל הארץ. מראה כל הארץ או יהיה הרצון בו שיכסה ראיית כל הארץ שלא היה העין יכול לראות דבר ממנה כי חשכה כל הארץ מצל הארבה לרבויו:

טז

חטאתי ליי' אלהיכם ולכם. רוצה לומר שכבר חטא ליי' מפני שמאן לשלח את עמו וחטא למשה ולאהרן מפני שגרשם מאתו קודם בא מכת הארבה:

יז

שא נא חטאתי אך הפעם. רוצה לומר שלא אמאן עוד מלשלח העם ולזה התפלל משה שיסור הארבה וזה הוא מה שאמ' אחר זה ויחזק יי' את לב פרעה ולא שלח את בני ישראל רוצה לומר שלא קיים מה שהבטיח למשה. וידמה שאז אמר לו משה שאם אינו משלח העם הנה הוא יביא חשך חזק על מצרים ולא רצה פרעה לשלח העם ואז הביא משה מכת החשך כמו הענין בשאר המכות:

כא

וימש חשך. פירשו בב"ר שחדש עובי נפלא באויר עד שהיה האדם יכל למשש אותו ונכון הוא. והנה לזאת הסבה לא ראו איש את אחיו ולא קמו איש ממקומו. אבל היו מוכרחים שיסתמו נקבי האף והפה בדרך שלא יכנס זה האויר העב הקטורי שחדשו אז השם יתע' על דרך פלא תוך גופם וימיתם והנה הצער שהגיע להם בזאת המכה היה נפלא מאד:

כג

ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. ר"ל שבמקומות שהיו יושבים היה אור ולא היה נכנס בו זה האיד העב הקטורי וזה תכלית הפלא כי המצרי שהיה שכן לישראל היה החשך בביתו ובבית ישראל היה אור:

כד

יוצג. יונח וישאר פה.

כט

כן דברת. דבר אמת דברת כמעט כנים אנחנו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.