יריעות שלמה/שמות/י

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רבנו בחיי
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אבי עזר (על אבן עזרא)
אברבנאל
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
טעמא דקרא
יריעות שלמה
מזרחי
מיני תרגומא
מלבי"ם
מנחת שי
משאת המלך
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

יריעות שלמה TriangleArrow-Left.png שמות TriangleArrow-Left.png י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[עריכה]

בד"ה והתרה כו' נ"ב וגם ק' מאי לשון בא הל"ל לך אל פרעה וק"ל. מהרש"ל:

בד"ה שיתי שימי כו' מפני כו' נ"ב מ"מ יש מקשין אמאי ה"א לפרש בכאן בענין אחר יותר מלשון לא שת לבו או ושתי את גבולך כו' ותירץ מהרא"י משום דכתיב כאן חסר יוד ה"א מלה זרה היא ולא הוי פי' שימה קמל"ן ואני אומר מכ"ש שלא נטעי שהרי הוא מלשון שת ממש אלא אני אומר מאחר שהוא ביו"ד שהחיריק הוא במקום יוד א"כ ה"א שאינה מלשון שת אלא הוא מגזירה אחרת. מהרש"ל:

יד[עריכה]

בד"ה אבל של משה מין אחד וכמוהו לא היה ולא יהיה נ"ל שנשתבשו כו' ואני אומר שאין למחוק הספרים בכדי ועוד בס"א כתוב של משה מין אחד היה וכמוהו כו' ודוחק למה הוק ג"כ היה ועוד היאך רימז התורה בארבה שיהיו נכללין בו ג' מינין ולא יותר דילמא דוקא ארבה לחוד או כל המינים ומה שלא הזכירו בתהילים אפשר שהשפל שבמינים הוא ונראה לי שבודאי ריבוי המספר שבכל הארבע מינים ביחד היה יותר בשל יואל דרך משל שהיו לשם ד' פעמים מאה אלפים בצירוף כל המינים ושל משה היה ה פחו' במספר דרך משל ג"פ מאה אלפים אבל היה מין אחד סך שלו עולה יותר אלא שהמינים היו משתנים שהרי המכה היתה משמשת ז' ימים וביום א' היה ארבה וביום השני חסיל וכן כולם ובזה נסתלקו ג"כ תמיהת הרמב"ן ז"ל ודוק מהרש"ל ואני תימה למה הוצרך הרב לומר שאותו של יואל היה יותר גדול במספ' מאותו של משה שאין זה כמשמעות רש"י ז"ל דהכא דכתב למדנו שהיה כבד משל משה ע"י מינים הרבה שהיו יחד ובספר יואל פיר' שכמוהו לא נהיה מן העולם לבא כל המינים הללו וכו' משמע שהגדלות של יואל יותר משל משה לא היה אלא מפני ריבוי המינים שהיו בו ולא מפני ריבוי המספר כמו שכתב הרב ז"ל כן נ"ל:

טו[עריכה]

בד"ה כל ירק כו' אל יקשה בעיניך כו' נ"ב ותימה למה צריך לכל זה אלא ק"ל מאי הוא כל ירק בעץ ובעשב הארץ ואפילו תאמר שהירק אינו קאי על בעץ ס"ם מהו שכתוב אחריו ובעשב הארץ וק"ל. מהרש"ל:

כב[עריכה]

בד"ה ולמה הביא כו' בכל מכה ומכה כו' נ"ב אבל מהרא"י הקשה ס"ם למה הקשה רש"י יותר פה מבשאר מכות ותירץ משום שכבר גזר בימי המבול יום ולילה לא ישבותו א"כ לא היה מן הראוי לבא מכה זו אפי' על אומה אחת אם לא שבהכרח ואני מוסיף בשאלה אחרת מה שפירש לעיל ג' ימים היה חושך שלא יוכלו אפי' לעמוד מפני מה הביא מכה זו בשינוי מ"ה פי' שג' ימים הראשונים היו משום פושעי ישראל שמתו וג' ימים האחרונים היו שיראו את ממונם והם לא יוכלו למחו' שהרי ישבו במקומו ולא יוכלו לעמוד ובזה בא מציאת החן לישראל שהשאילום בע"כ שהרי הרגישו המצרים שאם היו רוצי' היו לוקחין את הכל שמי היה מוחה בהם שהרי לא היו יכולין לעמוד אלא אמרו ישרני' הם ולא יכזבו בנו ודוק. מהרש"ל:

כט[עריכה]

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.